גיבוש זהות יהודית-אמריקנית בחברת מהגרים

גרסה מ־16:15, 2 באפריל 2007 מאת יורם חיים (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

על-פי התפיסה התרבותית-חברתית האמריקאית הישנה: אמריקאי הוא, מהגר שעבר הטמעה תרבותית גמורה בתוך התרבות האנגלו-אמריקאית. כדי להפוך לאמריקאי, על המהגר היה לזנוח את הזהות האתנית הקודמת שלו. יהודים לא יכלו לחיות בשלווה עם תפיסה כזו משום שהיהדות אינה רק דת, אלא היא גם סוג של השתייכות אתנית. קשה לקיים את מצוות הדת היהודית תוך התעלמות ממצוות שיש בהן הזדהות אתנית: למשל מצוות ישוב ארץ ישראל, או רעיון הגאולה.

היהודים היו הראשונים שהציעו תפיסה חדשה, רב-תרבותית ופלורליסטית. ע"פ התפיסה החדשה, אמריקה היא רפובליקה של עמים שונים, המאפשרת לכל עם לטפח את ייחודו הלאומי והתרבותי. כל עם מתחייב מצידו להיות נאמן למדינה (ארה"ב). תפיסה זו, השלטת במידה רבה גם כיום, אפשרה ליהודים להחזיק בזהות יהודית ואמרקאית, בעת ובעונה אחת: להיות אמריקאים (דוברים אנגלית, נאמנים למדינה), ויהודים (שייכים לאומה היהודית, מתפללים בעברית). אותה תפיסה גם איפשרה לחלק מהיהודים להחזיק בזהות משולשת: יהודית - אמריקאית - ציונית, כלומר אמריקאים המחזיקים בתפיסה שיש ליהודים זכות להקים לעצמם מדינה ריבונית בא"י.