ארה"ב בין מלחמות העולם

ארה"ב בין שתי מלחמות עולם- המשבר הכלכלי

ביטויי הפריחה והשפע בשנות ה- 20 בין כל המדינות שהשתתפו במלחה"ע ה- 1 ארה"ב היא המדינה שנפגעה הכי פחות. לאחר המלחמה ארה"ב הייתה בפריחה כלכלית . בארה"ב של אותן שנים שלטה הדעה השמרנית שדגלה בקפיטליזם. את נשיאי ארה"ב הנחו שני עקרונות עיקריים: 1. אנשי עסקים גדולים צריכים לשלוט בכלכלה ולכן תתבצע הפחתת מס לעשירים. 2. הקטנת מעורבות הממשל- כתוצאה מכך בארה"ב של שנות ה- 20 שלט קפיטליזם מהסוג הטהור ביותר.

השקעות בבורסה

• בארה"ב התפתחה תופעה חדשה של רצון להרוויח כסף ומהר, והערצה של אנשים עשירים.

השיטה החדשה והמהירה להרוויח כסף הייתה בבורסה שהייתה דבר חדש יחסית וצברה תאוצה. באותן שנים, הבורסה בניו יורק הפכה להיות המרכז הכלכלי והעיקרי של ארה"ב . אזרחים רבים השקיעו כסף במניות מתוך שאיפה לרווחים גדולים ומהירים. הבנקים העניקו אשראי גדול הן ליזמים והן לאזרחים.

פריחה תרבותית ארה"ב של שנות ה- 20 חוותה פריחה תרבותית , הנשים קיבלו יותר זכויות , מוסיקת הג'אז התפתחה והיה מעמד שווה לשחורים ויהודים. הייתה הרגשה של חופש , בגלל שלאנשים היה שפע.

תעשיית המכוניות- התפתחה באופן מואץ עד לייצור של 30 מליון כלי רכב במהלך שנות העשרים. המפורסמת ביותר היא מכונית הפורד שהייתה זולה והפכה לסמל שפע עבור העם האמריקני. תעשיית המכוניות דרשה פועלים רבים והגבירה בכך את קצב העיור. תעשייה זו תרמה לפיתוחן של תעשיות נוספות שאפשרו למליוני אנשים להתפרנס ולהתבסס.

גילויי שמרנות

ייסוד הקו-קלס- קלן- ארגון גזעני שקם במדינות דרום ארה"ב, מקום בו הגזענות הייתה חזקה ביותר. הייתה זו תנועה חברתית שדגלה בכך שארה"ב צריכה להיות לבנה ונוצרית , בלי יהודים ושחורים ואם הם חיים בארה"ב הם יחיו בתנאים קשים ובאופן נחות. התנועה נקטה בצעדים אלימים כגון תליית שחורים ואלימות כלפי יהודים ושחורים.

1924- הגבלת ההגירה- חוק המכסות הלאומי קבע מי יכול להגר לארה"ב. חוק זה הוא חוק דינמי שהשתנה פעמים רבות, וקבע מי יכול להגר לארה"ב: לבנים נוצרים, אירים, אנגלים וצרפתים. לא הורשו להגר: יהודים מרוסיה או פולין, אפריקנים ואסיאתים.

1919- חוק היובש- איסור מכירת שתיית אלכוהול. חוק זה מראה את השתלטות הדת אשר אסרה על השתיה. בשנות ה-30 חוק זה בוטל.

1919- משפט הקופים- מורה באחת ממדינות הדרום שלימד את התיאוריה של אבולציית האדם בניגוד לסיפור התנ"כי . המורה הועמד למשפט , נקנס ונאסר עליו להיות מורה.

מדיניות בדלנית- ארה"ב הכריזה שלא מעניין אותה כלום ממה שקורה מחוץ לארה"ב. לא עניין אותה על מלחמות ומאורעות בעולם אלא אם היא הרוויחה מזה באופן כלכלי.

