האידאולוגיה הנאצית

עקרונות האידיאולוגיה הנאצית:

1. תורת הגזע

היסוד העיקרי באידיאולוגיה הנאצית הוא ללא ספק תורת הגזע. תורת הגזע התפתחה מזרם הנקרא דרוויניזם חברתי. לפי תורת הגזע האנושות מורכבת מגזעים רבים אך לא שווים. גזעים אלו נמצאים במלחמת קיום מתמדת. הגזעים החזקים, לפי תורת הגזע, אמורים היו לנצח אלא שהם לאט לאט התערבבו יחד עם גזעים נחותים ובכך גרמו למלחמת הגזעים להמשך מעבר למה שהייתה אמורה להמשך באופן טבעי. לפי תורת הגזע על הגזע הארי, הגזע החזק והמובחר, להלחם בגזעים הנחותים ולהסדיר את שלטונו ולהיות לאדונם. הגזע הארי הוא גזע יוצר תרבות. גזעים אחרים נחותים יותר היו גזעים משמרי תרבות – גזעים שלוקחים תרבות של אחרים ופועלים לפיה. הגזע הנמוך ביותר לפי היררכיית הגזעים היה הגזע השמי. הגזע השמי הוא גזע הורס תרבות. הוא מהווה איום לשאר האנושות ויש להלחם בו בראש ובראשונה.

2.אנטישמיות- היהודי נתפס כאויבו של הגזע הארי שמסמל את כל מה ששנוא ומפחיד.
היהודים הם תת גזע בעל תכונות שטניות, בוגדניות, ערמומיות, הוא נצלן וטפיל ומשועבד לכסף.
כמו כן היהודי קשור לבני גזעו בקשר יהודי עולמי השואף לשלוט על כל העולם כולו ועל הגזע הארי בפרט.
היהודים ע"פ עיקרון זה הם כמו חיידקים המפוררים את האומה הגרמנית ומנוונים אותה באמצעות הקפיטליזם, הליברליזם, הסוציאליזם והקומוניזם.
היהודים הם שנעצו סכין בגב האומה ב-1918 והם שגרמו לפרוץ המלחמה, לתבוסה בה ולחתימה על חוזה ורסאי.
ואחראים להקמת רפובליקת ווימאר.
נאמר כי היהודים ארבו לנשים האריות, אנסו אותן ובכך טימעו את הגזע הארי.
היהודים הביאו את הכושים לגרמניה בכדי לפגוע בגזע האר.

3.הפולק- הלאום כערך עליון- היטלר ראה בעם הגרמני לאום מיוחד, עליון, ששאר העמים נחותים ממנו.
העם הגרמני נועד לשלוט ולדחוק את רגלי הנשלטים החלשים.
מעשיו של האדם הגרמני במדינה הפולקיסטית מכוונים לסיפוק צרכי הלאום ולטובתו.
היחיד אינו חשוב אלא רק במסגרת השתלבותו בכלל המדינה.
כלומר שהמדינה היא כל יכולה והיחיד בה בטל.
המדינה מכוונת את חייו של הפרט והיא קובעת מה טוב לו ומה רצוי לו.
ליהודים ולקומוניסטים אין מקום בתרבות הפולק הגרמנית, שכן הם אויבי הגזע הארי ונחותים ממנו.

4.עיקרון המנהיגות- האידיאולוגיה הנאצית הדגישה את חשיבותו של המנהיג- הפיהרר, אשר מבטא ע"פ עיקרון זה את רצון העם הגרמני ואת רצונו של האל.
המנהיג הוא יורשו של הקיסר הגרמני מתקופת ימי הביינים, ואשר רצונותיו ופקודותיו הן בחזקת חוק ואין לערער עליהם.
המנהיג באידיאולוגיה הנאצית הוא המחליט היודע הוא מכוון את המדינה ועל כל הגרמנים לציית למנהיג ללא כל תנאי .

5.מרחב מחייה- ע"פ עיקרון זה הזכות לקרקע שייכת למנצחים ולכובשים משום שהגבולות הישנים אינם מספיקים לגידולו של העם הגרמני, ועל מנת שגרמניה לא תיחנק בשטח המחייה שנקבע לה בחוזה וורסאי עליה ליצור לעצמה שטח מחייה נוסף בכדי שלא תיכחד.
מרחב מחייה זה מצוי במזרח אירופה על חשבון העמים הסלבים.
לפי עיקרון זה יש לאפשר לעם הגרמני להתפשט על פני שטחים במזרח אירופה על חשבון הסלבים שהם הגזעים הנחותים של התרבות האנושית והם חייבים לשרת את הגרמנים כעבדים.
לאחר כיבוש מרחב המחייה ישליטו הנאצים בו "סדר חדש" כלומר הם יישבו במרחב המחייה איכרים גרמנים וישעבדו את הסלבים.
ע"פ ההסדר החדש תוחלף הדת הקתולית בפולחן אלילי ובסדר חדש זה אין מקום לרחמים, לעזרה לחלש ושאיפה לשלום.

6.שלילת הדמוקרטיה והליברליזם- ע"פ עיקרון זה הנאציזם שלל את זכויות הפרט והיה נגד שיוויון בפני החוק ונגד חופש המחשבה, חופש המצפון, חופש ההיתארגנות וחופש הדיבור.
הוא היה נגד פלורליזם פוליטי ותרבותי ולכן שלל את הדמוקרטיה והליברליזם שייצגו את כל הזכויות הללו של הפרט.
הנאציזם מאמין באליטה שלטת, מפלגה אחת ומנהיג אחד שעומד מעל החוק הנאצי, שולל ליברליות כלכלית ותרבותית ודוגל בהיתערבות המדינה בחיים הכלכליים התרבותיים והחברתיים.
ע"פ עיקרון זה כל בעיותיה הכלכליות החברתיות והפוליטיות של רפובליקת ווימאר הן הוכחה לאי יעילותו של המשטר הדמוקרטי.

7.שלילת הקומוניזם הסוציאליזם- ע"פ עיקרון זה הקומוניזם הוא אויבו של הנאציזם משום שהוא מתחרה בו.
האידיאולוגיה הסוציאליסטית היא ניגוד לאידיאולוגיה הנאצית משום שהקומוניזם מאמין בשיוויון בין בני האדם ללא ניצול, וללא מעמדות ובהלאמת רכוש.
כמו כן הוא מאמין באחדות בין הלאומים ובשלום ואחווה בין בני האדם והעמים.
ואילו הנאציזם מאמין במדינה סמכותית, בשלטון של קבוצה נבחרת.
הנאציזם מדגיש את קיום המעמדות ומדגיש את חוסר השיוויון בין הגזעים ובין בני האדם, הנאציזם מאמין בשלטונו של החזק על החלש, שלטון שדוגל במלחמות וכיבושים.

הנסיבות לעליית הנאצים לשלטון

המשבר הכלכלי הגדול שפרץ בארצות הברית ב- 1929 השפיע באופן קשה על הכלכלה בעולם בכלל ועל גרמניה בפרט.
השפעות המשבר היו במספר תחומים כדלקמן: השפעה בתחום הכלכלי: היציבות הכלכלית בימי שטרזמן הייתה מדומה.
בגרמניה היה מס' גדול של מובטלים, והמשק הגרמני היה תלוי בעיקר במשק האמריקני.
מיד לאחר המשבר הכלכלי צמצמה ארה"ב את הסחר עם מדינות אירופה, ובפרט הפסיקה את המענקים והמלוות לגרמניה.
גרמניה לא הצליחה לאזן את תקציבה והיא נשארה עם גירעון תקציבי עצום.
האשראי מחו"ל נסגר בפני התעשיינים וכתוצאה מכך נסגרו גם השווקים.
כלכלת גרמניה התמוטטה לחלוטין עם תחילתו של במשבר הכלכלי בארה"ב ב - 1929.
התוצאה הייתה: התמוטטות מפעלים, (יותר ממחצית תעשיות גרמניה התמוטטו) סגירת בנקים, פשיטות רגל, ירידה במסחר, 8 מליון מובטלים ב - 1932.

השפעה בתחום החברתי: המשבר הכלכלי פגע בעיקר במעמד הבינוני שעליו נשענה הרפובליקה.
החלה אווירת ייאוש וחוסר אמונה במשטר הדמוקרטי שיציל את המצב.
האזרח הגרמני קיווה שמישהו חזק יציל את גרמניה מהמצב הכלכלי הנתון.
כתוצאה מכך יש התחזקות של המפלגה הנאצית באותה עת, שכן חלק ניכר ממצעה עסק בשיפור מצבה הכלכלי של גרמניה.

