הסוויטה

סוויטה

• הסוויטה הבארוקית המוקדמת:

הסוויטה כיצירה בעלת מספר פרקים, לרוב חמישה, בעלי אופי וקצב שונים, היא תופעה גרמנית בתחילת הבארוק. הטכניקה של וואריאציה על נושא הריקוד, כפי שהופיעה במאה ה - 16 בצמד הריקודיים - פאבאן וגאליארד, התפתחה עתה לסדרת הפרקים של הסוויטה. הקשר המוסיקלי אורגני בין פרקי הריקודים התקיימה ביצירתו של יוהאן הרמן שיין Schein - - 'בנקט מוסיקלי' משנת 1617.

• בבארוק המאוחר:

שני סוגים עיקריים, בעיקר למקלדת: הסוג הצרפתי שהוא אוסף כללי של ריקודים למקלדת של מלחיני/נגני מקלדת צרפתיים חשובים – לולי קופרן ועוד, שנקרא - Order, והסוג הגרמני (שקרוי לעיתים גם פרטיטה), מתחיל להיות מאורגן מאמצע המאה ה - 18 באשכול של 4 ריקודים קבועים - אלמנד, קורנט, סרבנד וג'יג. המלחין שאירגן את הסוויטה בסדר זה הוא פרוברגר – Johann Jakob Froberger (1616 – 1667). לאשכול ריקודים זה יכול להתווסף מבוא כלשהו (פרליוד או סינפוניה), וכן נוספו גם ריקודי בחירה שמוקמו לפני או אחרי הסרבנד או אחרי הג'יג. כל הריקודים בסוויטה הם באותו סולם. אופיה הבינלאומי של הסוויטה בולט לעין: כל ריקוד בה ממוצא לאומי אחר: האלמנד - גרמני, הקורנט צרפתי, הסרבנד ספרדי (ממוצא מכסיקני) והג'יג אנגלו- אירי. ריקודי הבחירה גם הם ממוצא צרפתי – מינואט, בורה פספייה או גאבוט, אייר אנגלי ופולונז פולני.

• אלמנד Allemande

פרוש השם: גרמני (בצרפתית). ריקוד פופולרי ממוצא גרמני, אשר מופיע לראשונה בתחילת המאה ה – 16. צעדי הריקוד פשוטים למדי, ואפשר למצוא אותו כריקוד ממש גם במאות ה – 17 וה – 18 בכוריאוגרפיות לבלט ובנשפי חצר. במאה ה – 17 האלמנד הופך מסוגנן מאד, ונכלל ביצירות מוסיקליות רבות עד לזמנו של מוצרט. הוא נחשב לאחד מן הפופולאריים בריקודים האינסטרומנטאליים. מהווה אחד מארבעת הריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית. בדרך כלל הריקוד הראשון בסוויטה. מאפיינים: • טמפו בינוני • משקל זוגי, בדרך כלל 4/4, לרוב עם קדמה של שמינית. • האלמנד המוקדם במירקם הומופוני. המאוחר במירקם קונטרפונקטי יותר.

• קורנט Courante

פירוש השם: בריצה, בזרימה (בצרפתית) ריקוד וצורה אינסטרומנטלית שפרח באירופה בוואריאנטים שונים מסוף המאה ה – 16 ועד אמצע המאה ה – 18. (בגרסה הצרפתית נחשב לריקוד האהוב ביותר על לואי ה – 14 שנהג לרקוד אותו לבדו). מבחינים בין : קורנטהCorente (ממוצא איטלקי) : צעדי ריקוד בריצה זיגזגית מצד לצד. לבין קורנט Courante (ממוצא צרפתי) : צעדי רקוד אציליים הכוללים קידות. מהווה אחד מהריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית (השני). מאפיינים: קורנטה : - מפעם מהיר - זרימת שמיניות או שש-עשריות - מרקם הומופוני לרוה קורנט : - מפעם בינוני - משקל מתחלף בין 6/4 ל – 3/2 - מרקם רב-קולי.

• סרבנד Sarabande

מקורו של הסרבנד במכסיקו וספרד במאה ה-16 כריקוד מהיר וארוטי, המלווה בגיטרה וקסטנייטות. שמו – Zarabauda. בספרד ואיטליה הוא שורד עד סוף הבארוק באופיו זה. בצרפת הוא הופך לריקוד איטי, אקספרסיבי ומלכותי, והיה פופולרי במוסיקה לתיאטרון. באופיו זה, מופיע גם ביצירות גרמניות. מהווה אחד מהריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית (השלישי). מאפיינים: • טמפו איטי. • משקל משולש ללא קדמה, הטעמה על הפעמה השניה וסיום על הפעמה השלישית. • צורה בינארית, פראזות סדירות של 4 או 8 תיבות. • מלודיות פשוטות שמעוטרות בעיטורים רבים.

• ג'יג Gigue

פירוש השם: ריקוד (אנגלית) ריקוד כפרי ממוצא אנגלי או אירי, מן המאה ה – 16, הגיע לצרפת בסביבות 1650. הושפע באירופה ממאפיינים איטלקיים וצרפתיים והפך חלק חשוב ברפרטואר ללאוטה ולצ'מבלו, וכן בצורות התיאטרליות של לולי. הג'יג משמש כאחד מארבעת הריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית, בדרך כלל חותם את הסוויטה. מאפיינים: • צורה בינארית (דו-חלקית). • טמפו מהיר. • משקל זוגי עם פעמה טרנארית (משולשת) משקל 6/8 או 12/8 . • מקצבים מוטוריים בצד מקצבים מנוקדים והמיולות. • מרקם פוליפוני עם אלמנטים של חיקוי (ךעיתים חיקוי בהיפוך ראי). • פראזות לא שוות.

• מנואט Minuet

פירוש השם: צעדים קטנים (צרפתית) ריקוד אלגנטי, פופולארי בין השנים 1650 – 1800. צעדיו קטנים ומהירים ואינם תואמים את המשקל המוסיקלי. הפך ללהיט בחצרו של לואי ה – 14. כיצירה אינסטרומנטלית, הופיע לעתים קרובות כזוגות מנואטים, במבנה של: מנואטI – מנואט II (טריו) – מנואט I. מהווה את אחד מריקודי הבחירה בסוויטה הבארוקית. היחידי שעבר אל הסימפוניה, ואף שובץ באוברטורות ובסצנות סיום אופראיות. מאפיינים: - מבנה בינארי (דו-חלקי) - פראזות סדירות באורך 4 תיבות כל אחת. - משקל משולש (בד"כ ¾) ללא קדמה. - קדנצות על פעמה חזקה - מרקם הומופוני.

• גאבוט Gavtte

ריקוד ממוצא צרפתי ממחוז הררי דרומי. פריחתו מסוף המאה ה – 16 עד סוף המאה ה – 18. במאה ה – 17 היה פופולארי בחצרו של לואי ה – 14 ונכלל לעתים קרובות באופרות ובלטים של לולי וראמו (צרפת). מוצאים גם גאבוטים מושרים. הריקוד מבוסס על תנועה הצידה (דילוגים וצעדים)בשורה או מעגל. החל במאה ה – 18 מופיע כפרק ריקוד ביצירות אינסטרומנטליות עצמאיות, אך שומר על קשר אסוציאטיבי עם מקורו העממי. מאפיינים: • טמפו בינוני, אופי חינני. • משקל בד"כ 4/4 עם קדמה של שני רבעים. • פרזות סימטריות של 4 תיבות. • מוטיבים ריתמיים פשוטים. • מרקם הומופוני.

• בורה Bourree

פירוש השם: משק כנפיים (Bourir) בצרפתית ריקוד עממי, ריקוד חצר ויצירה אינסטרומנטלית ממוצא צרפתי. מאופיין בריקוד של שני אגפים המתקרבים זה לזה. פריחתו בין אמצע המאה ה – 17 לאמצע המאה ה – 18. הופיע הרבה בבלטים של לולי במאה ה – 17 ונכלל בסוויטות האינסטרומנטליות של המאה. מהווה אחד מריקודי הבחירה בסוויטה הבארוקית, ומופיע בדרך כלל אחרי הסרבנד. לעתים מופיעים שני ריקודי בורה בזה אחר זה במבנה: בורה I – בורה II – בורה I. מאפיינים: • טמפו מהיר, אופי עליז. • משקל זוגי, בדרך כלל עם קדמה של רבע או שתי שמיניות. • מכיל מקצבים סינקופיים. • מבנה הפראזות שפוט וסימטרי. • מירקם הומופוני. שאקון ופסקליה שתי צורות בארוקיות דומות, אשר במקור היו ריקודים, בהן הנושא החוזר מופיע בבס או בקולות אחרים. ישנו הבדל דק ביניהם: בשאקון – הנושא יכול להופיע בכל הקולות. בפסקליה – הנושא יופיע רק בבס, ובשאר הקולות מופיעות וואריאציות שונות. במקור היו השאקון והפסקליה ריקודים עתיקים במשקל ¾, בעלי קצב הרמוני איטי – ההרמוניה מתחלפת בכל תיבה. בנושא היו 8 – 12 צלילים. בכל פעם שהנושא חוזר, מופיע בשאר הקולות מירקם חופשי, אם קונטרפונקטי ואם הרמוני. המעניין הוא שבכל פעם שהנושא חוזר ישנה אפשרות לשינויים הרמוניים על אותו נושא: אם בבס או בקולות האחרים.

• פולונז Polonaise

פרוש השם: פולני (בצרפתית). במקור – ריקוד עממי פולני חגיגי תהלוכתי. בצורתו העממית – ריקוד זוגות במלווה בשירה. במאה ה – 17 אומץ ע"י החצר הפולנית והליווי הופך אינסטרומנטלי. בשלב זה החלה התפשטותו על פני היבשת האירופית. במאה ה – 18 הופך לריקוד אינסטרומנטלי מסוגנן, ונכלל בין ריקודי הסוויטה הברוקית כריקוד בחירה. מאפיינים: • מפעם בינוני. • משקל משולש ללא קדמה • תבניות ריתמיות חוזרות • סיום המשפטים על פעמה קלה.

• פספייה Passepied

פירוש השם: החלפת רגל (בצרפתית) ריקוד פשוט וערני ממוצא צרפתי. פופולרי במוסיקה הצרפתית לבמה, וביצירות לצ'מבלו בסוף המאה ה – 17 ותחילת המאה ה – 18. מריקודי חצר המלוכה הצרפתית במאה ה – 17. נכלל כריקוד בחירה בסוויטה הבארוקית. מאפיינים: • מפעם מהיר. • אופי עליז. • משקל משולש (על פי רב 3/8) עם קדמה. • המיולות. • פרזות סדירות של 2 או 4 תיבות. • מרקם הומופוני.