מלכים ב' - פרק כ"ה

בשנת 609 לפני הספירה מינה פרעה נכה את יהויקים למלך במקום יהואחז אחיו. בשנת 605 לפנ"ס הובס צבא מצרים ע"י בבל בקרב כרכמיס, וצבא בבל עלה לארץ ישראל. יהויקים נכנע למלך בבל אולם בשנת 501 לפנה"ס מרד יהוקים במלך בבל במשך שלש שנים. בשנת 598 לפנה"ס צר מלך בבל על ירושלים, יהויקים מלך יהודה מת במצור ובנו יהויכין מלך תחתיו (597 לפנה"ס). כעבור שלשה חדשים נכנע יהויכין למלך בבל, אשר כבש את ירושלים אך לא החריב אותה. הוא הגלה לבבל את כל המנהיגות של יהודה ומינה את מתניה בן יאשיהו למלך (גלות I - גלות החרש והמסגר). את שמו של מתניה שינה מלך בבל לצדקיהו. עד שנת 593 לפנה"ס היה צדקיהו נאמן למלך בבל אך בשנת 593 לפנה"ס הוא ניסה למרוד במלך בבל - ניסיון שנכשל. השנת 590 לפנה"ס כרת צדקיהו ברית עם מצרים נגד בבל, ובשנת 588 לפנה"ס הוא מרד במלך בבל, מרד שבעקבותיו עולך מלך בבל לכבוש את יהודה.

י' בטבת - נבוכדנאצר מטל מצור על ירושלים. בעקבות הרעב וחולשת מגיני ירושלים מצליחים הבבלים לפרוץ את החומות.

בפסוק 4 בספר מלכים כ"ה חסרות מילות נושא ונשוא. "וכל אנשי המלחמה ... הלילה דרך חומותיים". - מה עשו אנשים המלחמה? (נשוא). "וכשדים על העיר סביב ... וילך דרך הערבה" מי הלך? (נושא). ספר ירימיהו משלים את המידע החסר. בפרק ל"ט פס' 4 נאמר: "ויהיה כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשים המלחמה ויברחו וייצאו לילה מן העיר דרך גן המלך בשער בין החומותיים ויצא דרך הערבה.

א. להרתיע את העם שנשאר ביהודה ולמנוע מהם למרוד בבחינת "למען יראו וייראו".

ב. להרציע את יתר העמים הכבושים בתחומי ממלכת בבל ומלכיהם, שלא ימרדו בבבל.

בפסוקים 10-9 חוזרת פעמים רבות המילה "בית" - הבבלים מחריבים כל בית ביהודה, וגם את בית ה' - בית המקדש. זהו אובדן עצום, פגיעה גדולה בדת ובתרבות היהודית.

ביהודה שוהים חייילים בבלים שאינם קרביים ואינם נלחמים. רב הטבחים (אחראי על הטַבחים, תרגום יונתן "רב קטוליא" - הממונה על ההוצאות להורג). משאיר את הכורמים ודלת הארץ לעבוד את האדמה כדי שהארץ תשאר מפותחת, וכדי שלחיילים הבבלים יסופקו צרכי המחייה שלהם.