ליבי במזרח - מילות השיר

גרסה מ־17:47, 15 בספטמבר 2006 מאת Amihai (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

מילות השירלִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב

א.

לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב

אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב

אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וָאֱסָרַי, בְּעוֹד

צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב

יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ

יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.


ב.

אֱלֹהַי, מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְדִידוֹת

וְקִרְבָתְךָ בְּמַרְאֶה לֹא בְחִידוֹת

הֱבִיאַנִי חֲלוֹמִי מִקְדְּשֵׁי אֵל

וְשַׁרְתִּי מַלְאֲכוֹתָיו הַחֲמוּדוֹת

וְהָעוֹלָה וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ

וְסָבִיב תִּימְרוֹת עָשָׁן כְּבֵדוֹת

וְנָעַמְתִּי בְּשָׁמְעִי שִׁיר לְוִיִּם

בְּסוֹדֵיהֶם לְסֵדֶר הָעֲבֹדוֹת

הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמְּךָ אֵל

וְהוֹדֵיתִי, וְלָךְ נָאֶה לְהוֹדוֹת


ג.

הֲתִרְדֹּף נַעֲרוּת אַחַר חֲמִשִּׁים -

וְיָמֶיך לְהִתְעוֹפֵף חֲמֻשִׁים?

וְתִבְרַח מֵעֲבֹדַת הָאֱלֹהִים

וְתִכְסֹף אֶל עֲבֹדַת הָאֲנָשִׁים,

וְתִדְרֹשׁ אֶת פְּנֵי רַבִּים - וְתִטֹּשׁ

פְּנֵי אֶחָד לְכָל חֵפֶץ דְּרוּשִׁים,

וְתֵעָצֵל לְהִצְטַיֵּד לְדַרְכָּךְ

וְתִמְכֹּר חֶלְקְךָ בִנְזִיד עֲדָשִׁים?

הֲלֹא אָמְרָה לְךָ עוֹד נַפְשְׁךָ "הוֹן"

וְתַאֲוָתָהּ תְּבַכֵּר לֶחֳדָשִׁים?

נְטֵה מֵעַל עֲצָתָהּ אֶל עֲצַת אֵל

וְסוּר מֵעַל חֲמֵשֶׁת הָרְגָשִׁים,

וְהִתְרַצֵּה לְיוֹצֶרְךָ בְּיֶתֶר

יְמוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָצִים וְחָשִׁים,

וְאַל תִּדְרֹשׁ בְּלֵב וָלֵב רְצוֹנוֹ

וְאַל תֵּלֵךְ לְךָ לִקְרַאת נְחָשִׁים.

הֱיֵה לַעְשׂוֹת רְצוֹנוֹ עַז כְּנָמֵר

וְקַל כִּצְבִי וְגִבּוֹר כַּלְּיָשִׁים,

וְאַל יִמּוֹט בְּלֵב יַמִּים לְבָבָךְ

וְהָרִים תֶּחֱזֶה מָטִים וּמָשִׁים,

וּמַלָּחִים יְדֵיהֶם כַּמְּלָחִים

וְחַכְמֵי הַחֲרָשִׁים מַחֲרִישִׁים,

שְׂמֵחִים הוֹלְכִים נֹכַח פְּנֵיהֶם -

וְשָׁבִים אֶל אֲחוֹרֵיהֶם וּבוֹשִׁים,

וְאֻקְיָנוֹס לְפָנֶיךָ לְמָנוֹס,

וְאֵין מִבְרָח לְךָ כִּי אִם יְקוּשִׁים!

וְיָמוּטוּ וְיָנוּטוּ קְלָעִים

וְיָנוּעוּ וְיָזוּעוּ קְרָשִׁים,

וְיַד רוּחַ מְצַחֶקֶת בְּמַיִם

כְּנוֹשְׁאֵי הָעֳמָרִים בַּדְּיָשִׁים,

וּפַעַם תַּעֲשֶׁה מֵהֶם גְּרָנוֹת

וּפַעַם תַּעֲשֶׁה מֵהֶם גְּדִישִׁים,

בְּעֵת הִתְגַּבְּרָם דָּמוּ אֲרָיוֹת,

וְעֵת הֵחָלְשָׁם דָּמוּ נְחָשִׁים,

וְרִאשׁוֹנִים דְּלָקוּם אַחֲרוֹנִים

כְּצִפְעוֹנִים וְאֵין לָהֶם לְחָשִׁים.

וְצִי אַדִּיר כְּקָט יִפֹּל בְּאַדִּיר,

וְהַתֹּרֶן וְהַנֵּס נֶחֱלָשִׁים,

וְהַתֵּבָה וְקִנֶּיהָ נְבֻכִים

כְּתַחְתִּיִם שְׁנִיִם כַּשְּׁלִישִׁיִם,

וּמֹשְׁכֵי הַחֲבָלִים – בַּחֲבָלִים,

וְנָשִׁים וַאֲנָשִׁים – נֶאֱנָשִׁים,

וְרוּחַ חֻבְּלָה מֵחֹבְלֵיהֶם,

וְקָצוּ הַגְּוִיּוֹת בַּנְּפָשִׁים.

