צו ירושה
מהו צו ירושה ?
צו ירושה הוא למעשה הצהרה מטעם הרשם לענייני ירושה/בית המשפט למשפחה בדבר זהות היורשים, זכות היורשים לרשת ושיעור חלקם בעיזבון. חשוב להדגיש כי צו ירושה הינו מסמך הצהרתי בלבד, קרי - הוא רק "מכריז" על זכות היורשים אך אינו יוצר את זכותם המהותית. הפיכת ההצהרה שבצו הירושה לזכויות של ממש הינן עניין לעו"ד לעשותו ולא ניתן, במסגרת זו "ללמד את התורה כולה".
מעמדו של צו ירושה זהה לפסק דין שניתן במדינת ישראל ועל כן וכוחו יפה, כל עוד לא שונה או בוטל כדין.
על פי תקנות הירושה, תנאי ראשוני לבקשת צו ירושה הינו כי מבקש הצו ישלח הודעות בדואר רשום ליתר היורשים על פי דין בדבר כוונתו להגיש בקשה למתן צו ירושה. אולם, היה ומבקש צו ירושה ימציא אישור מאת שאר היורשים בדבר ידיעתם על הגשת הבקשה, יהיה מבקש הצו פטור ממשלוח ההודעות האמורות.
תקנה 13 (א) לתקנות הירושה קובעת: "בקשה לצו ירושה או צו קיום תוגש לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היה מושבו של המוריש במותו; לא היה מקום מושבו של המוריש בארץ, תוגש הבקשה לרשם לענייני ירושה שבאיזור פעולתו נמצאים נכסים מנכסי העיזבון ".
כלומר יש להגיש את הבקשה ללשכת הרשם, שבאזור סמכותו היה מקום מושבו של המוריש, ואם המדובר בתושב זר, אזי תוגש הבקשה במקום שבו נמצאים נכסיו בישראל.
את הבקשה יש להגיש בארבעה עותקים ולאחד מהם יש לצרף מסמכים מקוריים (בין היתר, חתימת המבקש בפני עו"ד, שופט, דיין או ראש רשות מקומית וכן תעודת פטירה מקורית).
יש לשלם את האגרות המתאימות בבנק הדואר באמצעות שוברי תשלום אותם מבקש הצו יקבל בלשכות הרשמים לענייני ירושה.
את הבקשות לצו ירושה (או קיום צוואה) מפרסם הרשם לענייני ירושה בעיתון יומי. וזאת, על מנת לאפשר למעוניינים להתנגד לה (למשל אדם הטוען כי ידוע לו על קיומה של צוואה שהשאיר אחריו המנוח). אדם המעוניין להתנגד למתו הצו, רשאי יהיה לעשות זאת תוך 14 יום מתאריך הפרסום בעיתון.
העתק הבקשה שמוגשת לרשם לענייני ירושה עובר לתגובת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה באפוטרופוס הכללי. רק לאחר קבלת עמדתו, ולאחר חלוף המועדים להגשת התנגדות ורק בהיעדר התנגדות מטעם האפוטרופוס הכללי או אדם אחר, יינתן צו ירושה. במקרה בו מוגשת התנגדות, יועבר התיק לטיפולו של בית המשפט לענייני משפחה. פרק הזמן בין הגשת הבקשה למתו צו ירושה ועד למתן הצו הירושה יכול לנוע בין חודש לחודשיים וזאת, במקרים שאינם מעוררים קשיים ואינם דורשים את התערבותו שך בית המשפט. אולם בבקשה שהועברה לביהמ"ש לענייני משפחה עפ"י סעיף 67א לחוק הירושה –יינתן הצו ע"י ביהמ"ש ולא על ידי הרשמים לענייני ירושה. משך הזמן במקרה זה כפוף להנתהלות הדיון המשפטי בבקשה.
לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים: שני שוברי תשלום משולמים - אגרת פתיחת תיקואגרה עבור פרסום בעיתון.
תעודת פטירה מקורית (או הנושאת חותמת "נאמן למקור" של עו"ד) ושל כל יורש אחר שנפטר.
יפוי כח - במידה והמבקש מיוצג ע"י עו"ד.
העתקי הודעות ליתר היורשים ואישור על שליחתן בדואר רשום כמפורט לעיל או מכתב מאת היורשים בו הם מאשרים את ידיעתם בדבר הגשת הבקשה.
בבקשה לצו ירושה של מנוח שלא היה תושב ישראל יש לצרף בנוסף למסמכים המפורטים לעיל אסמכתא אשר תצביע על קיומו של נכס כלשהו מכוחו יזכה רשם בסמכות מקומית לדון בבקשה. בנוסף, יש לצרף תרגום נוטריוני לעברית של כל מסמך בשפה שאינה שפה רשמית במדינת ישראל וכן חוות דעת בדבר הדין הזר. כל מסמך שמקורו אינו בישראל חייב לשאת חותמת של קונסול ישראל במדינה בה הונפק או חותמת "אפוסטיל".
יודגש כי ניתן להגיש בקשה למתן צו ירושה גם לבית הדין הרבני, אך זאת, רק בהסכמה בכתב של כל יתר היורשים על פי דין שכן בהיעדר הסכמה כאמור, נעדר בית הדין סמכות לדון בבקשה.