גבולות בדמוקרטיה

גבולות בדמוקרטיה

זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה:

הדמוקרטיה מעגנת בתוכה ערכים המתייחסים לחייו של האדם, לחירותו ולכבודו. ערכים אלו הם בסיס לזכויות אדם ולזכויות מיעוט. זכויות אלה כוללות את: חופש הביטוי, חופש ההתארגנות, ההפגנה, זכות הציבור לדעת, מצפון. בהיעדר זכויות אלה קיימת פגיעה בדמוקרטיה.
עם זאת, במדינה דמוקרטית יכול להתקיים מצב שבו קיימת קבוצה שלא מקבלת את הדמוקרטיה ואת ערכיה ומשתמשת בדמוקרטיה להעצמתה ולתמיכה בה ולהבאת קיצו של המשטר הדמוקרטי. דוגמאות מן ההיסטוריה: המפלגה הפשיסטית באיטליה והמפלגה הנאציונל-סוציאליסטית בגרמניה.
השאלה המתבקשת - האם הדמוקרטיה צריכה להגביל את הקבוצות האנטי-דמוקרטיות כדי להגן על המשך קיומה או שהגבלה של גופים אלה פירושה פגיעה בערכי הדמוקרטיה ולכן אינה לגיטימית.
בנושא זה קיימות שתי תפיסות עיקריות:
התפיסה האירופאית: נקראת גם "דמוקרטיה מתגוננת".עפ"י תפיסה זו זכותה של הדמוקרטיה להגביל בחוק את התארגנותן של קבוצות אנטי-דמוקרטיות המאיימות על קיומה של הדמוקרטיה. תפיסה זו מאפשרת הפעלת אמצעים כמו הוצאה מחוץ לחוק, סילוק מפלגות וכד'.
הרציונאל לתפיסה זו הוא הניסיון האירופי המר עם הנאציזם.
התפיסה האמריקאית: דוגלת בשמירה על זכויות אדם ואזרח.
עפ"י תפיסה זו, אסור למדינה לפגוע בזכויות אלה לבד ממקרים בהם נעשו מעשים פליליים.
בחוקה האמריקאית אין שום מגבלה להתארגנות של מפלגות או ארגונים אנטי-דמוקרטיים ולכן לא אוסרים בארה"ב התארגנות והפגנות של קבוצות כאלה אלא אם נעשה מעשה פלילי שמצדיק את הגבלת זכויות אלה.
גישה זו מהווה סכנה ממשית לקיומו של משטר דמוקרטי.

ביטחון ודמוקרטיה:

הצורך להבטיח את בטחון המדינה גורם לעיתים קרובות להיווצרות מתח בין עקרונות הדמוקרטיה לבין ביטחון המדינה. בזמן חירום למשל, ישנה התנגשות בין אבטחת הביטחון לבין מימוש עקרונות הדמוקרטיה, כמו למשל זכויות אדם ואזרח. חוקות שונות מאפשרות קיומם של סעיפים שמאפשרים פגיעה בחירויות יסוד בזמן מלחמה על מנת להגן על ביטחון המדינה.
חקיקה כזאת נקראת חקיקת חירום, דוגמה לה ניתן למצוא בהפעלת צנזורה ביטחונית באמצעות סיווג מסמכים כסודיים ואסורים לפרסום במדינת ישראל קיימות תקנות הגנה לשעת חירום אשר מאפשרות לפסול כתבות שעלולות לפגוע בשלום הציבור, לעצור אדם מעצר מנהלי ללא הליך שיפוטי וכו'.
המחוקק במדינת ישראל הגביל את השימוש בסמכות זו (תקנות הגנה לשעת חירום) רק למצב של שעת חירום. בתי המשפט הדגישו שיש להשתמש בסמכות זו בזהירות רבה ורק במקרים בהם נשקפת סכנה לביטחון המדינה ולביטחון הציבור.
לסיכום, המתח בין עקרונות הדמוקרטיה לביטחון המדינה פוגע לעיתים בחירויות האדם והאזרח. לכן כל מדינה דמוקרטית חייבת לדאוג לאיזון בין שיקולי הביטחון ובין זכויות הפרט, ולהבטיח שרשויות השלטון לא תפגענה בעקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים.