קרבות ההכרעה

גרסה מ־00:33, 29 בספטמבר 2006 מאת Amihai (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

קרבות ההכרעה

  • בחזית הדרום המבצעים: "יואב", "חורב" ו"עובדה"
  • בחזית הצפון מבצע: "חירם".


מבצע "יואב" (מבצע "עשר המכות") מה-14 ועד ה-20 באוקטובר 1948

בחזית הדרום יישובי הנגב היו נתונים במצור, מבודדים ומנותקים ממרכז הארץ, כשמלאי המזון והתחמושת שלהם הולך ואוזל. המצרים ביצרו את עמדותיהם מהים התיכון עד אשדוד ומאשדוד עד הרי חברון.

מטרות המבצע

לפרוץ את הדרך לנגב, ולהביס את הכוחות המצריים המצויים בו, ונצל את ההתקפה כדי לשחרר את הנגב כולו.

ביצוע

המבצע החל בהתקפה של חיל האוויר הישראלי על שדה התעופה של המצרים באל-עריש, שהופתעו כשמטוסיהם חונים בשדה, בהמשך הפציצו המטוסים בסיסים של המצרים ב: מגדל אשקלון, פלוג'ה, עזה,באר שבע ורפיח.

במקביל יחידות רגלים ושריו פתחו בהתקפות על הצבא המצרי במטרה ליצור טריז שיבתר את רציפות השליטה המצרית בשטח. הכוחות הרגלים הצליחו לנתק את הדרך לבית ג'וברין והחלו בכיתור הכוח המצרי בפלוג'ה. בימים הבאים נכבשו 2 משלטים ממערב לנגבה: משלט 100 ומשלט 113, כמו כן נכבשו משלטי "הצומת". לאחר מכן תקף צה"ל את משלטי חוליקאת (ששה משלטים) שפתחו את הדרך לנגב. יממה לאחר פתיחת הדרך לנגב החלה הקרב לכיבוש באר שבע שהייתה מוקפת ב-25 עמדות מצריות. ההתקפה על באר-שבע הפתיעה את המצרים שנכנעו לאחר קרב שנמשך 4 שעות.

במבצע השתתף גם חיל הים הישראלי, שסייר לאורך החוף וניסה לנתק את הקשר הימי של המצרים, במסגרת פעולות אלו טיבעו את אוניית הדגל של הצי המצרי על-שם פארוק ושתי ספינות נוספות.

תוצאות

בסיומו של מבצע "יואב" שלט צהל על מרחבים גדולים בנגב וסילק את האיום המצרי מעל: נגבה, ניצנים,גן יבנה, חצור, באר-טוביה וקבוץ יבנה. חטיבה מצרית שלמה כותרה בכיס פלוג'ה, הכוחות המצרים באזור בית לחם נותקו מבסיסיהם ונאלצו לסגת וכן פונתה אשדוד וסביבתה.


חזית הצפון : מצבע "חירם"מה- 29 עד 31 באוקטובר 1948

לאחר סיום מבצע יואב ניתן היה להקצות כוחות לפעולה באזור הצפון, בו שלט צה"ל על הגליל העליון המזרחי ועל הגליל העליון המערבי, אך חלקו המרכזי של הגליל שהיווה מעין "כיס" עצום בשטחו עדיין נמצא בשליטת כוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י והצבא הלבנוני שממנה הגיעה האספקה, הציוד והתגבורת לאזור. העלה למבצע שהתרחש בעיצומה של ההפוגה השנייה הייתה ההתקפה של קאוקג'י על קבוץ מנרה.

מטרה

טיהור הגליל המרכזי העליון מנוכחות צבאית ערבית ולהשיג שליטה ישראלית מלאה על שטחו של כל הגליל.

ביצוע

במסגרת המבע הוחלט לבצע תנועת מלקחיים מצפת ומנהרייה לכיוון סעסע ולנתק את כוחות "צבא ההצלה" ולנוע לכיוון מלכיה בצפון ולכבוש אותה.

בשלב הראשון נכבשו מירון וגוש חלב, ובשלב השני נכבשו סעסע, בירעם, ותרשיחה. בשלב השלישי של המבצע נכבשה מלכייה ועוד 14 כפרים בלבנון והגיע עד לנהר הליטני.


תוצאות

בתום המבצע היה כל הגליל בידי ישראל, צבא ההצלה מוגר ושלל רב נפל בידי כוחות צה"ל:מכוניות, תותחים, רובים ותחמושת רבה.

מבצע חירם היה המתקפה היזומה האחרונה של צה"ל באזור הצפון.


המשך הפעולות בחזית הדרום:

כשהסתים מבצע יואב החליטה מועצת הביטחון של האו"ם ב-4/11 שעל ישראל לסגת לקווי ההפוגה כפי שהיו ערב מבצע יואב. המצרים הבינו שישראל לא תבצע את ההחלטה והחלו בהכנות להתקפה מחודשת. בשלב זה צה"ל לקח את היומה מחדש ויזם מספר פעולות משלו:

  • כיבוש משטרת עירק סוידאן

לאחר שבעה ניסיונות שנכשלו לכבוש את המשטרה המבוצרת שעל מגדליה הוצבו מכונות ירייה,מוקפת בכפרים ערבים שבהם הוצב נשק אנטי-טנקים והממוקמת באזור חשוף שלא מאפשר הפתעות הוחלט לבצע ניסיון נוסף.

ההתקפה בניגוד לקודמותיה נעשתה לאור היום ובמקום להשתמש במכונית טעונה חומר נפץ ריכזו תותחי 75מ"מ בכוח אש חזקה שנמשכה שעתיים ללא הפסקה ולאחריה פרצו זחל"מים וחיל רגלים לעבר המשטרה הניחו מטענים בכמות גדולה והצליחו לפרוץ את קיר המטרה ולפרוץ פנימה. המצרים נכנעו והמשטרה נכבשה ובעקבותיה נכנעו הכפרים הערבים שבסביבתה.

