עמוס פרק ב'

• החומר מדניאל פ' מקרית גת.

---

הקדמה:

הקטע בנוי באופן הבא:

• תיאור הפשע והאבון(חטא).
  
• הצגת הטובות של ה' כלפינו.
  
• העונש שיגיע.
  

הפסוק מתפרש ב-2 מובנים:

• העשירים עושקים(גוזלים) את העניים לעבדות.
  
• העונש שלכם יהיה דומה או שהם משחדים את השופט ומטים משפטים.
  

פס" 7-8: בפסוקים אלה מוצגים התקיפות כנגד העיניים שנרמסים בשל העבונות של העשירים. משתמשים בפעלים דריכה, נטייה, או הטייה, כרמז לחטאים המוסריים הטיית משפט, הליכה לזנות, לקיחת ריבית, פגיעה בעני עד שהם מגיעים לשתייה בבית עבודה זרה, כאשר מקור הכסף זה עושק עניים אותו ה' מתאב(שונא).

פס" 9-11: מפרטים את החבדים לעם שנעשו הן העשירים והן לעניים:

א. השמדת האמורי(העם החזק והענק).

ב. ה' שחרר אותנו מעבדות מצרים.

ג. ה' שמר עלינו 40 שנה במדבר והכשיר אותנו לדת.

ד. ה' נתן לנו טובה רוחנית בדמות נביאים ומורים.

ה. ה' נתן לנו נזירים המלמדים באופן מעשי את הטהרה.

בסוף הקטע יש שאלה ריטורית המציינת כי הנביא צודק בדבריו שמתחילים ומסתיימים בסדר כרונולוגי במבנה מסגרת.

פס" 12: מקשר בין פס" 9-11 לבין פס" 13-16 כי בדרך שחטאו העונש יגיע.

פס" 13-16: העונשים על ישראל({{סיכומונה|מושגים בתנ"ך|מ|מידה כנגד מידה) הקשר בין פס" 13 לפס" 9-10 מתייחס ליכולת הבורא להיטיב וגם להעניש שכן למרות הטוב הם כפוייה טובה. העונש ילחוץ אותם והם יכרעו תחת המשא(משקל).