משפטים - כשרות משפטית ואפוטרופסות

גרסה מ־21:00, 18 באפריל 2006 מאת Amihai (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

כשרות משפטית ואפוטרופסות

אפוטרופוס – אדם שהוא בעל חזקה על אדם אשר אינו בעל כשרות משפטית. לאדם שבחזקת האפוטרופוס קוראים פסול דין או חסוי. האפוטרופוסים הטבעיים של אדם הם הוריו. כשרות משפטית היא היכולת להיות בעל זכויות וחובות. כל אדם כשר לזכויות וחובות, מגמר לידתו עד יום מותו. משמעות הדבר היא שלכל ילד וילדה מהרגע שבו נסתיימה לידתם יש כשרות משפטית. לעיתים מסוימות ובמקרים מיוחדים החוק מוצא לנכון להכנות זכויות משפטיות אף לעובר. לעניין ירושה חוק הירושה קובע כי גם מי שנולד 300 יום לאחר מות המוריש זכאי לקבל חלק בירושה. אומרת הגמרה במסכת גיטין, "הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין". מטלטלין- כל דבר שניתן להזיזו (שולחן או מקרר למשל). מקרקעין- דבר שלא ניתן להזיזו (בית או פרדס למשל). דהיינו, ילדים קטנים שביצעו עסקה של קניה או מכירה במטלטלין קובעת המשנה כי המכירה או הקניה ברת תוקף. הטעם שהמשנה מסבירה קביעה זו הוא "כדי חייו", כלומר, משום תיקון העולם תיקנו חכמים לפעוטות כוח קניין, אחרת לא היו קונים מהן ולא היו מוכרים להן. לפי ההלכה גיל הכשרות המשפטית הוא 12 לבנות ו-13 לבנים. הרמב"ם בהלכות מכירה פרק כ"ט הלכות י"ב-י"ג קובע כדלקמן: "קטן שהגדיל, אף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן מקחו וממכרו ממכר ומתנתו מתנה במטלטלין, אבל במקרקעין אין מעשיו קיימים עד שיהיה יודע בטיב משא ומתן אחר שהגדיל. במה דברים אמורים בקרקע שלו אבל קרקע שירש מאבותיו אין ממכרו ממכר עד שיהיה בן 20 שנה, שמא ימכור בזול מפני שדעתו נוטה אחר המעוט ועדיין לא נתיישבה בדרכי עולם" הרמב"ם אומר שקטן שמתבגר נהיה בן 13 אף על פי שהוא אינו מנוסה, מקצועי וממוסחר עסקתו ברת תוקף במטלטלין. לעומת זאת, במקרקעין אין תוקף לעסקאותיו עד שיהיה ממולח ומנוסה וזאת בתנאי שמדובר במכירה של קרקע השייכת לו. אם מדובר על מכירה של קרקע שירש אין לעסקאותיו תוקף עד שיגיע לגיל 20. השולחן ערוך ב"חושן משפט" סימן רל"ה סעיפים ח' ו- ט' קובע את החלוקה הבאה:

  • פחות מגיל פעוטות (בין 6-10) אין מעשה אין כלום, דהיינו אין תוקף משפטי לא במקרקעין ולא במטלטלין.
  • מגיל הפעוטות ועד גיל בגרות הלכתית יש תוקף משפטי לעסקאות במטלטלין אך אין במקרקעין (כדי חייו).
  • למעלה מגיל הבגרות ההלכתית ועד גיל 20 כשרים לכל עסקה במטלטלין, ובמקרקעין יהיו כשרים לבצע

עסקאות רק אם היו בקיאים בטיב משא ומתן ובכל זאת לא יוכלו למכור רכש שקיבלו בירושה.

  • למעלה מגיל 20 כשרים לכל עסקה מכל סוג במקרקעין ומטלטלין.

כשרות משפטית ואפוטרופסיות

כשרות משפטית היא גם היכולת לבצע פעולה משפטית. פעולה משפטית היא מעשה שמבטא את רצונו של מי שעשה אותו והמשפט נותן לו תוקף. הקונה מחליט על קנייה מתוך רצון חופשי וכך גם המוכר המחליט על מכירה מתוך רצון חופשי למכור, והחלטה זו של הצדדים אם נעשתה לפי הכללים שקבע המשפט מחייבת גם את הקונה וגם את המוכר. באופן עקרוני גם לילדים יש את היכולת לבצע פעולות משפטיות אבל החוק קובע כי יכולתם של קטינים (ילדים מתחת לגיל 18- מעל גיל זה הם מכונים בגירים) לבצע פעולות משפטיות היא מוגבלת, כלומר אינה מוחלטת.

פעולות של קטין

פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו (הוריו או אפוטרופוסו). ההסכמה יכולה להיות מראש או בדיעבד. נציג של קטין יכול לבטל את הסכמתו לפעולה כול עוד לא בוצעה. פעולה משפטית של קטין שנעשתה ללא הסכמת נציגו ניתנת לביטול ע"י נציגו של הקטין (ואם אין לו נציג ע"י היועמש) תוך חודש לאחר שנודעה לו הפעולה. אם לא נודע לנציג יכול הקטין עצמו לבטל את הפעולה תוך חודש מהפיכתו לבגיר.

סייג לביטול פעולות

פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשותה ופעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין אינה ניתנת לביטול אפילו אם נעשתה שלא בהסכמת הנציג ובלבד שאין בה בכדי לגרום נזק של ממש לקטין או לרכושו.

פעולה הבטלה אוטומטית

פעולה משפטית של קטין שהיא רכישה של נכס באשראי או קבלת שירות באשראי אין לה תוקף כל עוד לא באה הסכמת הנציג. ההורים הם האופוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. האפוטרופסות של ההורים כוללת בחובה את החובה והזכות לדאוג לצרכיו של הקטין לרבות לימודיו, הכשרתו וכן שמירה על נכסיו והסמכות לייצגו. מצד שני הקטין חייב תוך כיבוד האב האם לציית להוריו בכל דבר ועניין הנתון לאפוטרופסותם .

פעולות הטעונות אישור בתי משפט

במצבים מסוימים לא מספיקה הסכמת נציגו של הקטין לביצוע פעולה משפטית ויש צורך באישור של בית המשפט כדי לתת לפעולה תוקף. מכירת דירה או משק חקלאי הן דוגמאות לפעולות שכאלה.