המשפט המורכב

• סיכום זה מבוסס על דפים שחולקו על ידי עפרה טואף, מורה ללשון בתיכון עירוני ד' ת"א

1. הגדרה

משפט מורכב בנוי משני משפטים או יותר, אשר רק אחד מהם מהווה משפט עצמאי. המשפט האחר משועבד אליו.

המשפט העצמאי נקרא משפט עיקרי.
המשפט המשועבד נקרא פסוקית.
דוגמא: ההרצאה הערב בוטלה מכיוון שהמרצה חלתה. -->משפט עיקרי פסוקית

אחרי הפסוקית יופיע בד"כ פסיק (אלא אם היא קצרה ביותר).
לפני הפסוקית בד"כ לא יופיע פסיק (אלא אם היא ארוכה במיוחד).

2. דרכי השעבוד במשפט המורכב

הפסוקית המשועבדת במשפט המורכב עשוייה להתקשר למשפט העיקרי בשתי דרכים:
א. באמצעות מילת שעבוד בראשה:

כשהגעתי הביתה, ציפתה לי הפתעה.

קראתי בעיתון, שמחר תתקיים כנראה שביתה.

אם יהיה לי חשק, אלך הערב לקולנוע.

ב. ללא מילת שעבוד בראשה:

I. הפסוקית נפתחת ע"י מילת שאלה:

אינני יודעת מי עשה זאת.

הוסבר לנו מדוע נדחה מועד הפגישה.

השאלה כיצד נתמודד עם המצב הקשה הטרידה את מנוחתנו.

• הערה: מילת השעבוד אינה מנותחת ואילו מילת השאלה מנותחת.

II. הפסוקית מהווה דיבור ישיר או ציטוט:

המורה הודיעה: "מחר יתקיים מבחן".

"לא ניכנע לאיומים", הכריז השר.

3. זיהוי תפקידה התחבירי של הפסוקית

ניתן לראות במשפט המורכב משפט פשוט, אשר אחד ממרכיביו התחביריים (או יותר) התרחבו למשפט המשועבד למשפט העיקרי, כלומר לפסוקית.
הפסוקית במשפט המורכב ממלאת תפקיד תחבירי זהה לחלק שאליו היא מקבילה במשפט הפשוט.

משפט פשוט	=> שחבור =>	משפט מורכב
מתחילת אדר מרבין בשמחה.		משנכנס אדר, מרבין בשמחה. -> פסוקית זמן
אוהבים אותך בזכות צניעותך.		אוהבים אותך מפני שאתה צנוע. -> פסוקית סיבה
נשארנו בבית למנוחה.		נשארנו בבית כדי שנוכל לנוח. -> פסוקית תכלית
הזמרים ירדו מהבמה עייפים		הזמרים ירדו מהבמה כשהם עייפים. -> פסוקית מצב
הצלחתי להירדם למרות הרעש		הצלחתי להרדם אף על פי שהיה רעש. -> פסוקית וויתור
לא הבנתי את דבריך.		לא הבנתי את מה שאמרת. -> פסוקית מושא
הבינלאומי הוא בנק אחר.		הבינלאומי הוא בנק שחושב אחרת. -> פסוקית לוואי

כדי לזהות את תפקידה התחבירי של הפסוקית עלינו לבדוק לאיזו מילה היא מתקשרת במשפט העיקרי:

דוגמא	זיהוי
1. ידוע כי העישון מזיק לבריאות. -> פסוקית נושא	מתקשרת לפועל סביל. שחבור: ידוע הדבר.
2. אנו יודעים כי העישון מזיק לבריאות. -> פסוקית מושא.	מתקשרת לפועל פעיל (ומוצרכת אליו). שחבור: יודעים את הדבר.
3. אל תעשנו כי העישון מזיק לבריאות. -> פסוקית סיבה	מתקשרת לפועל פעיל (ואינה מוצרכת אליו). שחבור: ... בגלל הדבר.
4. הידיעה כי העישון מזיק לבריאות. -> פסוקית סיבה	מתקשרת לשם עצם. שחבור: הידיעה הזו.
5. הידיעה היתה כי העישון מזיק לבריאות. -> פסוקית נשוא (ירד במיקוד 2005).	מופיעה אחרי אוגד. שחבור: הידיעה היתה זו.

