הישרדות- "קידוש החיים" וביטוייו.

גרסה מ־21:25, 29 במרץ 2009 מאת Dd dd4 (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

היהודים הכלואים בגטאות ניהלו מאבק עיקש להשרדות יום יומית. הנסיון להחזיק מעמד ולשרוד היה במידה מסוימת תגובה אנושית טבעית. לדביקות בחיים היה גם מימד מוסרי ודתי שהתמצה במושג "קידוש החיים".


להלן, ציטוטיו של הרב הראשי של וארשה;

- "בעבר הרדיפה נגד היהודים הייתה נגד הדת, ואילו כעת, הגרמנים מבקשים את היהודים ע"מ להשמיד את העם ולא את הדת."

- "חייבים היהיודים לקדש את החיים, להלחם לחיות ולהשאר שפויים." :


חלק ניכר מהגזירות הגרמניות נועדו להשפיל את היהודי, ולהטביע בו חותם של תת אדם. אמנם לגזירות אלו היתה השפעה על הציבור ועל היחיד, אך לא השפעה גורפת, הממוטטת את כל המערכות. היהודים נאחזו ביצר החיים ובתקווה לעתיד.

ביטויים

א. מספר קטן של מתאבדים.

ב. היהודים ראו בגרמנים אויב גס, שפל, ובילתי אנושי, שאין ביכולתו לפגוע באנושיותו של היהודי, ולכן אין מה להיעלב מהם.