בראשית פרק י"א

בנו של חָרָן ונכדו של תֶּרַח, כלומר, אחיין של אברם (בראשית י"א 27). לוט נולד באוּר כַּשְׂדִים, ונדד עם כל משפחתו לחרן. אחר כך הצטרף למשפחת אברם, ונדד אתם לארץ כנען, משם - למצרים, ובחזרה לכנען (בראשית י"ב 5-4, י"ג 1). בכנען פרץ ריב בין רוֹעֵי לוט לרועי אברם, על שִׁטְחֵי קרקע ומים לעדרֵי הצאן שלהם. אברהם הציע לאחיינו להיפרד, כדי להימנע ממלחמות ביניהם ולשמור על יחסי שלום. לפי הצעתו של אברם, בחר לעצמו לוט למגורים איזור עשיר במים - את כיכר הירדן (פרק י"ג 12-3). כאשר לוט נלקח בשבי במלחמת המלכים - יצא אברם לשחרר אותו (פרק י"ד), וכאשר רצה ה' להשמיד את סדום ועמורה - ערי הכיכר, ניסה אברהם להצילן (פרק י"ח).

התנהגותו של לוט בסדום בולטת לטובה, כפי שמעיד הסיפור על הכנסת האורחים שנהג לוט במלאכים שבאו להודיע לו על האסון העומד לבוא על ערי הכיכר - " מהפכת סדום ועמורה". לוט ניצל בזכות היותו צדיק. כאשר נמלט עם שתי בנותיו מהעָרים ההרוסות, הוא הפך לאבי העמים עַמוֹן ומוֹאָב, קרוֹבֵי עם ישראל (פרק י"ט). הסיפור מציין בין השאר את שיכרותו של לוט, וממנו צמח הניב "שִׁיכּוֹר כַּלוֹט". סופו של לוט אינו ידוע. שמו מעיד על היותו אדם מסתורי ("לוּט" פירושו "מְכוּסֶה", "עטוּף"). בפרק י"ט ישנם קשרים רבים בין לוט לבין בריחה - הימלטות (השורש מ.ל.ט.). יש פרשנים המקשרים אותו לשם לוֹטָן, מאלוּפֵי אֱדוֹם. חכעימאורל