וְאֵין יִתְרוֹן לְחֹזֶק הַתְּרָנִים,

וְאֵין חֶמְדָּה לְתַחְבּוּלַת יְשִׁישִׁים,

וְנֶחֶשְׁבוּ לְקַשׁ תָּרְנֵי אֲרָזִים,

וְנֶהֶפְכוּ לְקָנִים הַבְּרוֹשִׁים

וְנֵטֶל חוֹל בְּגַב הַיָּם כְּתֶבֶן,

וּבַרְזִלֵּי אֲדָנִים כַּחֲשָׁשִׁים,

וְעָם יִתְפַּלֲלוּ כָל אִישׁ לְקָדְשוֹ –

וְאַתְּ פּוֹנֶה לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,

וְתִזְכֹּר מִפְלְאוֹת יַם-סוּף וְיַרְדֵּן,

אֲשֶׁר עַל כָּל-לְבָבוֹת הֵם חֲרוּשִׁים,

תְּשַׁבֵּחַ לְמַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יָם,

בְּעֵת שֶׁיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רְפָשִׁים

וְתִזְכָּר-לוֹ זְכוֹת לִבּוֹת טְמֵאִים –

וְיִזְכָּר-לָךְ זְכוּת אָבוֹת קְדוֹשִׁים!

יְחַדֵּשׁ נוֹרְאוֹתָיו כִּי תְחַדֵּשׁ

לְפָנָיו שִׁיר מְחוֹל מַחְלִים וּמוּשִׁים,

וְיָשִׁיב הַנְּשָׁמוֹת לִפְגָרִים,

וְיִחְיוּ הָעֲצָמִים הַיְבֵשִׁים

וְרֶגַע יִשְׁתְּקוּ גַלִּים וְיִדְמוּ

עֲדָרִים עַל פְּנֵי אֶרֶץ נְטוּשִׁים,

וְהַלַּיִל – כְּבוֹא שֶׁמֶשׁ בְּמַעְלוֹת

צְבָא מָרוֹם וְעָלָיו שַׁר חֲמִשִּׁים –

כְּכוּשִׁית מִשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ,

וּכִתְכֵלֶת בְּמִלֻּאַת גְּבִישִׁים.

וְכוֹכָבִים בְּלֵב הַיָּם נְבוּכִים

כְּגֵרִים מִמְּעוֹנֵיהֶם גְּרוּשִׁים,

וְכִדְמוּתָם בְּצַלְמָם יַעֲשׁוּ אוֹר

בְּלֵב הַיָּם כְּלֶהָבוֹת וְאִשִּׁים

פְּנֵי מַיִם וְשָׁמַיִם עֲדָיִים

עֲלֵי לַיִל מְטֹהָרִים לְטוּשִׁים,

וְיָם דּוֹמֶה לְרָקִיעַ בְּעֵינוֹ,

שְנֵיהֶם אָז שְׁנֵי יַמִּים חֲבוּשִׁים –

וּבֵינוֹתָם לְבָבִי יָם שְׁלִישִׁי,

בְּשׂוֹא גַלֵּי שְׁבָחַי הַחֲדָשִׁים!


ד.

דְּבָרֶיךָ בְּמוֹר עוֹבֵר רְקוּחִים

וּמִצּוּר הַרֲרֵי הַמּוֹר לְקוּחִים,

וְלָךְ וּלְבֵית אֲבוֹתֶיךָ חֲמוּדוֹת

אֲשֶׁר יִלְאוּ לְהַשִּׁיגָם שְׁבָחִים.

פְּגַשְׁתַּנִי בְּמִדְבָּרִים עֲרֵבִים –

בְּתוֹכָם אוֹרְבִים נוֹשְׁאֵי שְׁלָחִים,

דְּבָרִים אַָרְבוּ תוֹכָם דְּבוֹרִים

וְתוֹךְ יַעְרַת דְּבַשׁ קוֹצִים כְּסוּחִים.

וְאִם כִּי לֹא שְׁלוֹם שָׁלֵם יְבֻקַּשׁ

בְּעוֹדָהּ מָלְאָה עִוְרִים וּפִסְחִים –

לְמַעַן בֵּית אֱלֹהֵינוּ נְבַקֵּשׁ

שְׁלוֹמָהּ, אוֹ בְּעַד רֵעִים וְאַחִים.

וְאִם כֶּן הוּא כְּדִבְרֵיכֶם, רְאוּ חֵטְא

עֲלֵי כָל כֹּרְעִים נֶגְדָּהּ וְשָׁחִים,

וְחֵטְא הוֹרִים שְׁכָנוּהָ כְּגֵרִים

וְקָנוּ שָׁם לְמֵתֵיהֶם צְרִיחִים,

וְתֹהוּ מַעֲשֵׁה אָבוֹת חֲנוּטִים

וּפִגְרֵיהֶם אֱלֵי אַרְצָהּ שְׁלוּחִים.

