מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי
מאבק רצוף/מאבק צבאי
מאבק רצוף ללא הפסקה עד שהבריטים יעזבו את הארץ. מדובר במאבק צבאי באופן יזום. המטרה הייתה לפגוע בשגרת חיי הבריטים כדי לגרום להם לעזוב את הארץ. מי שהובילו את המאבק היו ארגוני האצ"ל והלח"י.
בעד ונגד-סיכוים וסיכונים
- בעד- להוכיח לבריטים שהיישוב לא נכנע למדיניות של הבריטים, עונש לבריטניה על המדיניות שלה נגד הישוב היהודי בארץ.
- נגד- התגובה הבריטית יכולה להיות קשה ולסכן את היישוב היהודי, בנוסף היישוב היהודי יאבד את תמיכת דעת הקהל בעולם.
פעולות
- פריצה לכלא עכו- כוחות אצ"ל ולח"י הצליחו לפרוץ לכלא עכו ולשחרר מתוכו אסירים שהיו חברי הארגונים.
- תליית חיילים בריטים- לאחר שהבריטים החלו להוציא להורג פעילים של האצ"ל והלח"י שנתפסו מבצעים פעולות טרור, חטף ארגון האצ"ל 2 חיילים בריטים ותלה אותם כפעולת תגמול.
- פגיעה בתשתיות- ארגוני האצ"ל והלח"י יזמו פעולות כמו: פיצוץ תחנות רכבת, התקפה על תחנות משטרה ופגיעה במפעלים ובתי זיקוק.
מאבק צמוד/מאבק אזרחי
מאבק דרך העפלה והתיישבות, המטרה הייתה לבטל את מדיניות הספר הלבן השלישי ,לאפשר עליה יהודית חופשית לארץ ,הקמת ישובים יהודים ולדרוש מדינה עצמאית על חלק משטח ישראל. מי שהובילו את המאבק היו ארגון ההגנה, הנהלת הסוכנות ומרבית היישוב היהודי בארץ ישראל.
בעד ונגד- סיכוים וסיכונים
- בעד- לא יוצרים תגובה בריטית קשה מידי שעלולה לסכן את היישוב היהודי, יוצרים דעת קהל אוהדת למאבק של היישוב היהודי.
- נגד- התגובה לא חריפה מידי והיא לא תגרום לשינוי במדיניות הבריטית.
פעולות
- העפלה- לאחר מלחמת העולם השנייה הגיעו לארץ ספינות מעפילים, המוסד לעלייה ב' היה הגוף הממונה על העפלה מטעם ארגון ההגנה שארגן את העולים, דאג לספינות ולטיפול בפליטים שהיו באירופה. רוב הספינות שניסו להגיע לחופי הארץ נעצרו על ידי הבריטים והפליטים גורשו למחנות מעצר בקפריסין.
פרשת אקסודוס- אונייה הבולטת יותר הייתה "אקסודוס" או כפי שנקראה- "יציאת אירופה תש"ז". האונייה "פרזידנט וורפילד" (שדה קרב נשיאותי) הייתה מעבורת נהרות אמריקאיות עוד מתקופת מלחמת האזרחים בארה"ב, אונייה ענקית שיצאה מנמל פורטל-בוק בצרפת ועלייה יותר מ-4500 מעפילים. בגלל גודלה של האונייה מהר מאוד הבריטים עלו עלייה וליוו אותה לאורך הים התיכון. בשלב מסוים מול חופי עזה התפתח קרב בינה לבין החיילים הבריטים. כתוצאה מההתנגשות הזאת נהרגו כמה מעפילים ונפצעו כמה עשרות מעפילים. האונייה נגזרה לנמל חיפה ושם הבריטים תלשו את המעפילים וקרעו אותם בכוח מהאונייה ופיזרו אותם ל-3 אוניות משנה בחזרה ל"פורטל בוק" ולא נשאר לבריטים אלא להחזירם לנמל "המבורג" בגרמניה ושם להוריד אותם ברוח למחנות העכורים. אקסודוס הפכה לסמל בגלל דבר אחד פשוט: כאשר התרחשה הטרגדיה בנמל חיפה (לאחר הקרב בעזה) היו בנמל חברי ועדת "אונסקופ"- ועדה מטעם האו"ם והם הזדעזעו רבות מהאירוע. "אקסודוס" הפכה לסמל בגלל הנחישות ובגלל ההתנגשות מול חופי עזה והפרשה הזו עשתה על אנשי אונסקופ רושם ולכן למרות שמתוך 70 אלף עלו רק 2500 ומרבית הספינות נתפסו , אך ההעפלה היה לה מרכיב של הסכמה כללית והיא בעצם פגעה בבטן הרכה של בריטניה (בריטניה נראתה רע מאוד מכיוון שנלחמה בזקנין, נשים וניצולי שואה).
- התיישבות- ההישבות הפכה להיות המאבק לקביעת גבולות למדינה שתוקם בעתיד
המאבק בביריה- קבוצת בירייה הוקמה מטעם בני עקיבא במסגרת תוכנית לחיזוק הגליל העליון.הקבוצה התיישבה באחת הגבעות מצפון לצפת ועסקה בנטיעות ואימוניים צבאיים. הבריטים שערכו חיפושים באזור מצאו בביריה נשק וכלאו את אנשי בירייה. הכוחות הבריטים השתלטו על היישוב וכדי לא ליצור תקדים להרס יישוב יהודי התקבלה החלטה לכבוש את בירייה בשנית.החל ארגון עלייה המונית אליה , מאות חברים בתנועת הנוער העובד עלו לבירייה עם מאות מתנדבים והשתלטו עליה מחדש . הבריטים שהופתעו כבשו את בירייה ב' והרסו אותה. שוב התקבלה החלטה לכבוש את בירייה ובירייה ג' קמה לתחייה. כתגובה הבריטים הטילו מצור על בירייה אך העלייה ההמונית אילצה את הבריטים לוותר ובירייה נשארה בידיים עבריות. פרשת בירייה הוכיחה את דבקותו של היישוב היהודי ןבירייה הפכה לסמל ההתיישבות .