• מילים בכחול מסמנות את מילות השעבוד.

הערה:

בפסוקיות התיאור ניתן להסתייע גם במילת השעבוד הפותחת את הפסוקית לזיהוי תפקידה התחבירי, לדוגמא:

• מפני ש, משום ש, מכיוון ש, מאחר ש, היות ש, הואיל ו --> פסוקית סיבה
• כדי ש, על מנת ש, למען ש, בשביל ש --> פסוקית תכלית
• כפי ש, כמו ש, ככל ש --> פסוקית אופן
• כְשֶ + כינוי גוף לנסתר (כשהוא/כשהיא/כשהם/כשהן) --> פסוקית מצב
• כְשֶ, כאשר, בזמן ש --> פסוקית זמן
• אף על פי ש, על אף ש, (למרות ש) --> פסוקית וויתור
• בתאני ש, במקרה ש, אילוּ --> פסוקית תנאי

שימו לב!

מילות השעבוד שֶׁ, כי, ו-אם עשויות לפתוח כל מיני פסוקיות, ולכן אין להסתמך עליה בקביעת תפקידה התחבירי של הפסוקית.

4. כיצד מנתחים משפט מורכב ?

א. סיווג המשפט - משפט מורכב
ב. תחימה 1. תיחום המשפט העיקרי+ סיווג המשפט העיקרי( פשוט, כולל או חסר)

2.תיחום הפסוקית+ קביעת תפקידה התחבירי של הפסוקית( פסוקית מושא, לוואי וכו') + סיווג הפסוקית(פשוטה, כוללת, מחוברת, מורכבת)

ג. הגדרה - קביעת תפקידן התחבירי של המילים שסומנו בקו.

דוגמאות:

כשאת בוכה, את לא יפה.

סיווג:משפט מורכב.
תיחום:"כשאת בוכה" - פסוקית זמן פשוטה.

"את לא יפה" - משפט עיקרי פשוט.

הגדרה:יפה-נשוא.

רוני, את אומרת שהכל נגמר.

סיווג: משפט מורכב
תיחום: "רוני, את אומרת" - משפט עיקרי פשוט

"שהכל נגמר" - פסוקית מושא פשוטה

הגדרה: רוני - פנייה

אם אין אני לי, מי לי.

סיווג: משפט מורכב
תיחום: "אם" עד "לי" - פסוקית תנאי פשוטה

"מי לי" - משפט עיקרי פשוט

הגדרה: מי - נושא

לי - נשוא

הערה:

• במשפט העיקרי יופיעו נושא ונשוא, ובסוקית המהווה אף היא משפט יופיעו גם כן נושא ונשוא.

• ישנם שני מקרים שהבם המשפט העיקרי יהיה חסר:

I. כאשר תופיע פסוקית נושא במשפט המורכב, העיקרי יהיה חסר נושא

לדוגמא:

נודע לנו כי מחר נצא לטיול.

"נודע לנו"- משפט עיקרי פשוט חסר נושא

"כי" עד "לטיול" - פסוקית נושא פשוטה

II. (לא במיקוד קיץ 2005) כאשר תופיע פסוקית נשוא במשפט המורכב, העיקרי יהיה חסר נשוא

לדוגמא:

ההודעה הייתה כי מחר נצא לטיול.

"ההודעה הייתה" - משפט עיקרי פשוט חסר נשוא

"כי" עד לטיול" - פסוקית נשוא פשוטה

5. אבחנה בין משפט מורכב לבין משפט מחובר

המשותף בינהם:

• המשפט בנוי משני משפטים או יותר.
• המשפטים מתקשרים זה לזה באמצעות מילות קישור: במשפט המחובר - מילות חיבור, ובמשפט המורכב - מילות שעבוד.
• בין המשפטים יופיעו פסיקים (לפני מילות הקישור).

ההבדל ביניהם:

א. מקום מילת הקישור

במשפט המחובר תופיע מילת החיבור בראש האיבר המצטרף (השני ואילך), ולעולם לא תופיע בראש המשפט. כלומר מקורה של מילת החיבור קבוע - היא נייחת.

