משפטים - דיני שליחות

גרסה מ־13:28, 18 באפריל 2006 מאת Amihai (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

דיני שליחות

דיני השליחות וחוק השליחות מסדירים את יחסי השליח (ב') והמשלח (א') ובעיקר מגינים על צד שלישי (ג'), אשר מתקשר עם השליח.

סעיף 1 לחוק השליחות קובע כי שליחות היא ייפוי כוחו של שליח לעשות בשמו או במקומו של משלח פעולה משפטית כלפי צד ג'. למה משתמשים בשליחות? מכיוון שהמשק הכלכלי מתפתח, לא ניתן להיות בכמה מקומות בבת אחת לכן אנו נעזרים בשליחים.

גם במשפט העברי קיים מוסד השליחות אשר מאפשר לאדם לבצע פעולות משפטיות באמצעות שליח. האם כל פעולה אפשר לבצע באמצעות שליח? סעיף 1 ב' לחוק קובע שכל פעולה משפטית יכולה לשמש נושא לשליחות, חוץ מפעולה שלפי מהותה או שלפי דין יש לבצע באופן אישי.

פעולה משפטית היא פעולה אשר גוררת אחריה זכויות וחובות. איזה פעולות החוק קובע שיש לבצע באופן אישי? למשל, בחירות לכנסת והגשת תצהיר או עדות בבית המשפט. דוגמאות לפעולות אחרות שניתן לבצע באמצעות שליח הן הקמת חברה, חתימה על ערבות, עשיית טסט לאוטו והעברת זכויות בטאבו.

סעיף 2 לחוק

"שולחו של אדם כמותו ופעולת השליח לרבות ידיעתו וכוונותיו, מחייבת או מזכה לפי העניין את המשלח". דהיינו, השליח יכול לחייב או לזכות את המשלח.

ע"פ המשפט העברי אדם שמוכר נכס חייב להציע אותו קודם לשכנו. משה נכנס למסעדה וקונה פיצה. האם הוא יכול לתבוע את המוכר שאינו הבעלים של החנות? לא מכיוון שהמוכר הוא רק שליח של החברה והלקוח הנפגע יכול לתבוע אך ורק את המשלח שממנו בעקיפין רכש את המוצר.

כיצד ממנים שליח?

סעיף 3 לחוק קובע שהשליחות נוצרת באמצעות הרשאה בכתב או בע"פ או בהתנהגות של המשלח לשליח. סעיף 3 ממשיך ואומר שצד ג' (האדם השלישי) רשאי שלא לקבל שליחותו של השליח אלא אם כן יציג בפניו השליח הרשאה בכתב. הרשאה בכתב זהו ייפוי כוח. ישנם מספר נושאים שדורשים ייפוי כוח בכתב, כגון: בטאבו או ייצוג מול רשויות המס.

האם אני יכול להסמיך נער בן 16 לבצע עבורי פעולה משפטית בטאבו?

לא. החוק קובע שרק פעולה שאדם יכול לבצע בעצמו הוא יכול לשמש לה כשליח. חוק הכשרות המשפטית קובע שפעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשותה אינה ניתנת לביטול. פעולות משפטיות שקטינים עושים הם יכולים גם לשמש כשליחים שלהן.

שליח שחרג מההרשאה (נשלח לקנות תמונה באלף שקל וחרג מזה למשל), אם לאחר מעשה המשלח לא מאשר בדיעבד את החריגה הרי שהשליח יחויב בחריגה מההרשאה.

על השליח יש חובות נאמנות. סעיף 8 לחוק קובע את החובות הבאות:

  • השליח יגלה למשלח את כל המידע וימסור לו דין וחשבון.
  • השליח לא ישמש כשליח של מספר משלחים לאותו עניין, בלי לידע את שאר המשלחים.
  • לא לעשות את פעולות השליחות עם עצמו כאדם עצמאי.
  • לא לקבל טובת הנאה מהשליחות, לא לעשות שימוש ברעה במידע שהגיע אליו במסגרת השליחות ולהימנע מניגוד עניינים בינו לבין המשלח.

מה קורה אם סמכתי על השליח והוא לא ביצע את השליחות? היחסים בין המשלח לשליח הם יחסים חוזיים לכל דבר, ולכן אי ביצוע השליחות יחשב להפרת חוזה לכל דבר ויחולו על כך דיני החוזים הרגילים.

מה קורה כאשר הסמכתי שליח לבצע עבורי פעולת שליחות, כגון נתינה למתווך לטפל בדירה להשכרה, האם אני יכול לחזור בי?

  • החוק קובע כי השליחות מסתיימת בארבעה מצבים:
    • השליחות מבוטלת ע"י המשלח או ע"י השליח.
    • אחד הצדדים הלך לעולמו.
    • בגריעת כשרותו המשפטית של אחד (למשל, אם אחד מהם איבד את שפיותו).
    • כאשר אחד מן הצדדים עובר תהליך של פשיטת רגל.

ישנם מצבים בהם ניתן ייפוי כוח בלתי חוזר, כלומר המשלח מסמיך את השליח לבצע פעולה כלשהי בסמכה אשר אין המשלח יכול לחזור בו ממנה וייפוי הכח תקף בכול מצב ואפילו לאחר מותו של המשלח. כאשר א' נותן ייפוי כוח לשליח לטובתו שלו- של א', ולמשל אם הוא אומר לו לקנות עבורו דירה או מכונית, זהו ייפוי כח רגיל-חוזר. לעומת זאת, כאשר א' נותן ייפוי כח לב' לטובתו של ב' או של ג', ולמשל אם הוא אומר לו לרשום את דירתו של א' על שמו של ב' או של ג', זהו ייפוי כח בלתי חוזר.