יחזקאל פרק י"ח

גרסה מ־22:48, 27 במאי 2015 מאת Elafalik (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''מבוא:''' יחזקאל נולד ביהודה, אך כל נבואותיו ניתנו בגולה. הוא החל לנבא רק לאחר שהגיע לבבל ב...")
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

מבוא: יחזקאל נולד ביהודה, אך כל נבואותיו ניתנו בגולה. הוא החל לנבא רק לאחר שהגיע לבבל בגלות יהויכין (שנת 597 לפנה"ס). הוא היה בן למשפחת כוהנים.

מה היו הגורמים החברתיים והפוליטיים לשינוי תפיסת הגמול? הסתגלות הגולים לחיי הגלות לוותה בקשיים רבים. הם היו מיואשים והפסיקו להאמין כי תתכן גאולה ושיבה ליהודה. הייאוש וחוסר האמונה נבעו בין השאר מתפיסת הגמול הקיבוצית לדורות שהייתה קיימת אז- תפיסה שזקפה את חטאי האבות לחובת הבנים. יחזקאל, שרצה להגביר את הרצון לגאולה בקרב הגולים, הבין שעליו לנסח תפיסת גמול חדשה, שתעזור למטרה זו. הוא מנסח את תורת הגמול האישי מיידי: "הנפש החוטאת היא תמות", ומדגים את העניין באמצעות השרשרת של אב צדיק, בן חוטא ונכד צדיק.

תפיסת הגמול האישי מיידי משחררת את האדם מהנטל הכבד של חטאי הדורות הקודמים, ומכאן שהגולים לא יאלצו לשאת בנטל החטאים של דור החורבן והדורות שקדמו לו. חטאי העבר אינם חורצים סבל ואבדון לעד, כשם שמעשי הצדיק אינם ערובה לעתיד טוב ללא תנאי, אם יסטה מדרך הישר. ההווה והעתיד תלויים במעשי האדם.