Φ איבר +, מילת חיבור איבר +, מילת חיבור איבר

במשפט המורכב תוצב מילת השעבוד בראש הפסוקית, ומאחר שהפסוקית ניידת (יכולה להופיע בכל מקום במשפט) עשוייה מילת השעבוד לפתוח את המשפט כולו, כלומר מילת השעבוד ניידת.

מילת שעבוד פסוקית , משפט עיקרי

או: משפט עיקרי , מילת שעבוד פסוקית

דוגמאות:

משפט מחובר -> דני קרא ספר, ואילו אחותו שיחקה בחצר.

לא ניתן לומר: ואילו אחותו שיחקה בחצר, דני קרא ספר.

משפט מורכב -> בזמן שדני קרא ספר, שיחקה אחותו בחצר.

או: אחותו של דני שיחקה בחצר בזמן שהוא קרא ספר.

ב. התלות בין האיברים

במשפט המחובר האיברים עצמאיים - כל איבר יכול להוות משפט עצמאי.
במשפט המורכב קיימת תלות בין המשפטים, שכן הפסוקית אינה מהווה משפט עצמאי, אלא משועבדת למשפט העיקרי

סוגי פסוקיות

פסוקית נושא

סימני זיהוי: א. ניתןלהמירה בד"כ במילה 'הדבר'.
ב. במשפט העיקרי מופיע על פי רוב פועל בסביל. ג. במשפט העיקרי אין נושא.

הדגמים שבהם תופיע פסוקית נושא:

1.

משפט עיקרי	מילות שעבוד	פסוקית נושא
פועל בסביל (ידוע, נודע, נאמר, ניכר, נראה, הוחלט, יתכן, ברור, רצוי ועוד)	כי, ש , אם	ניתן להמירה במילה 'הדבר'

דוגמאות:

• נאמר לי <כחול>שאחרת היום</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית נושא</כחול>

• נודע לעיתונאי <כחול>מתי תסתיים ישיבת הממשלה</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית נושא</כחול>

מילות שעבוד	פסוקית נושא	משפט עיקרי
מי ש מה ש כל מי ש כל ה (ה' הזיקה - אחריה פועל בבינוני).	ניתן להמירה בשם (שם פרטי) או בכינוי גוף (הוא/היא) או במילה 'הדבר'	פועל פעיל

דוגמא:

• <כחול>מי שטרח בערב שבת</כחול>, יאכל בשבת. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית נושא</כחול>

פסוקית נשוא (לא במיקוד קיץ 2005)

סימני זיהוי:
א. ניתן להמירה בכינוי רמז זה/זו.
ב. לפניה מופיע אוגד.
ג. במפשט העיקרי אין נשוא.

הדגם שבו מופיעה פסוקית נשוא:

משפט עיקרי	מילות שעבוד	פסוקית נשוא
נושא + אוגד	ש, כי, אם	ניתן להמירה בכינוי זה/זו

דוגמאות:

• השר החדש הוא <כחול>שהציע תוכנית טובה ומבריקה זו</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית נשוא</כחול>

• השאלה הייתה <כחול>מתי יתגברו האחראים לנושא על המכשולים הרבים</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית נשוא</כחול>

פסוקית מושא

סימני זיהוי:

א. ניתן להמירה במילים 'את הדבר'.

ב. מתקשרת לפועל במשפט העיקרי ומוצרכת אליו.

הדגם שבו מופיעה פסוקית מושא:

משפט עיקרי	מילודת שעבוד	פסוקית מושא
נושא + נשוא פועלי	ש, כי, את מי ש, את מה ש,	ניתן להמירה במילים 'את הדבר'

דוגמאות:

• הכל חששו <כחול>כי המו"מ בין הממשלה לבין ההסתדרות ייכשל</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית מושא</כחול>

• התלמידה לא הבינה <כחול>כיצד נכשלה בבחינה במתמטיקה</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית מושא</כחול>

• המורה הודיעה <כחול>שמחר יוצאים לטיול</כחול>. => דיבור עקיף! -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית מושא</כחול>

• המורה הודיעה: <כחול>"מחר יוצאים לטיול"</כחול>. => דיבור ישיר! -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית מושא</כחול>

פסוקית לוואי

סימני זיהוי:

א. ניתן להמירה בכיוני הרמז הזה/הזו.