השפעה בתחום הפוליטי: כאמור הנשיא היה רשאי לפרסם צווי חירום, כאשר הממשל הפרלמטרי לא מתפקד, ובכך הוא יכול לעקוף את השיטה הפרלמנטרית, כלומר מבלי להיזדקק ל"רייכסטאג".
סמכויות בשעת חירום ניתנו לנשיא לפי סעיף 48 בחוקה, הם העניקו לנשיא כוח במקרים של איום על הדמוקרטיה, כמו ניסיונות הפיכה של כוחות אנטי-דמוקרטיים, ובמסגרת זו היה יכול לבטל את זכויות האזרח, לשתק את פעולת הפרלמנט ולכפות בכוח הזרוע את סמכויות הממשל המרכזי.
הבעיה הייתה שהחוקה לא קבעה באופן חד משמעי את הנסיבות בהן מותר לנשיא להשתמש בסעיף 48 –הפעלת צווי חירום , ולא ציפו שיעלה לשלטון נשיא קיצוני שיעשה שימוש בסעיף נגד כוונת המחוקק.
הדבר בא לידי ביטוי בחילוף מטורף של קאנצלרים ע"י הנשיא הינדנבורג, שהביא לסופה של רפובליקת ויימאר, בעלייתו של היטלר למשרת הקאנצלר.

• המשבר הכלכלי הוביל לעליית מפלגות קיצוניות כמו המפלגה הנאצית והמפלגה הקומוניסטית.
  מפלגות המרכז והשמאל לא הצליחו להתאחד מול כוחם של המפלגות הקיצוניות.
  הפרלמנט הגרמני היה בנוי ממפלגות שאינן משתפות פעולה וכל הפעולות מבוצעות באמצעות צווי חירום.
  בו בזמן, עקב החשש להפיכה קומוניסטית בגרמניה, הנשיא הינדנבורג מדיח את ראש הממשלה, מעביר את השלטון למפלגות המרכז בראשות ברנינג.
  
• בשלב זה החלה התעמולה הנאצית לתפוס תאוצה.
  היטלר הלהיב את ההמונים ע"י שלהובם, הוא הפיץ את האידיאולוגיה, נאומיו היו בנושא כיבושים, ביסוס הכלכלה, ביטול חוזה ורסאי, האשמת היהודים בבעיות, מלחמה בקומוניזם ובקפיטלים.
  
• ממפלגות המרכז העביר הנשיא את השלטון לידי הימין השמרני בראשות פון פאפן ובשלב מאוחר יותר ע"י שלייכר.
  ב - 1930 קיבלה המפלגה הנאצית 107 צירים מתוך 500 המושבים של בפרלמנט לעומת 12 הצירים ב - 1928.
  כתוצאה מזה שהפופולריות של היטלר עולה הוטל צו שאוסר על הנאצים להתגייס לצבא.
  רה"מ דיאז רואה את העלייה בפופולריות ומחליט להתפטר.
  עולה רה"מ נוסף שמונה ע"י הנשיא.
  
• ביולי 1932 שוב נערכו בחירות בגרמניה, הנאצים זכו ב - 230 מקומת בפרלמנט, המפלגה הנאצית הופכת להיות למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט.
  היטלר לא הצליח להשיג רוב מוחלט כדי להיבחר לקאנצלר משום שבמקום השני היו הסוציאל-דמוקרטים ובמקום השלישי היו הקומוניסטים שהיו מתנגדיו.
  כוחו של היטלר גבר ומס' חברי המפלגה עלה למיליון איש, לצידם עמד כוח אדם רב שחלקו הגדול נשא נשק, אלו הפגינו טרור ברחובות.
  
• הנאצים הפגינו טרור ברחבי גרמניה מבלי שהממשלה תנקוט באמצעים חריפים נגדם.
  היטלר ביקש מהינדרבורג את משרת הקאנצלר, הוא סרב בטענה שלהיטלר אין רוב בפרלמנט.
  היטלר נוקט מדיניות עוינת ומצטרף לאופוזיציה ומנסה להרכיב גוש ימין.
  מפלגות הימין הופכות לגוש אופוזיציוני חזק ובלית ברירה הקאנצלר מתפטר.
  רה"מ הבא עובר תהליך דומה.
  בשל כוחו העולה של היטלר, בעלי התעשייה פנו אל הנשיא בבקשה שימנה את היטלר לקנצלר.
  פון פאפן מציע את עצמו כסגן הקנצלר על מנת לרסן את היטלר.
  ב - 30 בינואר 1933 מינה הינדרבורג את היטלר לקאנצלר גרמניה.