מלחמת יפן-סין
מלחמת יפן – סין
בעקבות התעצמותה של יפן היא החלה לוטשת עיניים לעבר קוריאה – בת חסותה של סין. יפן הקימה נציגות בקוריאה כבר בשנות ה- 70, וההשפעה היפנית התרחבה בקרב החוגים בקוריאה, שהתלהבו מהשינויים ביפן, ורצו רפורמות ושינוי בקוריאה. לעומת זאת ההשפעה הסינית התחזקה בחצר המלכות הקוריאנית השמרנית שהתנגדה לשינוי.
בשנת 1871 משגרות יפן וסין כוחות צבא לקוריאה, בעקבות מאבק פנימי שהתחולל בתוך חצר המלוכה בסיאול.
העימות בין שתי המדינות נמנע בשלב זה, ככשתי המדינות מעדיפות להגיע להסכם. ההסכם כלל אי התקפה, עזרה דיפלומטית הדדית והסדרי סחר ותעריפי מכס.
בשנת 1874 נרצחו מלחים יפנים בטייוואן שהייתה שטח חסות סיני. דרישתה של יפן להעניש את האשמים לא נענתה ויפן שיגרה כוח צבאי למסע עונשין נגד טייוואן. המסע הפגין את כוחה הצבאי של יפן ובסיומו נאלצה סין לשלם פיצויים ליפן על אי התערבותה ולאשר הקמת בסיס יפני באי.
בשנת 1879 סיפחה יפן את איי ריוקו ליפן ושינתה את שמם לאוקינאווה.
בשנת 1882 פרצו התנגשויות אלימות בקוריאה בין פלגים פרו יפנים, ששאפו לרפורמות ושינוי לבין הפלגים השמרנים הפרו סיניים.
סין שיגרה כוח ימי ורגלי לקוריאה, אך חששה מעימות צבאי. יפן חששה מפגיעה באינטרסים שלה ושגרה כ- 7000 חיילים לקוריאה.
לי הונג ג'אנג ניסה למנוע עימות צבאי, אך כשאוניה סינית טובעה על-ידי כוח יפני החלה מלחמה בין שתי המדינות שנמשכה כשנה והסתיימה בשנת 1895 בהסכם
הסכם שימונוסקי 1895
במרץ 1895 התקיימו בעיר שימונוסקי הדיונים על ההסכם בין סין ליפן אחרי המלחמה ביניהן. סין שולחת את לי הונג ג'אנג, סיני משכיל, שמרגיש מושפל מול היפנים אתם הוא צריך לחתום על הסכם כפוי. הוא מנסה להימנע מחתימה על ההסכם ללא הצלחה.
במהלך הדיונים נעשה ניסיון התנקשות בלי וכתוצאה מכך, היפנים מיתנו במידה מסוימת את ההסכם:
- סין מכירה באוטונומיה של קוריאה ( כלומר בשליטה היפנית בקוריאה)
- האי יאנג-דונג בדרום מנצ'וריה נמסר ליפן
- סין תשלם פיצויים על המלחמה
- נמסרו ערי נמל ליפן בהסדר לזה של מעצמות המערב, למעשה יש ליפן חופש למסחר ולייצור תעשייתי על אדמת סין כשיפן פטורה ממכס, כי הייצור נעשה על אדמת סין.
הגורמים לכישלונה של סין
- השחיתות בסין, השוחד,
- חוסר האחדות. בסין עצמה היו אזורים שונים שלא רצו להשתתף במלחמה ולתרום את חלקם במלחמה.
- סין לא עברה תהליכי מודרניזציה בדומה ליפן.
על אף ההפסד נמשכת ההתנגדות הקיסרית לשינויים. הקיסרית המנצ'ואית מתנגדת לשינויים מחשש שאלו יביאו את קיצה של הקיסרות. נוצר קרע פנימי בין האליטות בסין, כשדווקא הסינים מוכנים לשינוי והמנצ'ואים מתנגדים. מתפתחת תיאוריה לפיה העוצמה המערבית נובעת מהשפעות היסטוריות עתיקות סיניות.
הסינים נוקטים בטקטיקה של סכסוך בין "הברברים", מעבירים מסר למדינות המערב (גרמניה ורוסיה) על כניסת יפן לשטחם כדי שהם יסלקו אותם מאדמת סין. גרמניה ורוסיה לוחצות על יפן, והיא נסוגה משטח סין, אלא שסין לא העריכה את התוצאות, כי כל אחת מהמעצמות דורשות "נתח" ותובעת אזורי חכירה ל- 99 שנה מסין, וכך סין ניצלה משלטון יפן, אבל הגבירה את ההשפעה של גרמניה, רוסיה, צרפת ובריטניה על סין.