ב. מתקשרת לאחד משמות העצם במשפט העיקרי (על פי רוב לנושא או למושא).

ג. על פי רוב מפצלת את המשפט העיקרי לשניים.

הדגמים שבהם מופיעה פסוקית לוואי:

1.

משפט עיקרי	מילות שעבוד	פסוקית לוואי	המשך משפט עיקרי
נושא (+ משלימיו)	ש, אשר, כי, ה' הזיקה	ניתן להמירה בכינוי 'הזה'	נשוא (+ משלימיו)

דוגמאות:

• השר, <כחול>אשר מעל בכספי הציבור</כחול>, נשפט. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

• המאמרים, <כחול>הדנים בבעיות המזה"ת</כחול>, מרתקים מאוד. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

• הסבר העד <כחול>מי הצית את המלון</כחול> העסיק את חוקרי הממשלה. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

2.

משפט עיקרי	מילות שעבוד	פסוקית לוואי
שם עצם	ש, אשר, כי, ה' הזיקה	ניתן להמריה בכיוני'הזה'/'הזו'

דוגמאות:

• השיטה מיועדת לקוראי עברית <כחול>העדושית את ראשית דרכם בלימוד השפה העברית</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

• לא ענית לי על השאלה <כחול>כיצד ניצחתם במשחק החשוב והמכריע</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

פסוקית תמורה

סימני זיהוי:

א. כאשר יש כפילות בתפקיד התחבירי של חלק משפט ושל הפסוקית הצמודה אליו, על פי רוב זוהי פסוקית תמורה.

ב. ניתן להוסיף לפני פסוקית תמורה מילת הבהרה כמו: כלומר, זאת אומרת ועוד.

דוגמאות:

• בארצות הצפון <כחול>במקומות שבהם השמש שוקעת בקיץ בשעה 22:00 נהנים בתושבים מאור יום שעות ארוכות ביממה -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית תמורה</כחול>.

• בשתיים ורבע <כחול>בשעה שמסתיים השיעור השביעי</כחול> חש התלמיד כציפור דרור שמוטת כנפיים. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית תמורה</כחול>

פסוקית תיאור

פסוקית מקום

מילות שעבוד אופייניות: למקום ש, ממקוםש, אל אשר, במקום ש, ועוד.

דוגמאות:

• נשיא מצרים הגיע <כחול>למקום שנערכה הועידה</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית מקום</כחול>

• <כחול>אל אשר ישאוני רגלי</כחול>, אלך. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית מקום</כחול>

פסוקית זמן

מילות שעבוד אופייניות: כש, כאשר, בזמן ש, בשעה ש, כל זמן ש, לאחר ש, לפני ש, ועוד.

דוגמאות:

• <כחול>לאחר שסעדנו את ליבנו</כחול>, עזבנו את המסעדה. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית זמן</כחול>

• <כחול>כשמגיעה ההפסקה גדולה</כחול>, רצים כולם לקיפטריה. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית זמן</כחול>

פסוקית סיבה

מילות שעבוד אופייניות: מפני ש, מכיוון ש, משום ש, מאחר ש, היות ש, הואיל ו, ועוד.

דוגמאות:

• רוכב האופניים נפצע <כחול>מאחר שלא ציית לתמרורים</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית סיבה</כחול>

• <כחול>מכיוון שהייתי עייפה,</כחול> המשכתי לישון. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית סיבה</כחול>

פסוקית תכלית

מילות שעבוד אופייניות: כדי ש, על מנת ש, למען ש, בשביל ש, פן, שמא, לבל, ועוד.

דוגמאות:

• מערכת העיתון פנתה למשורר <כחול>כדי שיפרסם את שיריו</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית תכלית</כחול>

• אל תפרסם מודעה זו <כחול>פן תצטער על כך</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית תכלית</כחול>

פסוקית אופן

מילות שעבוד אופייניות: כפי ש, כמוש, כשם ש, אופן ש, ככל ש ועוד.

