משפטים - צוואות וירושות
צוואה וירושה
קיימות שתי אפשרויות להורשה: צוואה וירושה. צוואה: כאשר אדם, בימי חייו- קובע למי הוא רוצה להוריש מה. ירושה: כאשר אדם לא רשם צוואה- הרכוש מתחלק בין אשתו וילדיו.
כאשר מישהו יורש ע"פ צוואה הוא מבקש קיום "צו קיום צוואה"- שולחים בקשה לרשם לענייני ירושה (מעין שופט), ובה מצהירים שהאדם נפטר, שהמבקש הוא יורשו, מצרפים תעודת פטירה, תצהיר של מבקש, ובנוסף צילום של הצוואה. לאחר שהושג הצו ניתן ללכת לבנק/טאבו ולרשום את הנכסים על שם היורש. אם היורש החוקי ע"פ הצוואה נפטר, נגשים לצוואה שלו ורואים למי הוא רוצה להעביר את נכסיו.
יש סעיף בחוק שאומר "הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות, אם אפשר לקבוע בבירור מה הייתה מורה, והטעות נעשתה בתום לב יתקן השופט את הצוואה. אם לא תתקיים הצוואה בלשונה".
לדוגמא, אדם שהיה חולה נפש והיה משוכנע שבתו מנסה להרעילו. האדם נפטר ולא הוריש לבתו דבר. לאחר שנפטר בית המשפט קבע שהצוואה נכתבה מחמת טעות, ולכן הוסיף את הבת לצוואה. במקרה אחר, הבעל היה מכה את אשתו בקביעות. האישה רצתה להתגרש ועזבה את הבית עם ילדתם המשותפת, ולאחר מכן קפצה אל מותה עם הילדה. בדירה נמצאו שני פתקים המורים לא להוריש דבר לבעל- אך הם לא נשאו חתימה ותאריך. בית המשפט פסק לטובת הבעל עקב הכתוב בסעיף 19 לחוק הצוואה והירושה: "צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב ותיחתם בידו".
צורות לכתיבת צוואה:
- צוואה בכתב יד- צוואה שנכתבה בידי המוריש, תכלול חתימה ותאריך על ידו.
- צוואה בעדים- לא צריכה להיות כתובה בידו, אך עליו לחתום עליה. תעשה בפני שני עדים החתומים על הצוואה ותכלול תאריך.
- צוואה בפני רשות- צוואה היכולה להיעשות גם בע"פ, ותעשה בפני שופט/רשם/רשם לענייני ירושה/דיין של בית דין דתי.
- צוואה בעל פה- יכולה להיעשות רק במצב של שכיב מרע (אדם גוסס)- האדם אומר לאנשים מה הוא רוצה להוריש, העדים רושמים זיכרון דברים, את נסיבות המקרה ומה נאמר להם, ומפקידים את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה.
אם אדם "חזר לחיים" (יצא מכלל סכנה) הצוואה בטלה ומבוטלת.
'סעיף 25 א' לחוק אומר: "לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה- רשאי הוא לקיימה אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או העדים, או תאריך הצוואה". במקרה של האישה שהתאבדה והותירה אחריה שני פתקים הייתה בעיה עם נוסח זה של החוק (מה הכוונה בפגם, האם הפגם כולל גם היעדר חתימה ותאריך). השופט איילון טען שהיעדר חתימה פירושו היעדר גמירות דעת בצוואה. השופט לווין טען שאי אפשר לפרש היעדר חתימה כפגם בחתימה. היעדר חתימה זהו חסר ולא פגם. השופט ברק טען שהמשמעות של צוואה היא מה שרוצה המצווה, ואם זוהי המשמעות אז כך בעצם מתבטא הרצון של המצווה, ובנוסף הראה גם פרשנות מילונית שאומרת שפגם זה לא חסר. לאור מקרה זה נוסף סעיף לחוק: סעיף 25 ב' לחוק הצוואה אומר: "לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה בכתב יד, ובדבר גמירות הדעת של המצווה, רשאי הוא בנסיבות מיוחדות לקיימה אף אם בהיעדר חתימה או תאריך, כנדרש בסעיף 19".
אם אדם מוריש לאדם (או לארגון) כסף במטרה שיבצע בו פעולה בלתי חוקית, הצוואה בטלה.
סעיף 34 לחוק: "הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – הוראת הצוואה בטלה" הערה: סעיף זה אינו מבטל את כל הצוואה אלא רק את ההוראה.
הוראת צוואה שנעשתה תוך אונס או איום- בטלה. לדוגמה: אם הצמידו לאדם אקדח לראש ואמרו לו להוריש את כל רכושו לאדם אחר- אזי הוראה זו בטלה.
צוואה לטובת עדים
הוראת צוואה המורה להוריש לעדים לצוואה- בטלה. הוראה כזו תבוטל גם אם היא מורה לרשת לבני הזוג של העדים וכו'. להוראה זו יש חריג לצוואה בעל-פה, משום שלאדם גוסס אין יכולת לקבוע מי יהיה אתו בשעת פטירתו.
כשרות לכתיבת צוואות
סעיף 20 לחוק הירושה והצוואה אומר: קטין, פסול דין , או מישהו שכתב את צוואתו בלי לדעת להבחין בטיבה של הצוואה –הצוואה בטלה.
ירושה
מי כשיר לרשת:
במקרה ואין צוואה, מי שירש הוא מי שהיה, בעת מות המוריש, בן-זוגו/יידועו בציבור, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאציהם, הורי הוריו, אחי הוריו. אם לאדם יש אשה וילדים- האישה תירש 50% והילדים 50%. גם אם יש הורים- הם לא מקבלים כלום. אם אין בן זוג או שנפטר- הילדים ירשו קודם ולא ההורים. בת זוג לא תירש את אבי בעלה. אם יש רק סבים ובן זוג- בן הזוג ירש שני שלישים והסבים שליש. כנ"ל לגבי בן זוג ואחים. אם אין אף אחד- הכל הולך למדינה.