קובץ:שלב א.doc

שלב א'- בורות ירי (יוני 41): 4 יחידות אינזצגרופן נעו עם הכוחות הלוחמים (כל יחידה מנתה בין 500 ל –1000 איש). - שיטת הרצח: בכל מקום אליו הגיעו הנאצים הם רכזו את היהודים בכיכר העיר/כפר/עירה בתירוץ שיש להעבירם למקום ישוב חדש. לאחר שווידאו שכל היהודים נמצאים נלקח רכושם וכספם והם הובלו אל קרחת יער ושם הוכנו מראש בורות ירי (לעיתים נאלצו היהודים לחפור בעצמם את קבריהם). היהודים צוו להתפשט, ועל שפת הבור היו יורים בהם בעזרת מכונות יריה. -כמות נרצחים: כמליון וחצי יהודים.

שלב ב'- המתה במשאיות גז: לפלוגות ה-SS אשר ביצעו את ההמתה בבורות הירי היה קשה להתמודד עם רצח יומיומי, עם זעקות הנרצחים עם הריח הנורא ועם הגופות, לכן הנאצים בקשו לפתח שיטה יעילה יותר. – שיטת הרצח: היהודים הועלו על המשאיות ואל תא המטען שלהם חובר צינור המפלט. -כמות נרצחים: יותר מ700 אלף יהודים.

שלב ג'- מחנה חלמנו: בסוף 1941 מקימים הגרמנים את מחנה ההשמדה חלמנו בפולי, ואליו נשלחו יהודים מעירות סמוכות. – שיטת הרצח: היהודים רוכזו במקום מסויים במחנה, הופשטו מבגדיהם, הועלו על משאיות שחובר אליו צינור מפלט והוסעו אל היער. במהלך הנסיעה שארכה בין 20 ל-30 דקות היו כל היהודים שבמשאית נחנקים למוות. כאשר המשאית הגיעה ליער היו פורקים את הגופות ומשליכים אותם לקברי אחים. – כמות נרצחים: 320 אלף יהודים.

שיטה זו לא הייתה מספיק יעילה מכמה סיבות:

• כאשר היה צריך לפרוק את הגופות המראות והריחות היו קשים מאוד בשל השפעת הגז.
• היו דרושות עשרות אלפי משאיות שאין בידם להשיג.
• יעילות מוגבלת- רק 50-70 יהודים יכלו להידחס במשאית אחת.

-ברצח שהתבצע במחנה חלמנו יש חידוש: *בפעם הראשונה רוצחים יהודים לא רק בשטחי הכיבוש המזרחי ובברה"מ, אלא גם בפולין. * הפעם הראשונה שמרכזים את היהודים במחנה שנבנה במיוחד לשם חיסולם.

שלב ג'- "מבצע ריינהרד" , הקמת מחנות ההשמדה: בלזץ, סוביבור וטרבלינקה: מבצע ריינהרד היה שמו של מבצע ההשמדה של יהודי האזור הגנרלגוברנמן (כ-2,400,000). שמו של המבצע נגזר משמו של ריינהרד היידריך שהיה המתכנן והמבצע העקרי של המבצע. במסגרת המבצע הוקמו 3 מחנות השמדה: בלזץ, סוביבור, טרבלינקה. שיטת הרצח: - מחנות אלה הוקמו למטרה אחת- השמדת יהודי פולין. לא הייתה בהם סלקציה , ומי שהגיע לשם, נשלח ישירות לתאי הגזים. -כמות נרצחים:בבלזץ נרצחו 600 אלף יהודים, בטרבלינקה 900 אלף ובסוביבור 250 אלף.

שלב ד'- הקמת אושוויץ-בירקנאו: במקביל להקמתם של מחנות ההשמדה בגנרלגוברנמן, מוקם מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. במחנה זה נרצחו האסירים ע"י גז קטלני (צקלון B). מחנה זה הפך למחנה ההשמדה הגדול והמרכזי של המשטר הנאצי. נרצחו בו כמליון וחצי יהודים וכמאה אלף בני לאומים אחרים. המחנה היה מוקף 2 גדרות תיל. ב-4 פינות המחנה הוצבו מגדלי שמירה. המחנה נחלק ל-3 אזורים: המגורים, הקליטה וההשמדה. באזור המגורים התגוררו האוקראינים ואנשי סגל המחנה של ה-SS. באזור הקליטה התקבלו המשלוחים שהגיעו ברכבת עד המחנה. שם הוכנסו היהודים, הופשטו, נלקחו מהם חפצי ערך. באזור ההשמדה בוצע הרצח ההמוני בו היו תאי גזים. ליד תאי הגזים היו בורות גדולים שנועדו לקבורת הנרצחים. אושוויץ היה המחנה הגדול ביותר. היו בו 3 מחנות. במחנה השני בירקנאו בוצעה השמדת היהודים. בשער של אושוויץ התנוססה הכתובת "העבודה משחררת" ועל זרוע האסירים הוטבע מספר. באושוויץ נערכו ניסויים רפואיים ע"י דוקטור מנגלה, הרופא הראשי באושוויץ. ממאפייניהם הבולטים של מחנות ההשמדה היו: "המוזלמן" – אסיר שהגיע לסוף הדרך והיה כולו עור ועצמות. הוא נהג לכסות את עצמו כל הזמן, הלך ממקום למקום ללא מטרה, כשעיניו בלטו מראשו המצומק. * הקאפו – אסיר שהתמנה ע"י הגרמנים כאחראי על קבוצה של עובדים או אסירים. הם היו המועמדים האידיאליים לארגן ולהנהיג מרידות במחנות, על רקע החופש היחסי שלהם והגישה הנוחה למתקני המחנה, אף קאפו לא הנהיג מרד ומעטים מאוד הצטרפו למרידות שפרצו במחנות. שלב ה'- צעדות המוות: פי יהודים מצאו את מותם בצעדות המוות, שנערכו לקראת סופה של המלחמה. משהתקרבו צבאות הסובייטים למחנות ההשמדה נאלצו הנאצים להעביר את היהודים מערבה לגרמניה. - שיטת הרצח: שיירות ארוכות של עשרות אלפי יהודים, מלוות במשמר גרמני כבד, התנהלו בתנאים קשים של כפור, רעב, תשישות, כשהגרמנים יורים בכל מי שאינו מסוגם ללכת. רבים מהיהודים נפלו בדרך. עם התקדמות הצבאות האמריקאים והבריטים לתוך גרמניה בחורף 1945, העבירו הגרמנים את היהודים ממחנה למחנה כדי להמית כמה שיותר יהודים לאורך מסלול של מאות ק"מ. -כמות נרצחים: כרבע מליון יהודים.