תור הזהב וגירוש ספרד

גרסה מ־18:12, 28 ביוני 2006 מאת Amihai (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

תור הזהב הוא כינויה של תקופת פריחה של היהודים בספרד בימי הביניים (תור פירושו עידן, תקופה). תקופה זו היא פרק חשוב ביצירה הרוחנית היהודית, בה פרחה השירה, ההגות והפרשנות. בין הבולטים שבחכמי ספרד: ר' יהודה הלוי – פילוסוף ומשורר, ור' אברהם אבן עזרא, שהיה משורר ופרשן המקרא. החל מהמאה התשיעית ועד המאה ה-13, הייתה ספרד מקלט ליהודים, והקהילה היהודית נהנתה בה מרווחה כלכלית ומפריחה תרבותית. עם הכיבוש הנוצרי של ספרד השתנה היחס ליהודים ומצבם החל להידרדר. היהודים נרדפו ונדרשו להתנצר; אלה שסירבו הועלו על המוקד. יהודים רבים המירו את דתם למראית עין, ונקראו "אנוסים". ב-1492 הוצא צו גירוש לכל יהודי ספרד.