בית ראשון ובית שני

בית המקדש הראשון נבנה בירושלים על ידי שלמה המלך, ועמד על תלו יותר מ- 400 שנה. המקדש היה מקום הפולחן המרכזי, הקריבו בו קרבנות, העלו אליו את הביכורים, ועלו אליו לרגל בשלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות). בית המקדש נחרב בידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 586 לפני הספירה, לאחר שצדקיהו מלך יהודה לא סר למרותו ומרד בו. רוב העם הוגלה לבבל.

בית המקדש השני נבנה כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, על ידי גולי בבל (עליית "עזרא ונחמיה"), ששבו לירושלים לאחר שקיבלו רשיון מכורש מלך פרס. בית המקדש השני עמד על תלו כ-580 שנה. בתקופת המלך הורדוס, בסוף המאה הראשונה לפני הספירה, בית המקדש הגיע לשיא פארו ונחרב על ידי טיטוס הרומאי בשנת 70 לספירה, בעקבות המרד הגדול.

המקום שעליו עמדו בית המקדש הראשון והשני נקרא הר המוריה או "הר הבית". הכותל המערבי הוא הקיר המערבי של החומה שהקיפה את שטח הר הבית.