יצחק רבין
יצחק רבין (1922-1995)
יצחק רבין נולד ב־1 במרץ 1922 בירושלים (רוה"מ הראשון שנולד בארץ ישראל). כשיצחק היה כבן שנה עברה משפחתו לגור בחיפה, ולאחר מכן בת"א. בגיל 15 עבר רבין ללמוד בקיבוץ גבעת השלושה, בבית ספר חדש שנבנה באותה מתכונת של בית החינוך לילדים. יצחק רבין היה בן המחזור הרביעי בביה"ס החקלאי כדורי, ולימודיו כללו בעיקר חקלאות והנהלת פנקסים. בקיץ 1938 נסגר בית הספר באופן זמני, מחמת המאורעות של ערביי ישראל, ורבין שלא רצה לחזור לבית אביו, העסוק רוב הזמן (אמו נפטרה ממחלת הסרטן בשנת הלימודים הראשונה שלו ב"כדורי"), התארח בגינוסר אצל יגאל אלון, שהיה בוגר המחזור הראשון ב"כדורי". בינתיים למד רבין להפעיל כלי נשק, בקורס בן 10 ימים מטעם "ההגנה", ובתקופה זו התחבר ליגאל אלון, שלימים היה למפקד הפלמ"ח. רבין חזר ללימודיו וסיים אותם בהצטיינות בשנת 1940. בנעוריו הצטרף יצחק רבין ל"הגנה". ב־1941, בהיותו בן 19, היה מראשוני המצטרפים לפלמ"ח.
במהלך מלחמת העצמאות, התמנה למפקד חטיבת "הראל". השתתף בקרבות העזים על הדרך לירושלים ובתוך העיר.
רבין היה הרמטכ"ל אשר פיקד על צה"ל בנצחונו הגדול במלחמת ששת הימים. רבין נישא ללאה (לבית שלוסברג) ב-1948, משך השנים נולדו להם 2 ילדים: דליה ויובל.
לאחר שחרורו הפך לשגריר ישראל בארה"ב עד שנת 1973, אז הצטרף למפלגת העבודה. לאחר התפטרותה של גולדה מאיר מראשון הממשלה נבחר רבין לראשות מפלגת העבודה וכיהן כראש ממשלה. בתקופת כהונתו נערך מבצע אנטבה – הישג גדול ביותר ללוחמה בטרור. בימי ממשלת פרס ואחריו שמיר (ממשלת אחדות) כיהן כשר הביטחון.
ב-1992 נבחר בשנית לראשות הממשלה, בתקופה זאת חתם על הסכם שלום עם ירדן ועל הסכמי אוסלו א' ו-ב'. הסכמים אלה עוררו התנגדות בימין והימין הקיצוני קרא לרצח רבין. ב-4 בנובמבר 1995, בעצרת "כן לשלום לא לאלימות", רצח יגאל עמיר בדם קר את ראש הממשלה יצחק רבין. רבין ייזכר תמיד כאיש שלעולם לא איבד על התקווה לשלום וידע שכדי להגיע לפעמים צריך להקריב דברים.
יצחק רבין – איש צבא, מנהיג, אידיאליסט, ראש ממשלה, איש שלום ואחווה – יהי זכרו ברוך.