מבוא לדיני חוזים

דיני חוזים

דיני החוזים שונים מכול תחום אחר, בכך שהם מבוססים על מפגש רצונות. תוכן חוזה יכול להיות ככל שירצו הצדדים, אלא האם כן החוזה הוא בלתי מוסרי או בלתי חוקי, דהיינו נוגד את תקנת הציבור. חוזה כזה בטל, ואין לו תוקף משפטי. ע"פ חוק החוזים חוזה יכול להערך בעל פה, בכתב, בהתנהגות, או בכל דרך אחרת, אלא אם כן החוק דורש צורה מסוימת לעריכת ההסכם. (הסכם בעל פה הוא הסכם תקף ומחייב לכל דבר, אבל קשה להוכיחו) ישנם מספר מקרים בהם קיימת דרישה להסכם בכתב, לדוגמא: הסכם לרכישת דירה החוק מחייב שיעשה בכתב, ובמידה והסכם כזה לא נעשה בכתב הרי שההסכם אינו תקף. על פי חוק החוזים חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. כדי לדעת האם יש לפנינו הסכם מחייב, יש לבדוק האם מתקיימים היסודות הנצרכים לשם כריתת חוזה מחייב.

הצעה + קיבול = חוזה מחייב

הצעה מורכבת משני גורמים:

• גמירות דעת- כוונה ליצור יחסים משפטיים מחייבים (של המציע).
• מסוימות- מתן פרטים בסיסים אודות העסקה.

גם אם שיש מסוימות אבל אין גמירות דעת אין עסקה, וההפך. די בפרטים הבסיסים של העסקה בשביל המסוימות .

הקיבול גם מורכב משני גורמים:

• גמירות דעת (של המקבל).
• הודעה למציע על קבלת הצעתו בהתאם לדרישות ההצעה.

כל ארבעת המרכיבים חייבים להתקיים כדי שיווצר חוזה מחייב.

הזמנה להציע הצעות

חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. אם מנהל בית ספר שצריך הסעה לטיול שנתי יפרסם הצעה הרי שחברת הסעות כלשהי עשויה לתת לו קיבול, ואז יווצר הסכם מחייב שהמנהל לא יוכל להשתחרר ממנו בלי כל שיקול דעת, לכן על מנת להימנע ממצב כזה בו אין למנהל שיקול דעת בלי להתקשר חוזית, המנהל צריך לפרסם הזמנה להציע הצעות. זהו השלב הראשון. השלב השני הוא שחברות הסעה יתנו למנהל הצעות והשלב השלישי הוא שהמנהל ייתן למי שירצה קיבול.

קבלן בניין קיבל הצעה להספקת מלט בעלות של 1000$ המשאית בישראל ו-1500$ למשאית ביו"ש יהודיה ושומרון,הקבלן נתן קיבול שהוא מוכן ל-1000$ בישראל אבל ביו"ש הוא מתכננן להזמין 50 משאיות ולכן הוא מוכן לשלם אך ורק 1200$. הקבלן נתן קיבול שלא ע"פ ההצעה ולכן הקיבול שלו נחשב כהצעה חדשה והחברה היא זו אשר צריכה לתת לקבלן קיבול על ההצעה שלו.

חנות פרסמה מודעה שמי שישלח לה 100 שקלים יקבל פוסטר בגודל טבעי ע"פ רצונו. ענת שלחה 100 שקלים וקיבלה תשובה כי הפוסטרים אזלו וקיבלה בחזרה את כספה. מה ענת יכולה לעשות?
ת. החנות פרסמה הצעה וענת נתנה קיבלה ועל כן נוצר חוזה מחייב, החנות חייבת לספק את הפוסטר כיוון שההצעה שלה לא הייתה מסויגת עד לגמר המלאי.

חברת "שיווק 2000" פנתה בהצעה לחברת "מיץ לכול תלמיד" בהצעה לרכישת 5 טון תפוזים. הצעה לא הייתה מוגבלת בכל בתנאי כל שהוא, לאחר 4 חודשים חברת "מיץ לכול תלמיד" שלחה קיבול, חברת שיווק 2000" טענה ושהיא מכרה את התפוזים.
ת. הקיבול צריך להימסר ע"פ תנאי ההצעה, במידה ואין ותנאים בהצעה הקיבול צריך להיעשות תוך זמן סביר.