דוגמאות:

• השתדלתי להכין את העבודה <כחול>כפי שנדרשתי</כחול> -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית אופן</כחול>

• <כחול>ככל שאלמד יותר</כחול>, אשכח יותר. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית אופן</כחול>

• עבדנו בגינה <כחול>עד שכלו כוחותינו</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית אופן</כחול>
  (להבדיל מ: עבדנו בגינה עד ששקעה השמש. -> פסוקית זמן)

פסוקית מצב

מילות שעבוד אופייניות: כש + כינוי גוף לנסתר (כשהוא/כשהיא/כשהם/כשהן)

דוגמאות:

• הילד עמד בפתח הגן <כחול>כשהוא עצוב</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית מצב</כחול>
• מצאתי את הסיכה האבודה <כחול>כשהיא זרוקה מתחת למיטתי</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית מצב</כחול>
• הזמרים ירדו מהבמה <כחול>כשהם עייפים</כחול> -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית מצב</כחול>
  (להבדיל מ: הזמרים ירדו מהבמה כשהגיעה השעה שתיים. -> פסוקית זמן)

פסוקית וויתור

מילות שעבוד אופייניות: אף על פי ש, אף ש, אם כי, גם אם, אף אם, אפילו ועוד.

דוגמאות:

• <כחול>אף על פי שחלתה</כחול> הגיעה דנה למקום הארוע. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית וויתור</כחול>
• הכנס יידחה <כחול>גם אם יבואו כל המשתתפים</כחול>. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית וויתור</כחול>

פסוקית תנאי

מילות שעבוד אופייניות: בתנאי ש, במקרה ש, אילו, לוּ, אלא אם כן, ועוד.

דוגמאות:

• <כחול>אם תגיעו היום למוזיאון</כחול>, תצפו שם בתערוכה מדהימה. [תנאי קיים - אם + פועל בעתיד] -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית תנאי</כחול>
• <כחול>לוּ היית מגיע בזמן</כחול>, לא הייתה מתקשה לסיים את הבחינה. [תנאי בטל - אילו/לוּ + פועל בעבר] -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית תנאי</כחול>
• לא אתערב במשא ומתן <כחול>אלא אם כן ידרשו זאת ממני</כחול> -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית תנאי</כחול>

הבחינו בין 'אילו' לבין 'ואילו':

• אילו היה לו אומץ, היה דורש זאת ביתר תקיפות. סוג משפט: משפט מורכב
• מנהל החליט לצאת לחופשה, ואילו סגנו נאלץ להישאר בעבודה. סוג משפט: משפט מאוחה (מחובר)

הבחינו בין 'לא...אלא אם כן' לבין 'לא...אלא':

• המורה לא שוחחה אלא עם דני. סוג משפט: מורכב
• המורה לא שוחחה עם רועי, אלא עם דני. סוג משפט: מאוחה
• המורה לא שוחחה עם רועי, אלא היא שוחחה עם דני. סוג משפט: מאוחה
• המורה לא תשוחח עם רועי אלא אם כן יביא את הוריו. סוג משפט: מורכב

פסוקית ייחוד

מילות שעבוד אופייניות: מי ש, מה ש, על מי ש, כל ה, (בדומה לפסוקית נושא דגם II). ההבדל בין פסוקית ייחוד לפסוקית נושא:

במשפט העיקרי של פסוקית הייחוד יש נושא וכן כינוי מוסב.

דוגמאות:

• <כחול>מי שהחליט לבטל את ההרשמה לקורס</כחול>, יש להחזיר לו את דמי הרישום. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית ייחוד</כחול> כינוי מוסב
• <כחול>מי שיעתיק בבחינה</כחול>, בחינתו תפסל. -> משפט עיקרי <כחול>פסוקית ייחוד</כחול> כינוי מוסב

הפיסוק במשפט המורכב (לפי כללי הפיסוק החדשים המוצעים ע"י האקדמיה ללשון העברית)

אחרי הפסוקית יופיע פסיק, אלא אם היא קצרה ביותר:

• מאחר שהתביעה לא הביאה ראיות חותכות לטענתה, אנו מזכים את הנאשם.
• כשנכנסנו קמו כל המסובים.

בדרך כלל לא יופיע פסיק לפני הפסוקית אלא אם כן היא ארוכה במיוחד:

• ייתכן שהתוצאות ישתנו בהמשך המשחק.
• הפרדוקס הוא, שהשביתה הממשושכת הביאה לירידה במעמדם של העובדים ולא לשיפורו.