עיקרי המשפט במשפט הפועלי
- הסיכום מבוסס על דפים שחולקו על ידי עופרה טואף, מורה ללשון בבית ספר עירוני ד' ת"א
נושא
הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס.
דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש משרד החינוך
- כאשר מופיע פועל נטוי בזמנים עבר, עתיד או ציווי, ואין לידו ציון מפורש של נושא המשפט (הנושא חבוי בתוך הפועל), יש לנתחו כנושא+נשוא.
דוגמה - אל תפתרו את התשבץ!
נושא סתמי - פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא. דוגמה - מכריזים על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא).
(לעיתים הפועל יופיע בעבר או בעתיד בגוף נסתרים לדוגמה: שכחו אותי בבית).
נשוא
נשוא פועלי - הפועל כמשפט.
דוגמה: המורים לא יקבלו העלאה בשכרם.
נשוא מורחב - נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד משמעות אחת בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דגמים עיקריים:
- פועל עזר + שם פועל (המציינים פעולה אחת)
דוגמה: התינוק התחיל לבכות. - פועל ופועל (המציינים פעולה אחת)
דוגמה: הים הלך וגעש. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל). - ניב שבמרכזו פועל
ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.
הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.
דוגמאות:
הספר יצא לאור לפני שנה.
בעל החנות פשט את הרגל.
הנער הזה מוצא חן בעיני.
נשוא שמני - נשוא שאיננו פועל.
הנשוא השמני עשוי להיות:
שם עצם - אחותי גננת.
שם תואר - הסרט מעניין.
שם פועל - המטרה (היא) להצליח.
צירוף יחס - הכלב במלונה.
תואר הפועל - הטיול מחר.
משלימי השם
לוואי
חלק תחבירי המתלווה אל שם העצם ומרחיב אודותיו. (מוסיף לגביו מידע). הלוואי מופיע בדרך כלל אחרי שם העצם שאליו הוא מתלווה, למעט מקרה אחד - לוואי כמות - לוואי המציין את כמו שם העצם, שיופיע לפני השם.
- דוגמאות:
- - קראתי את הספר החדש של עמוס עוז.
- - חברי הקיבוץ זכו להנחות גדולות.
- - הרכבת לחיפה תעצור בתחנה הזאת בעוד חמש דקות.
הערות
1. המילית שֶל תפתח תמיד לוואי.
2. כאשר מופיע צירוף סמיכות יהווה הסומך לוואי לנסמך (ראו דוגמא 2),אולם כאשר צירוף הסמיכות מתפקד כצֶרֶף כמו בית-ספר, קופת חולים, יושב ראש וכו' לא ינותח הסומך כלוואי (סימן זיהוי לצֶרֶף - על פי רוב נכתב בראשי תיבות).
3. כינוי שייכות החבור לשם אין צורך לנתח כלוואי. (איבדתי את מחברתי. -> לא לוואי)
משלימי הפועל
מוּשא
השלמה שהפועל צריך אחריו על מנת שיהיה מובן ושלם מבחינת משמעותו.
דוגמאות:
- -השרים חתמו על ההסכם.
- -הקהל האזין לקונצרט.
- -הקצינה התתפה בדיונים.
- -החתן התנשק עם הכלה.
- -קראתי ספר מעניין.
- -לחבר שלי יש רישיון נהיגה.
תיאוּר
השלמת רשוּת המוסיפה מידע למשפט כוּלו לגבי זמן הפעוּלה, מקום התרחשוּתה, אופן ביצועה, הסיבה לקיומה וכן הלאה.
השלמה זו אינה חיוּנית להבנת משמעוּתו של הפועל במשפט.
דוגמאות:
- - הילד התלבש בחדרו.
- - אחותי ישנה עכשיו.
- - הילדים הרעישו בשל השביתה.
- - השחקנים התקלחו במהירות.
- - בחדר זה אין מזגן.
אבחנה בין מוּשא לתיאוּר
אם הפועל הנתוּן במשפט מצריך אחריו השלמה כלשהי, לפנינוּ מוּשא, ואם הפועל הנתוּן במשפט אינו מצריך אחריו השלמה, לפנינוּ תאור
דוגמאות:
- - התייעצתי עם חברתי. -> מושא
- - צפיתי בסרט עם חברתי. -> תיאור
- - התינוק הביט במיטתו. -> מושא
- - התינוק בכה במיטתו. -> תיאור
- - שרתי על הבמה. -> תיאור
- - הכנתי על הבמה. -> מושא
- עצה - אם מתלבטים לגבי השאלה האם ההשלמה היא מושא או תיאור רצוי לבדוק אם היא עונה על אחד התיאורים ורק אם לא - לבדוק אם היא מוצרכת (מושא) או אינה מוצרכת (תיאור).
סוגי התיאורים
- "זאת מסוממת" - זמן אופן תכלית מקום סיבה ויתור מצב מידה תנאי.
לחלק מן התיאורים יש מיליות מאפיינות:
- -תיאור סיבה - בגלל, בשל, עקב, מפאת, מחמת, בגין, בזכות הודות לְ(למשמעות חיובית), בְּעֶטְיוֹ שֶל (למשמשעות שלילית).
- -תיאור תכלית - כדי, לשם, בשביל, על מנת, עבור, למען, לכבוד, לקראת, לצורך.
- -תיאור ויתור - למרות, חרף, על-אף.
- -תיאור תנאי- במקרה של... בלי X, ללא X.
הערות:
- 1. תיאור מקום
- ישנם פעלים הנקראים פעלים לוקאטיביים, כלומר פעלים הקשורים בהימצאות במקום מסויים או בתנועה ממקום/למקום. ההשלמה אחרי פעלים אלה היא אמנם השלמה מוצרכת, ולמרות זאת היא תנותח כתיאור מקום.
- דודי גר בתל אביב. חבריי נסעו לאילת. אני חוזר הביתה.
- -לעיתים יצויין תיאור המקום מקום מופשט, ולא מוחשי.
- כולם הגיעו למסיבה. הילדים שבו מן הטיול לגליל. הגעתי לפגישה באיחור.
- 2. תיאור אופן
- לרוב מאופיין בסיומת Xוּת: התלמיד פניה אלי באדיבות. הנהג נסע במהירות.
- תת-קבוצות של תיאור אופן:
- תיאור מידה - מוצרי היסוד התייקרו בעשרות אחוזים.
- תיאור מכשיר - התורנית מחקה את הלוח במטלית.
- תיאור השוואה - נהניתי מהטיול בחו"ל יותר מחברי.
- תיאור היחיד/המלווה - אחי נסע למזרח הרקו עם חברו.
- תיאור תדירות - לעיתים רחוקות מוזמים הורי למסיבה.
- ניתן לנתח את כל תת-הקבוצות הנ"ל כתיאור אופן.
- 3. תיאור מצב - תיאור מצב הינו התיאור היחיד שמתייחס לאחד מן השמות במשפט (בדר"כ לנושא או למושא) ומתאר את מצבו בעת ביצוע הפעולה.
- מאפייני תיאור המצב:
- א. מתאים לשם העצם במין ובמספר ולעולם איננו מיודע.
- ב. מופיע בדר"כ בצורת בינוני או שם - תואר, וניתן להטייה.
- ג. ניתן להוסיף לפניו 'כשהוא', 'כשהיא', 'כשהם', 'כשהן'.
- דוגמאות:
- - הצופים יצאו מהמופע מאוכזבים.
- - הילד חזר מן הטיול שמח.
- - ראיתי את אימי בוכה.
- מאפייני תיאור המצב:
אבחנה בין תיאור מצב לתיאור אופן
| תיאור מצב | תיאור אופן |
| - המורה נכנסה לכיתה זועמת. - התלמידות יושבות בכיתה שקטות. - הבטתי בו נדהמת. |
- המורה נכנסה לכיתה בזעם. - התלמידות יושבות בגיתה בשקט. - הבטתי בו בתדהמה. |
דוגמאות לכל התיאורים
1. הילדים שיחקו בחצר. -> תיאור מקום
2. הספרייה תהיה סגורה מחר. -> תיאור זמן
3. עקב הפקקים בכבישים אחרתי לביה"ס. -> תיאור סיבה
4. ערכתי מסיבה לכבוד אחי. -> תיאור תכלית
5. ביצענו את המשימה כהלכה. -> תיאור אופן
6. הנער חזר לביתו עָיֵף. -> תיאור מצב
7. חרף השביתה התקיימו הלימודים כסדרם. -> תיאור וויתור.
8. בלי מים לא תוכל החקאות בארצנו להתפתח. -> תיאור תנאי