מלכים א' פרק ח'

חנוכת בית המקדש - פסוקים 1-11

הפרק פותח ברשימת המוזמנים לטקס החניכה שח בית המקדש ובו נכחו:זקני ישראל,ראשי המטות נשיאי האבות. לאחר סיום בניית הבית יש להעלות את ארון ברית ה' סמל הפולחן הדתי החשוב.חשיבותו נובעת ממה שהוא מכיל בתוכו-לוחות הברית-מסמלים את הברית שנכרתה בין ה' למשה וכל ישראל בציאתם ממצרים על הר סיני.על רקע שימור הברית הזו נבנה בית המקדש שבו יהיו לוחות הברית בתוך ארון ה'.

כאשר הוכנס ארון הברית לקודש הקודשים בבית המקדש נכנס אחריו ענן ערפל,כאשר גם בשמות נזכרת תופעה דומה וזאת לאחר שמשה קיבל את התורה במעמד הר סיני,אולם בפרק זה ניראה כי משמעות הענן הוא המעבר מאוהל מועד לבית המקדש כמקום קבע סופי לה'.

הופעתו של הענן זה קרתה ביציאת מצרים.הענן עובר מאוהל מועד לבית המקדש.כך מובע הרעיון כירושלים היא תחליף להר סיני.

האירוע מתרחש בחג סוכות,העם העוסק בחקלאות יכול להתפנות מהאסיף ולעלות לירושלים.

אחד הרעיונות המרכזיים בפרק הוא שבית המקדש נועד רק לשיבוח כבוד האל,המסמל את הקשר של האדם לה'.

ברכת שלמה - פסוקים 12-21

שלמה בנאומו גורם לסתירה הוא אומר שהוא בונה לה' מקום בו הוא יגור וזה מציג אמונה של אלוהות מקומית,כאשר בפסוק 9 נאמר כי ארון הברית לא מכיל את ה' אלא את לוחות הברית.שלמה אך מוסיף ושואל שאלה האם הבית הזה יכול להכיל את ה' כאשר אפילו השמיים לא יכולים וזו שאלה רטורית שאליה הוא עונה כי ברור שבית המקדש לא נבנה כדי להוות מקום מגורים לה' אלא כדי לשבח את שמו,לתת כבוד לה'.

שלמה מוסיף בנאומו ומדבר לעם בעודו מסביר לעם את חשיבותו של בית המקדש שעוד מימי דוד קיבל לגיטימציה אלוהית,כאשר דוד הבטיח עוד בימיו שעל ידי בנו יבנה בית המקדש.והברית היא ברית שנכרתה היא ברית עם אבותינו.

המילה המנחה בפסוקים אלה היא "בית" א.רצון דוד לבנות לה' בית שייבנה על ידי בנו שלמה. ב.הדגש כי הבית הוא לא לה' עצמו אל לכבודו,לשיבוחו