הגורמים לפרוץ המשבר

ייצור תעשייתי מהיר- היצור התעשייתי צמח במהירות מדהימה בשנות העשרים. הבנקים אפשרו מתן אשראי נוח למפעלים ולאנשי תעשיה, הייצור גבר, הסחורות היו בשפע והציפו את המחסנים והחנויות. כתוצאה מכך נעשה השוק רווי והתקשה לקלוט את עודפי הייצור. סחורות ומוצרים לא נקנו, פסי היצור נאלצו להסגר ולהאט את הקצב כי לא היה מי שירכוש את הסחורה.

השקעות במניות ספקולטביות- הדרך הקלה והנוחה להרוויח כספים הייתה באמצעות מניות בבורסה. מליוני אמריקנים תלו את תקוותם הכלכלית בבורסה. הבנקים אפשרו מתן הלוואות והאמריקנים מיהרו להשקיע במניות שהיו האמצעי הקל ביותר להתעשרות. לא היה פיקוח על ניפוק המניות והבורסה בוול סטריט הפכה להיות בלון מנופח של הימורים ושערים ללא כל ביסוס כלכלי.

חקלאות בלתי יציבה- בדומה לתעשיה, הממשלה עודדה את החקלאות. היה גידול רב בייצור הן בתוך ארה"ב והן מחוץ לארה"ב. אולם מהר מאוד נוצר עודף ביצור והמחירים ירדו. חקלאים רבים התקשו לעמוד בחובות וסגרו משקים.

ריכוז ההון בידי מונופלסטים- מרבית ההון בארה"ב היה נתון בידי 30 אלף משפחות עשירות ששלטו בכלכלה ובמערך הפיננסי. המשק הכלכלי של המדינה היה תלוי באותם מונופלסטים שעשו בכלכלת ארה"ב כרצונם.

היקף חוב פנימי עצום- מליוני חקלאים היו חייבים כספים לבנקים ומאות חברות כלכליות ומפעלי תעשייה לוו מהבנקים כסף להשקעות בבורסה.

גילויי המשבר הכלכלי

ביום חמישי, ה- 24 באוקטובר 1929 נפלה הבורסה בארה"ב והביאה להתמטטותה של ארה"ב . בעקבות נפילת הבורסה נכנס המשק האמריקני למיתון ענק שפגע בכל שכבות האוכלוסיה והתחולל משבר כלכלי חסר תקדים מבחינת היקפו, משכו והשפעתו. השלכותיו חרגו בהרבה מעבר לגבולות ארה"ב.

בתחום הכלכלי 1. החל שפל מחזורי שהלך וגדל, הקטנת הביקושים גררה צמצום ייצור ופיטורי פועלים. מס' המובטלים הגיע ב- 1932 ל- 13 מליון. כלומר 25% מכוח העבודה היה מובטל. יתרה מזאת, כמעט למחצית מהמפרנסים לא הייתה עבודה קבועה .

2. לאזרחי ארה,ב התברר כי המניות שבהן הושקע כספם לא נושאות רווחים וכי הן מאבדות מערכן. הרצון להפטר מהמניות גרם לריצה אל הבורסה. מליונים הפכו לחסרי פרוטה בן לילה, ורבים התאבדו. הציבור הרחב הסתער על הבנקים כדי להוציא את חסכונותיהם אלא שהבנקים נסגרו.

בתחום החברתי

1 אבטלה- . התמוטטות המער' הבנקאית והעסקית הביאה לאבטלה כבדה ומליוני אזרחים איבדו לא רק את מקום עבודתם אלא גם את חסכונותיהם והושלכו לרחובות כי לא יכלו לעמוד בשכר הדירה. מליונים עמדו על סף רעב ומשפחות רבות נהרסו. 2. אמריקאים רבים החלו לנדוד מחוף אל חוף במטרה לנסות ולמצוא פרנסה. 3.חיי המשפחה- המשבר השפיע עמוקות על חיי המשפחה - משפחות רבות נהרסו, נשים נאלצו לצאת לעבודות נקיון וילדים היו צריכים לעזור לפרנסת המשפחה בעבודות כמו צחצוח נעליים וחלוקת עיתונים, ועתידם של הצעירים נראה עגום.

בתחום הפוליטי

1. בשנים הראשונות 1929-1932 התחזקו התנועות הקומונסטיות והסוציאלסטיות שניצלו את המשבר כדי לפתוח בתעמולה אנטי קפיטלסטית והאשימו את הממשל והנשיא הובר במשבר החמור.

