הלכתי -מלכים ב' פרק ח'
מלכים ב' פרק ח'
הערה: פרק זה דורש ידע בקיאותי והבנת מוקדים מרכזיים בו בלבד.
חלוקת הפרק לנושאים:
- א' – ו' – האישה השונמית מקבלת בחזרה את הבית ואת השדה שלה
- ז' – י' – חזאל שואל את אלישע על גורל בן הדד מלך ארם, ומנבא לו שימות
- י"א – ט"ו – אלישע מתנבא שחזאל ימלוך תחת בן הדד, ומלכות חזאל
- ט"ז – כ"ד – יהורם מולך על יהודה והולך בדרכים רעות. מרידת אדום
- כ"ה – כ"ט – אחזיהו בן יהורם מולך על יהודה והולך בדרכים רעות
פסוקים א' – ו' – האישה השונמית מקבלת בחזרה את הבית ואת השדה שלה
פסוק א' – ואלישע דיבר אל האישה אשר החיה את בנה (בפרק ד' פסוק ל"ה) ואמר לה: קומי ולכי את וביתך (=ובני ביתך), וגורי באשר תגורי (=לא משנה איפה, רק לא כאן) כי קרא ה' לרעב וגם בא (=וכבר התחיל לבוא) הרעב הזה אל הארץ, והוא יימשך 7 שנים.
פסוק ב' – ותקום האישה ותעש כדבר איש האלה-ים (=אלישע), ותלך היא וביתה ותגור בארץ פלשתים 7 שנים.
פסוק ג' – ויהי מקצה (=מקץ / אחרי) 7 שנים ותשוב האישה מארץ פלשתים, ותצא לצעוק אל המלך לקבל בחזרה את ביתה ואת השדה שלה שבארץ ישראל. (ורש"י מסביר כדי להבין את העניין שפשוט היו גזלנים שתפסו לה את הבית.)
פסוק ד' – ובאותה השעה, המלך מדבר אל גחזי שהוא נער איש האלה-ים (=נערו של אלישע) לאמר: ספר נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע.
פסוק ה' – ויהי כאשר הוא מספר למלך את אשר החיה אלישע את הילד המת (של אותה אישה שבדרך אל המלך), והנה האישה אשר החיה את בנה (הגיעה למלך) ותצעק על ביתה ועל השדה שלה. ויאמר גחזי: אדוני המלך, זאת האישה וזה בנה אשר החיה אלישע! [גחזי גם אמר "וזה בנה" כי נאמר מקודם שהאשה יצאה למלך עם "ביתה" (=בני ביתה).]
פסוק ו' – וישאל המלך לאישה (מדוע היא צועקת), ותספר לו, ויתן לה המלך סריס (=שר) אחד ואמר לו המלך: השב את כל אשר לה, ואת כל תבואות השדה מיום שהיא עזבה את הארץ ועד עתה (=ועד עכשיו).
פסוקים ז' – י' – חזאל שואל את אלישע על גורל בן הדד מלך ארם, ומנבא לו שימות
פסוק ז' – ויבוא אלישע לדמשק (שנמצאת בשטח ארם), ובן הדד מלך ארם חולה, ויוגד לבן הדד לאמר: בא איש האלה-ים עד הנה (=עד אלינו).
פסוק ח' – ויאמר המלך אל חזהאל: קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלה-ים, ושאל ממנו מה דבר ה' לגבי המצב שלי – האחיה מהמחלה שלי?
פסוק ט' – וילך חזאל לקראת אלישע, ויקח מנחה בידו עם מיני מאכלים טובים הנמצאים בדמשק – וכל הדברים האלה היו במשקל ש 40 גמלים דרושים כדי לשאת אותם. ויבוא חזאל ויעמוד לפני אלישע, ויאמר חזאל לאלישע: בנך בן הדד מלך ארם, שלח אותי אליך לאמר: האחיה מהמחלה שלי? [כהערת אגב, חזאל מכנה את בן הדד כבנו של אלישע ככנוי חיבה, לומר לאלישע שבן הדד נכנע לפניך כמו בן לאביו]
פסוק י' – ויאמר אליו אלישע: לך אמור: לא חיה תחיה, כי הראה לי ה' בנבואה שהוא ימות. (כתוב בכתיב "לו" ובקרי "לא" בפסוק זה. לא צריך לרדת לעומק של דברים אלה, אבל רק לידע כללי – אלישע אמר לחזאל שבן הדד ימות, וזה שכתוב לפי הכתיב "אמור לו חיה תחיה" הכוונה שתגיד לו אחרת, אל תגיד לו שהוא ימות כדי לא לצערו).
פסוקים י"א – ט"ו – אלישע מתנבא שחזאל ימלוך תחת בן הדד, ומלכות חזאל
פסוק י"א – ויזז אלישע את פניו לצד אחר, והתאפק מאוד לא לבכות עד שהוא לא יכל יותר, ואז אלישע התחיל לפרוץ בבכי.
פסוק י"ב – ויאמר חזאל: מדוע אדוני בוכה? ויאמר לו אלישע: כי ידעתי שתעשה לבני ישראל רעה – את מבצריהם תשלח באש ואת בחוריהם בחרב תהרוג, ואת עולליהם (=בניהם הקטנים) תרטש (=תרוצץ את גופם), והרותיהם (=ואת נשיהם המעוברות) תבקע (=תהרוג אותם ע"י הוצאת התינוקות שבבטניהם). [אלישע מנבא את מה שה' אמר לאליהו, במלכים א' פרק י"ט פסוק י"ז.]
פסוק י"ג – ויאמר חזהאל לאלישע: האם אני כלב בעיניך שאתה אומר עלי שאעשה כאלה דברים? ויאמר אלישע: הראני ה' אותך שתהיה מלך על ארם. [ואלישע מנבא את מה שה' אמר לאליהו במלכים א' פרק י"ט פסוק ט"ו.]
פסוק י"ד – וילך חזאל מאת אלישע, ויבוא אל אדוניו (=בן הדד), ויאמר לו בן הדד: מה אמר לך אלישע? ויאמר לו חזאל: חיה תחיה. [וכפי שאמרנו בפסוק י' – חזאל משקר לו כדי לא לצער אותו.]
פסוק ט"ו – ויהי למחרת, ויקח חזאל מכבר (=שמיכה) ויטבול את המכבר במים, ויפרוש את המכבר על פניו של בן הדד, וימות בן הדד וימלוך חזאל תחתיו. (לא חובה לדעת זאת אבל רד"ק מסביר שחזאל עשה זאת כדי להרוג את את בן הדד.)
פסוקים ט"ז – כ"ד – יהורם מולך על יהודה והולך בדרכים רעות. מרידת אדום
קטע כמו זה אופייני לספר מלכים והוא מסכם את פעולותיו של המלך הנוכחי.
פסוק ט"ז – ובשנת 5 ליורם בן אחאב מלך ישראל וליהושפט מלך יהודה מלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה .
פסוק י"ז – בן 32 שנה היה במולכו, ו 8 שנה מלך בירושלים.
פסוק י"ח – וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב, והסיבה לכך היא שבתו של אחאב הייתה אשתו, ולכן הוא עשה הרע בעיני ה'.
פסוק י"ט – ולא אבה (=רצה) ה' להשחית את יהודה בגלל מעשי יהורם למען דוד עבדו, כי אמר שיתן לזרע דוד נר וכך גם לבניו לתמיד (כלומר ה' הבטיח לתת קיום לבית דוד).
פסוק כ' – בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה (=מרדו ביהודה שהייתה שולטת על אדום)
וימליכו אדום עליהם מלך. [וכל זאת בניגוד למצב שהיה בתקופת אבא של יהורם (יהושפט) המתואר במלכים א' פרק כ"ב פסוק מ"ח.]
פסוק כ"א – [ב 2 הפסוקים הבאים מתואר מרד אדום] ויעבור יורם (=יהורם) לצעירה (=לשעיר, מקום באדום) וכל המרכבות עמו, ויהי הוא קם בלילה ויכה את אדום הסובב אליו (=הסמוכים אליו) ואת שרי המרכבות של אדום, וינוסו אנשי אדום לאהליהם.
פסוק כ"ב – ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה (=עד יום כתיבת ספר מלכים, ויש הסברים אחרים), ואז פשעה גם לבנה (=עיר מארץ יהודה) בעת ההיא. [כלומר לא רק אדום מרדה ביהורם בן יהושפט אלא אפילו עיר ביהודה עצמה מרדה בו!]
פסוק כ"ג – ויתר דברי יורם (=יהורם) וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה.
פסוק כ"ד – וישכב יורם עם אבותיו ויקבר עם אבותיו בעיר דוד, וימלוך אחזיהו בנו תחתיו.
פסוקים כ"ה – כ"ט – אחזיהו בן יהורם מולך על יהודה והולך בדרכים רעות
קטע כמו זה אופייני לספר מלכים והוא מסכם את פעולותיו של המלך הנוכחי.
פסוק כ"ה – בשנת 12 שנה ליורם בן אחאב מלך ישראל, מלך אחזיהו בן יהורם ביהודה.
פסוק כ"ו – בן 22 שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלים, ושם אימו עתליה בת עומרי (=אביו של אחאב) מלך ישראל.
פסוק כ"ז – וילך בדרך בית אחאב ויעש הרע בעיני ה' כבית אחאב, כי חתן בית אחאב הוא (=כי ע"י החתונה שלו לעתליה הוא התקרב לבית אחאב).
פסוק כ"ח – וילך את (=עם) יורם בן אחאב למלחמה עם חזאל מלך ארם (שעליו ראינו באמצע פרק זה) ברמות גלעד, ויכו ארם את יורם (ואת אחזיהו).
פסוק כ"ט – וישב יורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים (=מהפצעים) אשר יכוהו ארם ברמות גלעד בהלחמו את (=נגד) חזאל מלך ארם, ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יורם ירד אחרי התבוסה בקרב (מירושלים ליזרעאל) לראות (=לבקר) את יורם בן אחאב כי חולה הוא. [ורק כתזכורת, פעם כשאדם היה נפצע לא היו לו זריקות או תחבושות כמו היום שהיו יכולות לרפאות אותו בקלות. פעם כשאדם היה נפצע במלחמה אז גם אם הוא היה חוזר בשלום לארצו, עדיין מצבו לא היה מוגדר כמצב קל בכלל, ואנחנו רואים שיורם חזר בסופו של דבר בשלום מהקרב אבל מצבו אחרי זה ממש לא טוב.]