ההפוגה הראשונה

גרסה מ־12:21, 16 במרץ 2008 מאת DaViDHsikum (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

ההפוגה הראשונה מה- 11 ביוני עד 9 ביולי 1948

לפי תנאי ההפוגה אסור היה לכל אחד מהצדדים לעשות צעדים שיעניקו לו יתרון צבאי כלשהו, אך המפקדה הישראלית ניצלה את ההפוגה הראשונה להתארגנות מחדש, הבאת אנשים מהמחנות בקפריסין וגיוסם לצה"ל (גח"ל – גיוס חוץ לארץ) וכן גיוס מתנדבים (מח"ל – מתנדבי חוץ לארץ)והבאת משלוחי נשק, דלק ומטוסים דרך האוויר והים מצ'כוסלובקיה, רומניה, בולגריה ויוגוסלביה.

ניסיונות להסדר מדיני

הרוזן השבדי פולקה ברנדוט מונה כמתווך מטעם האו"ם לנסות ולהגיע להפסקת אש בין הצדדים. יחד עמו הגיע ארצה עוזרו האמריקאי ד"ר ראלף באנץ עם צוות משקיפים של האו"ם. ברנדוט ראה בתוכנית החלוקה משגה שגרם לשפיכות דמים ושאף להגיע לפתרון אלטרנטיבי לפיו:

ארץ ישראל המערבית ועבר הירדן הם יחידה טריטוריאלית אחת שבו תהיינה שתי מדינות יהודית וערבית שתהיינה קשורות בברית ובאיחוד כלכלי, שביחד יחליטו בנושא העלייה ואילו התושבים שנעקרו מבתיהם יחזרו למקומם. כמו כן הציע ברנדוט ששטח המדינה היהודית יכלול את הגליל ואילו הנגב וירושלים יכללו בשטח המדינה הערבית חיפה ולוד יהיו נמלים חופשיים. ישראל דחתה את הצעתו ודרשה שתוכנית החלוקה תהיה הבסיס לכל מוצא והצעה וכמו כן שיהיה צורך להתחשב בשינויים הטריטוריאליים שהתרחשו בשטח כתוצאה מהצלחתה של ישראל להדוף את התוקפנות הערבית. לגבי הפליטים הערבים טענה ישראל שהפתרון ימצא רק במסגרת הסדר שלום כולל וסופי.

פרשת "אלטלנה"

במהלך ההפוגה הראשונה התרחשה אחת הפרשיות הטרגיות בתולדות הישוב.

האונייה אלטלנה של ארגון האצ"ל יצאה מצרפת ועליה 900 עולים, וכן כלי נשק ותחמושת. כשנודע דבר בואה דרשה הממשלה מהאצ"ל להעמיד את האונייה לרשות הממשלה. האצ"ל סרב והתנה תנאים למסירת האונייה. הממשלה עמדה בתוקף על מסירת האונייה וריכזה כוח כדי למנוע מהאצ"ל להשתלט עליה:

" אין שום מדינה יכולה לסבול, שאנשים פרטיים או ארגון פרטי יכניסו לארץ, בלי רשות הממשלה, אפילו את הכמות הקטנה ביותר של נשק, לא כל שכן כמויות גדולות של רובים, מקלעים ותחמושת"

האוניה הגיעה ב-20 ביוני לחוף כפר ויתקין ופעולות האיבה בין צדדים החלו, בלילה חמקה האוניה והגיעה לחופי תל-אביב ואנשי אצ"ל החלו לזרום לחוף תגבורת הוזעקה מצה"ל ובמהל הקרב נפלו קורבנות פגז פגע בבטן האונייה והאונייה טבעה.

לאחר הפרשה פוזר מטה האצ"ל ובוטל ההסכם לפיו הצטרפו אנשי האצ"ל לצה"ל בגדודים משלהם והם גוייסו כבודדים ליחידות צה"ל השונות והתמזגו במסגרת הכללית.

כשתמה ההפוגה ניסה ברנדוט להאריכה ללא הצלחה והקרבות התחדשו.