2. בבחירות של 1932 עלה רוזוולט- נציג הדמוקרטיים לשלטון ברוב של 9 מליון קולות. ב- 1932 איבדה המפלגה הרפובלקנית את הרוב שהיה לה במוסדות הממשל בסנאט ובקונגרס והמפלגה הדמוקרטית הצליחה להתחזק ולהחזיק ברסן השלטון גם לאחר מותו של רוזוולט.

נסיונותיו של הובר להתמודדות עם המשבר:

1. הסכם עם אנשי עסקים- מיד לאחר התמוטטות הבורסה כינס הובר אנשי עסקים ונציגי פועלים ושכנע אותם להגיע להסכם לפעול להמשכת הייצור ולהמנע מתביעות שכר. מכיוון שההסכם התבסס בעיקר על רצונם הטוב של אנשי העסקים ולא הייתה אפשרות לאכוף אותו הוא נועד מראש לכישלון.

2.עבודות ציבוריות- הנשיא היקצה כספים לעבודות ציבוריות שנועדו להעסקת מובטלים אך כספים אלו היו מוגבלים מאוד, מפני שהנשיא חשש שיגרמו לאינפלציה.

3. חקיקה בחקלאות- הובר יזם חקיקה שנועדה לסיע לחקלאים אך החקיקה לא נקטה באמצעים לצמצום הייצור ולפיכך לא הייתה לה משמעות מעשית.

4.העלת מכסות המגן- הובר החליט להעלות את מכסות המגן על סחורות שמיובאות מחו"ל מתוך כוונה לעודד את השוק האמריקני , אך התוצאות היו הפוכות: מדינות אירופה הגדילו אף הן את מכסות המגן שלהם והגבילו את הייצור האמריקני.

מדוע נכשל הובר :

כשלונו של הובר נבע משלוש סיבות עיקריות:

1. חוסר הכוונה ואי מתן סיוע ממשלתי- הובר האמין ביכולת העם האמריקאי לפעול באופן אישי עצמאי ולא מתוך הכוונה ממשלתית לאומית. בכך הוא טעה, שכן הממשל המקומי וארגונים פרטיים לא יכלו לעמוד בנטל הכספי. כך למשל תוכנית הסעד נשענה על הממשל המקומי ולא יכלה לשלם את תשלומי הסעד לנזקקים.

2. קיצוץ תקציבי- הובר לא התמיד בפעולות יזומות מטעם הממשל הפדרלי, מחשש לאינפלציה. הקיצוץ בהוצאות תרם להמשך האבטלה ולהחרפה נוספת במשבר. משבר האמון העמיק בקרב העם שתלה בנשיא את תקוותיו.

3. האשליה כי המשבר הוא זמני- הובר האמין שהמשבר הוא תופעה זמנית חולפת , ובסופו של דבר השיטה הליברלית בכלכלה תנצח והעוצמה הכלכלית של ארה"ב תחזור לכפי שהייתה.

• ניו דיל

רוזוולט נבחר ברוב קולות ב1932 כשנחל נצחון סוחף מול המפלגה הרפובלקנית . רוזוולט כינס עם הבחרו צוות מיוחד שנקרא "טרסט המוחות" , צוות זה כלל פרופסורים מהאוניברסיטאות . רוזוולט הגיע אתם למסקנה שהתפיסה הישנה של קפיטליזם חופשי כבר לא מתאימה לתקופה , ושדווקא התערבות ישירה של הממשלה בכלכלה היא הפתרון. עקרונות תוכנית הניו דיל של רוזוולט: סעד- מתן הלוואות , תמיכה בנזקקים. כוונתו של רוזוולט הייתה להעניק סעד כלכלי וכספי לכל אלו שהיו על סף רעב או מנושלים וחסרי בית.

שיקום- תוכנית הבראה לאומית בתחומי כלכלה שונים: תעשייה, חקלאות , בנייה ועוד. תוכנית השיקום התבססה על שורה של חוקים חדשים שנועדו לחדש את הייצור והתפוקה מצד אחד ולהעלות את השכר לעובדים מצד שני. עקרון השיקום נועד להחזיר לעם האמריקני את אמונו בממשל.