יוסי מציע לרינה לקנות ממנו את הרכב, רינה אמרה שתשקול את ההצעה ולוקחת זמן למחשבה. למחרת חברה של יוסי טליה כועסת על הרצון למכור את הרכב. יוסי מחליט לחזור מההצעה. הוא מודיע לרינה שהוא חוזר בו מין ההצעה. רינה כועסת מאוד וטוענת שיוסי אינו יכול לחזור בו מההצעה, כיוון שהיא השקיעה זמן רב עם מכונאים ובטלפונים כדי לבדוק את כדאיות ההצעה של יוסי. האם יוסי יכול היה לחזור בו?
ת. ע"פ חוק החוזים רק במקרים שההצעה היא ללא יכולת חזרה או שמצוין בהצעה שהיא בתוקף ל-X ימים המציע אינו יכול לחזור בו אם עדיין לא ניתנה הודעת הקיבול. במקרים אחרים החוק קובע שכל עוד לא ניתנה הודעת קיבול המציע יכול לחזור בו, כיוון שההצעה היא ללא הגבלת זמן.

יוסי מקבל בדואר לוח שנה צבעוני. יחד עם לוח השנה מצורף מכתב שאומר את הדברים הבאים: "אדון יקר, מצורף בזה לוח שנה שמכירו 50 שקלים. הצעתנו היא כדלקמן: אם הנך מעוניין לרכוש לוח זה השאר אותו אצלך ושלח לנו צ'ק על סך 50 שקלים. אם אתה לא מעוניין בלוח השנה תחזיר לנו אותו לכתובתנו במסירה אישית. ש. האם נוצר חוזה ויוסי מחויב?
ת. חוק החוזים קובע שהצעה הקובעת שהיעדר תגובה מצד הניצה אין לה תוקף. היעדר תגובה אין תוקף.

כאשר הקיבול נשלח אל המציע ועדיין לא התקבל אצלו הרי שלא נכרת חוזה, זאת מכיוון שבישראל מקובלת תורת המסירה כלומר רק כאשר הקיבול נמסר למציע רק אז יכנס החוזה לתוקף.
ש. האם זיכרון דברים (מסמך של סיכום הדברים עליהם דנו שני הצדדים, נקודות עיקריות של ההסכם) הוא חוזה מחייב?
ת. זיכרון דברים הוא חתימה בין שני צדדים על הנקודות העיקריות של ההסכמות ביניהם. זיכרון דברים בד"כ אינו מספיק מפורט ואינו מתייחס לכל הפרטים, אך במידה והוא עונה על ההגדרה של הצעה וקיבול הרי שהוא הופך להיות חוזה מחייב, ויוצר מצב ששני הצדדים מחויבים האחד לשני בלי שהם פירטו את כל הפרטים בהסכם מפורט.

מנהל בי"ס שהזמין אוטובוסים לטיול שנתי, האוטובוסים הגיעו ללא מזגנים. בוויכוח בין המנהל לחברת האוטובוסים, טוענת החברה שכלל לא נאמר או דובר על מזגנים באוטובוסים, המנהל מצדו טוען שפרט זה ברור מאליו ואין צורך לפרט כמו שאין צורך להפריד הגה וגלגלים. מה הדין? ת. חוק החוזים קובע שכאשר קיים וויכוח בין שני צדדים לגבי פרט כלשהו בהסכם ביניהם הרי שפונים לחוזים קודמים שהיו בין אותם שני צדדים, ובמידה ולא היו חוזים קודמים, פונים לחוזים דומים שמקובל לחתום במצבים דומים.
ראובן התחייב לשמעון כי יבצע צביעת ציורי קיר בביתו של שמעון. עקב סכסוך בין השנים ראובן מסרב לבצע את ההתחייבות. מה שמעון יכול לעשות?
ת. ע"פ חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תרופות, הנפגע זכאי ל-2 אפשרויות:

• לפנות לבית המשפט, ולבקש את אכיפת ההסכם בצירוף פיצויים. אכיפה + פיצויים
• שבית המשפט יצהיר כי הנפגע זכאי לביטול ההסכם בצירוף תשלום פיצויים. ביטול + פיצויים

בארבעה מקרים אפשר לבקש רק ביטול + פיצויים ולא אכיפה.

• החוזה אינו בר ביצוע.
• מדובר על עבודה אישית. לא ניתן לאכוף את ההסכם.
• ההסכם מצריך מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית המשפט.
• כאשר האכיפה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין.