ישעיה פרק מ'

גרסה מ־23:16, 20 במאי 2008 מאת שיראסרף (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

ישעיהו מ' (1-14) (1) נבואת נחמה, מישהו צריך לנחם את העם. "יאמר" – מראה על תדירות, מישהו צריך לומר דברי נחמה באופן תדיר. (2) "דברו על לב י-ם" – שכנעו ועודדו אותם. "כי מלאה צבאה" – צבא = פרק זמן. צריך לנחם את י-ם כי היא ריצתה את עונשה וכי היא היא נענשה פי 2 ממה שהגיע לה. "עוון" – עונש (אך מופיע גם כחטא)

(3-5) "קול קורא" = הכרזה הטופוגרפיה שמתאורת כאן היא של יציאת מצרים. הוא רוצה לעשות השוואה בין היציאה פה ליציאת מצרים. הנביא מתייחס לרעיון – באסוציאציה שלכם תתייחסו לכך שיציאת בבל תהיה גדולה כמו יציאת מצרים. בנוסף, הוא מוסיף שתהיה זו יציאה נוחה.

אדרת כבוד – ה' הולך להוביל את עמו. "והיה העקב למישור" – כל דבר עקום יהפוך לישר.

  • יראו את גדולתו של ה' ע"י הכנת המסלול – השינויים בטבע.

"וראו כל בשר" – מכנה את בני האדם כבשר = דבר שמתכלה, זמני.

(6-8) מישהו אומר לשני: "קרא". "ציץ" = פרח בראשיתו. "חציר" – קש, דבר חסר משקל, חשיבות.

  • אפילו חסדי בני האדם (כורש) הם כמו ציץ השדה – יש תקווה להבטחה אך בסופו של דבר ההבטחה אינה שווה כלום לאחר שהמלך מתחלף.

החציר והציץ נובלים או עפים כי רוח ה' נשפה עליהם. הבטחה של כורש יכולה להתחלף, אך הבטחה של ה' היא נצחית.

(9) "מבשרת ציון" – מי שצריכה לבשר דבר-מה לציון צריכה לעלות על הר גבוה, כדי שישמעו אותה, ולקרוא בקול רם.

(10) תמונה I – תמונת היד החזקה. אלוהים הולך לבוא ביד חזקה, אך ידו תהיה כלפי האויבים, אל תדאגו.

"הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו" – כינוי לעם היוצא מהגלות. ה' ירוויח מפעולתו שיעשה שהעם יצא מהגלות וילך חזרה לארץ בעקבותיו.

(11) תמונה II – תמונת היד הרכה. אלוהים יוביל את העם כמו רועה שרועה את עדרו. את הטלאים הוא יוביל בחיקו. טלאים – דימוי לחלשי החברה. "עלות" – כבשים מניקות, דימוי לנשים עם ילדים/נשים הרות. "ינהל" – יוביל אותן בהתאם ליכולתם הפיזית.

  • לעומת יציאת מצרים יציאת בבל תהיה רגועה ונינוחה.

(12-14) מספר שאלות רטוריות: 1. "שעלו" – כף ידו. "שליש" – כלי שניפחו פי 3. השאלה ה-1 היא האם יש מישהו שבאמצעות כף ידו יכול למדוד את כל כמות המים שבעולם? שיכול למדוד את גודל השמיים? מישהו שיכול למדוד את כל העפר בשליש? או מישהו שיכול לשקול הרים וגבעות במאזניים?

2. "תכן" – להכניס תוכן, ללמוד. "מִי-תִכֵּן אֶת-רוּחַ יְהוָה" - 2 משמעויות: א. שאלה בלבד: מי תכנן את מחשבותיו של אלוהים? האם יש לו יועץ שמייעץ לו? ב. שאלה + תשובה: מי תכנן את עצמת וכיוון הרוח? – ה'.

"וְאִישׁ, עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ" - וה' מעביר את כל הדברים לעם באמצעות הנביא.