רפורמה- רוזוולט שאף לתקן חוקים במסחר ובכלכלה שלא התאימו לרוח התקופה, והכניס חידושים ותיקונים ביניהם חוק הביטוח הלאומי, שכר מינימום קצבת לידה, זקנה נכות ואבטלה. עמק טנסי- בעמק טנסי, אזור חקלאי נכשל ולמוד אסונות טבע החליט להתערב הממשל ע"י הקמת רשות שתהווה למעשה יחידה כלכלית ממשלתית . עם הקמתה של רשות עמק טנסי נבנו סכרים ותעלות השקיה והוקמו פרוייקטים לשיפור איכות הקרקע. כמו כן, נבנו תחנות כוח שסיפקו חשמל לתושבים במקום.

במגזר החקלאי- נעשתה פעילות נרחבת של חקיקה שנועדה לצמצם את היקף היבולים . הממשלה שילמה לחקלאים כדי שלא יעבדו את אדמותיהם וכדי שישמידו תוצרת במטרה לשמור על מחירים סבירים. הציבור נדהם לנוכח בקשת הממשלה לשרוף יבולים ולשחוט בהמות בעוד שאלפים רעבים ללחם.

עבודות ציבוריות- הממשלה הוציאה סכומי ענק על בנייה ממשלתית. כך שופצו או נבנו כ- 40 אלף בתי ספר וכ- 1000 שדות תעופה , וכמליון ק"מ כבישים נסללו. הושקעו גם כספים בהעסקת אנשי רוח, אומנים, סופרים שחקנים ואומנים. בנייני ציבור קושטו בפסליהם של אומנים וציירים , וישובים רחוקים זכו לביקוריהם של תזמורות ולהקות.

לסיכום- רוזוולט נטש את התפיסה הקפיטלסטית של המאה ה- 19 וקיבל החלטה על פיה צריך הממשל האמריקני ליטול אחריות לפעילות כלכלית.

מה הצליח רוזוולט להשיג דרך תוכנית הניו דיל .

בלימה- בלימת המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב ב1929 החל סוף סוף להעלם.

סעד- נחקקו חוקי סעד ורווחה רבים שסייעו לעובדים ומובטלים. כך למשל נחקק חוק ביטוח לאומי שהגן על חלשים וקשישים, וחוק ואגנר שחייב את המעבידים לשאת ולתת עם העובדים בענייני שכר.

דמוקרטיה- הדמוקרטיה האמריקנית ניצחה, שלא כמו מדינות אירופה כמו איטליה וגרמניה שנסחפו עם משטרים פשיסטיים. ארה"ב הצליחה להתגבר על המשבר בכוחות עצמה באופן דמוקרטי וחוקי.

כבוד ואמון- החזרת הכבוד והאמון שרחשו האזרחים לממשל. הדבר בא לידי ביטוי באמון בבנקים , בפיתוח מפעלים בהקמת תעשיות חדשות ועוד.

צמיחה- חודשה הצמיחה הכלכלית תעשייתית וחקלאית.

הביקורת על הניו דיל

1. לא נפתרה בעיית האבטלה- ממדי האבטלה ירדו, אך רק בשיעורים נמוכים. ב 1938 היו בארה"ב 10 מליון מובטלים וב 1939 פחת מספרם ל 9 מליון.

2. סטיה מהקפיטלזם- הנהגת סעד חברתי פירושה התערבות הממשל בחיי הכלכלה והחברה הוא דבר המסכן את אופייה הליברלי והחופשי של הכלכלה האמריקאית. רבים מהתעשיינים ובעלי ההון בארה"ב טענו שרוזוולט סטה מעקרונות הכלכלה החופשית.

3. תוכנית מצומצמת ומוגבלת- גם בקרב חוגי השמאל , הסוציאלסטים והקומוניסטים נשמעו טענות נגד תוכנית הניו דיל שלא הקיפה את כל ארה"ב. הבעיות הכלכליות והמצוקות החברתיות המשיכו גם לאחר 1938 דבר שהעיד על הזנחת רעיון מתן הסעד לשכבות החלשות.