כיבוש המשטרה השלים את כתור החטיבה המצרית בכיס פלוג'ה( מפקד החטיבה היה סגן אלוף סייד טהא שכונה "הנמר הסודני" וסגנו היה קצין בשם ג'מאל עבדול נאצר)

  • מבצע "לוט"

המטרה הייתה להגיע אל סדום המנותקת והמבודדת כבר 6 חודשים, כשהקשר עמה נשמר רק באמצעות מטוסים. עיקר המבצע היה מעבר של 120 ק"מ בדרך מדברית קשה דרך מעלה העקרבים וחצבה ובדרך כיבוש משטרת כורנוב כ- 30 ק"מ דרומית מזרחית לבאר שבע. כבוש סדום היה השלב הראשון לקראת כבוש הערבה ואילת.

בעקבות ההשתלטות של צה"ל וסירובה של המצרים להיכנס למשא ומתן על הפסקת אש, ברור היה לצה"ל שסירוב מצרי יגרור אחריו סירוב של שאר מדינות ערב ולכן תוכנן מצבע נוסף בדרום למיגור סופי של הצבא המצרי.


מבצע "חורב" 22 בדצמבר 1948 ועד 7 בינואר 1949

מטרת המבצע הייתה למגר את הצבא המצרי שבנוסף לחטיבה הנצורה בכיס פלוג'ה היו לו עוד 4 חטיבות באזור שבין אבו עגילה ואל עריש וברצועת עזה.

המצצע נקרא חורב על שמו האחר של הר-סיני וכונה גם בשם מבצע "עין" על-שם המטרות שהוצבו לו: עזה , עריש, עגילה, עסלוג' וכד'

המבצע היה מבצע משולב של חילות היבשה הים והאוויר. במהלך המבצע נכבשה ניצנה, וטוהר כביש באר- שבע- עסלוג'- ניצנה. כוחות צה"ל פרצו לתוך סיני כבשו את עבו-עגילה, את שדה התעופה באל-עריש ואיימו לנתק את הכוחות המצריים ברצועת עזה.

מהלך המבצע ביצע חיל האוויר הישראלי כ-250 גיחות מעל מוצבים מצריים, התחוללו 3 קרבות אוויר שבמהלכם הפילו מטוסי ה"ספיטפייר" הישראלים 4 מטוסי "פיאט" מצריים. האו"ם הורה לישראל לסגת מסיני ובריטניה הציגה אולטימאטום לישראל לסגת מסיני. הדבר גרם לתקרית צבאית בין ישראל לבריטניה. 5 מטוסי "ספיטפייר" בריטים נשלחו כדי לוודא שישראל מבצעת את האולטימאטום בהיות המטוסים מעל נירים הוזנקו לעברם מטוסים ישראלים ובקרב האווירי הופלו 4 מטוסים בריטים ואחד הופל מאש נ"מ. בעקבות פרשת המטוסים התגלה שישראל לא נסוגה והיא נאלצה להוציא ת כוחותיה מסיני.

תוצאות

המבצע השיג את המשימה העיקרית גירוש כל הכוחות המצריים מהנגב והשמדת חלק מהם. המבצע אילץ את המצרים להסכים להפסקת אש, והיא הייתה המדינה הערבית הראשונה שהסכימה לשבת עם ישראל לשיחות על הסכמי שביתת הנשק. במבצע לא הושגה המטרה של ניתוק רצועת עזה מסיני והיא נשארה בתחומי השלטון המצרי וכן נאלצה ישראל לסגת מהשטחים שכבשה בסיני בלחץ המעצמות.


מבצע "עובדה" מה-5 במרץ עד ה- 10 במרץ 1949

היה זה המבצע האחרון במלחמת העצמאות.

במהלך שיחות שביתת הנשק עם מצרים ויתרה מצרים על דרישותיה בדרום הנגב. בראשית מרץ החלו השיחות עם ירדן שתבעה לעצמה את דרום הנגב לכן הוחלט להוכיח שהנגב בשלמותו מצוי בשליטה ישראלית.

מטרה

ליצור עובדה בשטח, שרובו מדברי, שומם וחסר אוכלוסייה שהוא בשלמותו מצוי בריבונות ישראלית.

ביצוע

כוח של חטיבת "הנגב" נע בדרך הפנימית הר הנגב לכיוון אילת. יצא מבאר- שבע לכיוון אילת בדרך רבת מכשולים טבעיים שבחלקו התקדם בקצב של 2 ק"מ לשעה ולאחר חמישה ימים הגיע למפרץ אילת. לאחר שהצבא הירדני פינה את משטרת אום רשרש.

כוח שני של חטיבת "גולני" נע לעבר אילת בדרך הערבה. הכוח קיים מעין תחרות עם חטיבת גולני מי יגיע ראשון לאילת.כלק מהמבע השתלטה יחידת אלכסנדרוני על אזור עין גדי לאחר שעברה בסירות מסדום ותפסה את מעיין עין גדי. הכוח של גולני הגיע לאילת שעתיים אחרי חטיבת הנגב.

על משטרת אום רשרש הונף דגל שהוכן מבד לבן ודיו (דגל הדיו) והלוחמים שלחו מברק לממשלה:

"ליום ההגנה, יום י"א באדר, מגישה חטיבת "הנגב" פלמ"ח וחטיבת "גולני" את מפרץ אילת למדינת ישראל".

מבצע עובדה היה המבצע האחרון במסגרת מלחמת העצמאות.