וְהָיוּ בַעֲבוּרָהּ נֶאֱנָחִים –

וְהָאָרֶץ מְלֵאָה נֶאֱלָחִים,

וְלָרִיק מִזְבְּחוֹת אָבוֹת בְּנוּיִים,

וְלַשָּׁוְא קָרְבוּ שָׁם הַזְּבָחִים!

הֲטוֹב שֶׁיִּהְיוּ מֵתִים זְכוּרִים,

וְהָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת שְׁכוּחִים?

נְשַׁחֵר אֶת-מְקוֹם שַׁחַת וְרִמָּה,

וְנִטּשׁ אֶת מְקוֹר חַיֵּי נְצָחִים?

הֲלָנוּ נַחֲלָה רַק מִקְדְּשֵׁי אֵל –

וְאֵיךְ נִהְיֶה לְהַר קָדְשׁוֹ שְׁכֵחִים!

הֲיֵשׁ לָנוּ בְּמִזְרָח אוֹ בְּמַעְרָב

מְקוֹם תִּקְוָה, נְהִי עָלָיו בְּטוּחִים –

אֲבָל אֶרֶץ אֲשֶׁר מָלְאָה שְׁעָרִים

לְנֶגְדָּם שַׁעֲרֵי שַׁחַק פְּתוּחִים,

כְּהַר סִינַי וְהַכַּרְמֶל וּבֵית אֵל,

וּבָתֵּי הַנְּבִיאִים הַשְּׁלוּחִים,

וְכִסְאוֹת כֹּהֲנֵי כִסֵּא אֲדֹנָי,

וְכִסְאוֹת הֲמְּלָכִים הַמְּשֻׁחִים?

וְלָנוּ גַּם לְבָנֵינוּ יְעָדָהּ,

וְאִם צִיִּים שְׁכָנוּהָ וְאוֹחִים –

הֲלֹא כֵן נִתְּנָה קֶדֶם לְאָבוֹת,

וְכֻלָּהּ נַחֲלַת קוֹצִים וְחוֹחִים,

וְהֵם מִתְהַלְּכִים אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ

כְּמִתְהַלֵּךְ בְּפַרְדֵּס בֵּין צְמָחִים,

וְהֵם גֵּרִים וְתוֹשָׁבִים – וְדֹרְשִׁים

מְקוֹם קֶבֶר וּמָלוֹן שָׁם כְּאֹרְחִים,

וְשָׁם הִתְהַלְּכוּ לִפְנֵי אֲדֹנָי

וְלָמְדוּ הַשְּׁבִילִים הַנְּכֹחִים.

וְאָמְרוּ כִּי רְפָאִים שָׁם יְקוּמוּן

וְיֵצְאוּ שֹׁכְבִים תַּחַת בְּרִיחִים,

וְכִי שָׁם תַּעֲלֹזְנָה הַגְּוִיוֹת,

וְתָשֹׁבְנָה נְפָשׁוֹת לְמְּנוּחִים!

רְאֵה נָא גַם רְאֵה, דּוֹדִי, וְהָבֵן

וְסוּר מִמּוֹקְשִׁים צִנִּים וּפַחִים,

וְאַל תַּשִּׁיאֲךָ חָכְמָה יְוָנִית

אֲשֶׁר אֵין לָהּ פְּרִי כִּי אִם פְּרָחִים

וּפִרְיָהּ – כִּי אֲדָמָה לֹא רְקוּעָה

וְכִי לֹא אָהֳלֵי שַׁחַק מְתוּחִים,

וְאֵין רֵאשִׁית לְכָל מַעְשֵׁה בְרֵאשִׁית

וְאֵין אַחֲרִית לְחִדּוּשׁ הַיְרָחִים.

שְׁמַע דִּבְרֵי נְבוֹנֶיהָ נְבֻכִים,

בְּנוּיִים עַל יְסוֹד תֹּהוּ וְטִיחִים,

וְתָשׁוּב לָךְ בְּלֵב רֵיקָם וְנָעוּר

וּפֶה מָלֵא בְּרֹב שִׁיגִים וְשִׂיחִים –

וְלָמָּה זֶּה אֲבַקֶּשׁ לִי אֳרָחוֹת

עֲקַלְקַלּוֹת, וְאֶעְזֹב אֵם אֳרָחִים?


ה.

יוֹם נִכְסְפָה נַפְשִׁי לְבֵית הַוָּעַד

וַיֹּאחֲזֵנִי לַנְּדוּדִים רָעַד,

סִבֵּב גְּדָל עֵצָה עֲלִילֹות לַנְּדֹד

וָאֶמְצְאָה בִשְׁמוֹ בְּלִבִּי סָעַד.

עַל-כֵּן אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה אֵלָיו בְּכָל


ו.

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב.

לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב!

הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם,

כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב.

וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד

אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב!

דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם

צֳרִי גִּלְעֲדֵך – נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב.

הֲלֹא אֶת-אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם

וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב!