תפקידי הכנסת

תפקידי הכנסת

חקיקת חוקים

הכנסת היא המוסד המחוקק בישראל. לכנסת הסמכות הבלעדית לחוקק חוקים החלים על כל תושבי ישראל או מבטיחים את זכויותיהם. החוק בישראל נחקק בתהליך מורכב שבו מעורבות ועדות הכנסת, משרדי הממשלה ומומחים. חוקי הכנסת מתייחסים לצרכים העולים בחברה.

על פי הגדרה זו, חוקי הכנסת מתייחסים לצרכי החברה. נושא הצפייה במשחקי המונדיאל יש בהם עניין לציבור רחב. זכות הציבור להנות מצפייה בשידורי המונדיאל אשר משודרים בכל רחבי העולם. 95% מהמדינות החברות בפיפ"א משדרות המשחקים בחינם.

על פי הכתבה, ועדת הכלכלה תובעת: צפייה בשידורי המונדיאל בחינם, שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בתאריך 17.11.05 (נספח 1) , יו"ר הועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), תבע ממועצת הלווין והכבלים בשיתוף עם מועצת הרשות השנייה, שימצאו נוסחת פשרה לצפייה בשידורי המונדיאל.

יו"ר הועדה הודיע כי עוד לפני פיזורה של הכנסת לקראת הבחירות, ידאג שכל אזרחי ישראל יוכלו להנות מצפייה חינם במשחקי הכדורגל הפופולריים. לטענתו, שידורי המונדיאל, שהם בעלי פופולריות עצומה בכל רחבי העולם, צריכים להיות נחלת כלל הציבור ולא רק של בעלי האמצעים בלבד.

מתנגד הצעת החוק, מנכ"ל הרשות השנייה, מוטי שקלאר,טוען כי הצעת החוק תגרום לנזק כלכלי חמור של הערוצים הפתוחים. הוא הביע את התנגדותו להצעת החוק מאחר שהיא תגרום להרס של הסדרי המימון של שידורי הטלוויזיה בישראל ולהסטת תקציבים מעוגת הפרסום הקיימת כיום, שמממנת את פעילותם של הערוצים 2 ו-10.

הוועדה מאיימת כי אם לא יושג הסדר, היא תפעל לקדם את הצעת החוק שתאפשר פרסומות וחסויות בשידורי הכבלים, הלויין והערוץ הראשון, במסגרת שידורי משחקי המונידיאל, וע"י כל לממן את העלויות. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ גלעד ארדן (ליכוד). ח"כ דוד טל (נוי) אמר, כי אין מנוס מהתערבות של הכנסת בחקיקה בעניין.

כינון והקמת ממשלה

הדמוקרטיה הישראלית נקראת דמוקרטיה פרלמנטרית. הממשלה תלויה בכנסת, היא חייבת לקבל רוב בכנסת, היא חייבת את אישור הכנסת בעניינים רבים. כאשר מסתיימות הבחירות מקים המועמד לראשות הממשלה קואליציה של יותר מ-60 חברי כנסת והם אמורים לתת אמון בממשלתו. רק לאחר שאישרה הכנסת את הממשלה ברוב של 61 ויותר, יכול ראש הממשלה לקרוא לשרים ולהשביעם אישית שבועת אמונים למדינה. בסוף התהליך הממשלה כולה מוצגת בפני הנשיא בבית הנשיא. לממשלה שולחן במרכז אולם הכנסת והיא חלק ממנה. זהו אחד מסימני ההיכר הבולטים של הדמוקרטיה הפרלמנטרית.

על פי ההגדרה של תפקיד הכנסת בנושא כינון והקמת ממשלה, חייב כל ח"כ להישבע שבועת אמונים לכנסת. בכתבה טריף לא יישבע אמונים לכנסת כל עוד בית המשפט לא ידון בערעורו בעיתון "הארץ" מתאריך 18.11.05 (נספח 2), השר לשעבר סלאח טאריף, אשר אמור להחליף את חבר הכנסת עמרם מצנע שהתפטר יומיים קודם, לא יישבע אמונים לכנסת כל עוד בית המשפט לא ידון בערעורו על הרשעתו בדבר עבירות שוחד. עפ"י חוק יסוד הכנסת, משמעות הודעתו של טאריף, היא שהוא יכהן כח"כ אך לא ייהנה מזכויות חבר כנסת.

על פי תפקיד הכנסת לכינון והקמת ממשלה יש צורך ברוב של 61 חברי כנסת ויותר על מנת להרכיב קואליציה. בכתבה בחור חדש בא לשכונה בעיתון "הארץ" מתאריך 18.11.05 (נספח 3) לאריאל שרון, ראש הממשלה, אם יישאר בליכוד, מובטח שגם בכנסת ה-17 הוא יהיה ראש הסיעה הגדולה ביותר. אבל קואליציה לא תהיה לו. לליכוד, לשינוי ולמפד"ל, המפלגות בעלות בסיס משותף, שעשויות לחבור יחד לקואליציה, לא יהיו 61 ח"כים. מפלגת העבודה, לפיכך, בראשות עמיר פרץ תישאר מחוץ לממשלה.

פיקוח וביקורת על הממשלה

אחד הרעיונות החשובים בדמוקרטיה הוא רעיון הפיקוח המתמיד על עבודת הממשלה. משרדיה ושלוחותיה. הפיקוח כולל גם ארגונים הפועלים בשם הממשלה כגון: צבא ומשטרה. את הפיקוח היא עושה בדרכים שונות, נציין רק חלק מהן: הפלת הממשלה בהצבעת אי אמון – כשם שהכנסת נתנה אמון בממשלה היא יכולה להצביע אי אמון בה ואף להפיל אותה. ההצבעה דורשת רוב של 61 ויותר. הסיבות להפלת ממשלה יכולות להיות שונות, אך התופעה היא אובדן הרוב שיש לממשלה בכנסת. הסיבות לכך עלולות להיות: אי תפקוד הממשלה. אי עמידה בהסכמים שנחתמו עם הרכבת הקואליציה ופרישת מפלגות בשל כך. כשלון כלכלי או מדיני.

על פי הכתבה בעיתון "הארץ" מתאריך 18.11.05 (נספח 3) בחור חדש בא לשכונה, עמיר פרץ, יו"ר מפלגת העבודה, החתים את שרי מפלגת העבודה וסגני השרים על מכתבי פיטורין מהממשלה. מטרתו של פרץ היא להביא לכך שהממשלה תיאלץ להתפזר אם רה"מ לא יוכל להרכיב קואליציה חלופית. לדעתו של עמיר פרץ, הממשלה בראשות הליכוד נכשלה מבחינה כלכלית. הוא טוען שלא נעשה מספיק למען השכבות החלשות ועל כן יש להחליפה.

אחד התפקידים החשובים של הכנסת הוא פיקוח ובקרה על הממשלה. בכתבה מבקר המדינה: יש להחמיר בענישה על שחיתות ציבורית בעיתון "הארץ" מתאריך 18.11.05 (נספח 4), מבקר המדינה קורא להחמיר בענישה על עבירות ציבוריות. לפיו על היועץ המשפטי לממשלה להפעיל את סמכויותיו ולערער כאשר רמת הענישה של בתי המשפט אינן עומדות באינטרסים הציבוריים. לדברי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על כל הגופים: המשטרה, היועץ, הפרקליטות והמבקר לפעול בשיתוף פעולה על מנת להצליח במאבק נגד השחיתות.

ייצוג לכל חלקי העם

הכנסת מבטאת ייצוג לכל הקבוצות והמחנות בישראל. שיטת הבחירות בישראל מאפשרת ייצוג יחסי לכל קבוצה, מיעוט או עדה (לפי גודלן בציבור). הרעיון הדמוקרטי אומר שכאשר אדם מרגיש שיש מי שמייצג אותו, נותן ביטוי לדעותיו, לצרכיו (האינטרסים שלו), לרצונותיו ולרגשותיו בתחומים הפוליטיים – הוא שלם יותר עם המשטר ועם החברה. בכנסת ישראל יש ייצוג לחרדים, למיעוטים, לנשים, למתנחלים, לערי הפיתוח, לעולים מארצות שונות.

על פי הכתבה עצות מבעל מלאכה בעיתון "הארץ" מתאריך 16.11.05 (נספח 5), יש למפלגת העבודה רצון ושאיפה להוות מכנה משותף רחב ביותר של האוכלוסיה על מנת לייצג כמה שיותר מגזרים באוכלוסיה. עוזי ברעם, שר לשעבר, וישב שנים רבות בכנסת, משמש היום כיועץ של עמיר פרץ, שזכה בבחירות לראשות מפלגת העבודה. עמיר פרץ הוא תושב שדרות שהיא עיירת פיתוח, יוצא מרוקו, היה יו"ר הסתדרות העובדים. על פי דבריו של ברעם, מפלגת העבודה היתה זקוקה ליו"ר כמו עמיר פרץ שיהיה נציג של עיירות הפיתוח, של ציבור העובדים, של העדה המרוקאית וצבר תומכים רבים בקרב האוכלוסיה אשר בעבר היתה מתומכי הליכוד. עמיר, לדבריו, מייצג מחנה אשר עד כה לא נמנה עם ציבור בוחרי מפלגת העבודה הנחשבת לשמאל האשכנזי. לפי דעתו של ברעם, פרץ יצליח לשכנע את הבוחרים מקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר משום שגם הם מרגישים מקופחים.