קץ הבדלנות האמריקנית בעידן המלחמה הקרה

רקע למלחמה הקרה

לאחר מלה"ע ה-2, הארוכה והעקובה מדם, יבשת אירופה נמצאה בשפל חסר תקדים, אנושי וחומרי, והיה צורך בסדר חדש. ארה"ב דגלה כהרגלה במדיניות הבדלנות והכריזה כי שנתיים לאחר תום המלחמה היא כבר תוריד את הנוכחות שלה מיבשת אירופה. אולם לא כך היו פני הדברים, לאחר מלה"ע ה-2 מצאה עצמה ארה"ב מתנהלת במדיניות הפוכה לחלוטין ממדיניות הבדלנות, היא השאירה כוח צבאי למשך עשרות שנים באירופה, העצימה את התערבותה במגוון יבשות, החזיקה 675 בסיסים צבאיים במדינות זרות, ובהמשך צבא ארה"ב נכנס לבוץ עמוק במזרח אסיה במלחמות עקובות מדם כמו וייטנאם וקוראיה.

האמצעים שנקטה ארה"ב כדי לבלום את התפשטות הקומוניזם באירופה: העולם בטרום מלה"ע ה-2 היה עולם רב קוטבי, בו יש הרבה כוחות דומיננטיים והרבה מעצמות שכל אחד מבקשת שליטה מקסימלית, אולם לאחר מלה"ע ה-2 ונפילת המעצמות האירופאיות ושקיעתן, נותרו 2 מעצמות-על על כדור הארץ - ברה"מ וארה"ב. העולם הפך מרב קוטבי לדו קוטבי, שני כוחות אדירים שכל אחד מבקש להעצים את שליטתו ומנסה להפיץ את הקומוניזם\ליברליזם בהתאם. ארה"ב חששה מאד נוכח הצלחתו של הקומוניזם במזרח אירופה ובאסיה, חששה מאד בצל ההתפחות הצבאית והגרעינית של ברה"מ וראתה אותה כאיום העולמי החדש. במסגרת מאמציה לבלום את התפשטות הקומוניזם באירופה, נקטה ארה"ב במספר אמצעים:

1. חיזוק היחסים והתמיכה הכלכלית והצבאית במדינות ה'ברית', קרי בריטניה, צרפת, בלגיה וכו', וזאת כדי ליצור גוש חוסם להתפשטות הקומוניזם, גוש ליברלי דמוקרטי חזק שיוכל לעמוד בפני הקומוניזם באירופה.

2. ניסיון להשפיע על 'מדינות עולם שלישי', מדינות ניטרליות שלא לקחו צד במלחמה הקרה ולא החליטו לאיזה צד הן משתייכות, נעשה ניסיון לקרב אותן לארה"ב ע"י תמיכה כלכלית, פוליטית, וצבאית (מטריה גרעינית - הגנה ע"י הנשק הגרעיני של ארה"ב).

3. הקמת גרמניה המערבית - לאחר מלה"ע השנייה, גרמניה הנאצית הייתה במצב של פירוק מוחלט, וסוכם ששתי המעצמות הגדולות יקחו כל אחד חלק וינסו לאחות את השברים של המדינה הממוטטת הזאת. רוסייה הסובייטית נטלה לעצמה את החלק המזרחי של גרמניה, ובהתאם ארה"ב נטלה לעצמה את החלק המערבי, ובכך היוותה גוש חוסם לברה"מ והייתה ערה לשינויים שחלו בגרמניה. כמו כן גם הוקמה ברלית המערבית בהתאם.

4. חקיקת ה'חוק לבטחון לאומי' והקמת המעוצה לבטחון לאומי ורשת הביון הבין לאומית ה-CIA, שמטרתה הייתה להשפיע מבפנים על מדינות שונות ולגרום להפלת משטרים קומוניסטיים.

דוקטרינת טרומן ותכנית מרשל

דוקטרינת טרומן ותכנית מרשל הן שתי 'תורות' שהתוו את הדרך לכינון מדיניות החוץ של ארה"ב במהלך המלחמה הקרה.

דוקטרינת טרומן

דוקטרינת טרומן היא דוקטרינה שהגה הנשיא טרומן במרס 1947, ולפיה הוא טוען כי הסדר העולמי החדש לאחר מלה"ע ה-2 הביא את העולם לצומת דרכים ובה יש 2 דרכים:
הדרך האחת היא הדרך הליברלית, הסובלנית, שמכבדת את דעת הרוב ולא נערצת ע"י מיעוט ששולט ביד רמה, מכובדים בה זכויות האדם והאזרח.
הדרך השנייה היא דרך טוטליטרית, של דיכוי, שצומחת בעקבות מחסור וחרפת רעב ולא בעקבות עושר חומרי וגשמי.
טרומן מפציר כי חובתה של ארה"ב כמעצמה דמוקרטית וליברלית, לבלום את הדרך הקומוניסטית, ליצור מדינות דמוקרטיות חדשות ככל הניתן, כדי לשפר את העולם ולקדם את השלום העולמי.
תכנית מרשל
תכנית זו הוצעה ע"י שר החוץ ג'ורג' מרשל ולפיה יש לשים דגש על כמה נקודות כדי לבלום את ברה"מ והקומוניזם:

מפאת המחסור העצום בחומרי גלם ובמזון באירופה הממוטטת של אחרי מלה"ע ה-2, על ארה"ב להזרים כמויות עתק כדי ליצור רווחה ולא ליצור קרקע נוחה להתפשטות הקומוניזם על רקע מחסור ומשברים.
התמיכה הכלכלית הזאת ושיקום אירופה תגרום לייצוב השלום העולמי וכינון סדר חדש ונורמטיבי.
כל ממשל שימצא לנכון לשתף פעולה עם ארה"ב, יזכה למלוא תמכיתה, ללא שום קשר איזו מדינה זאת ובמה היא דוגלת.
מדינות אחרות שינסו להכשיל את המהלך הזה, ואף לצאת נגדו חזיתית, יגלו התנגדות אמריקנית חזקה ואף שימוש בכוח צבאי.
נקודה חשובה היא, שזה הוא אינו מהלך חד צדדי. אלה אינטרסים עולמיים של כלל המדינות, ועל כן על אירופה לרצות בשיקומה שבעתיים יותר, ועליה לשתף פעולה באופן רציף.

תוצאותיה של תכנית מרשל -

הזרמת 12 מיליארד דולר במשך 3 השנים הבאות לסיוע כלכלי באירופה.
הכלכלה באירופה צמחה עד סוף שנת 1950 ב64%.
כוחו של הקומוניזם ירד ביבשת, ואפשר לסחר אמריקני לצמוח בחזרה.
התנגדות עזה של ברה"מ והמדינות הקומוניסטים, שראו את תכנית זו כקריאת תיגר על הקומוניזם וכאיום עליו, וראו את ארה"ב כענק שמנסה להשתלט על העולם

לנוחיותכם, להעשרה והרחבה, יש כאן עוד מידע לגבי דוקטרינת טרומן ותכנית מרשל. דוקטרינת טרומן ותוכנית מרשל

משבר ברלין

האירוע החריף ביותר, והקרוב ביותר להתלקחות קרה בברלין בירת גרמניה, שכאמור לאחר מלה"ע ה-2 חולקה בין שתי המעצמות. המערב עקב בדאגה אחר התפשטות הקומוניזם והתעצמותו של סטלין, והחליט לאחד כוחות, הוקמה גרמניה המערבית במיזוג עם שטחן של בריטניה וצרפת. סטלין ראה צעד זה כאיום מיידי עליו, והחליט להטיל סגר על ברלין בירת גרמניה, כדי למנוע מהמערב גישה אליה. סטלין העמיד את המערב בין שתי ברירות: לוותר על ברלין המערבית, או לוותר על גרמניה המערבית - אחת מהשתיים. ארה"ב החריפה את צעדיה, וסיפקה במשך שנה כמויות אדירות של אספקה אל העיר הנצורה, צעד זה ביטל בעצם את האפקטיביות של המצור של סטלין. זאת ועוד, ארה"ב הגבירה את הכוח הצבאי שלה בעיר, והעבירה מפציצים, טנקים, מטוסים ואף פצצות אטום. בסופו של דבר, הסובייטים הבינו את נכונותה של ארה"ב לעימות רחב היקף ועוצמתי, והסירו לבסוף את הסגר במאי 1949. משבר ברלין גרם למספר דברים:

הנצחת הקונפליקט בין הקומוניזם לעולם הליברלי על אדמת אירופה באופן פיזי - פיצול פיזי בין העולם הקומוניסטי לעולם המערבי.
גרמניה המזרחית נשלטה ע"י הגוש הסובייטי וגרמניה המערבית ע"י ארה"ב והייתה מדינה דמקורטית לכל דבר.
ב1961 הוקמה חומת ברלין ע"י הסובייטים שהיוותה חוצץ פיזי משמעותי בין שתי חלקי הבירה.

הקמת נאט"ו

עוד אקט שנועד לבלום את התפשטות הקומוניזם והחלשת ברה"מ היה הקמת ברית נאט"ו. ברית זו הוקמה בשנת 1949 והיוותה ברית צבאית גרידא בין 12 מדינות שהיו ערבות זו לזו במקרה של התקפה על כל אחת, הווה אומר אם אחת מותקפת כולן נחלצות לעזרתה בכוח צבאי. לארה"ב היה מעמד בכיר בארגון, מפני שהיא הייתה זו שהניעה את הגלגלים להקמתה, והייתה בעלת השפעה פוליטית פנים - ארגונית חזקה. הדבר חיזק את שיתוף הפעולה בין ארה"ב ומדינות מערב אירופה.