המיסה

המיסה: (mass) הפולחן הדתי המרכזי בכנסיה הרומית הקתולית ואחת הצורות המוסיקליות החשובות ביותר במוסיקה הכנסייתית. למיסה שני חלקים: אורדינריום שהוא קבוע ובלתי משתנה, והפרופריום המשתנה מיום ליום בתמליל ובמוסיקה על פי לוח השנה הכנסייתי. החלקים המוסיקלים החשובים ביותר של המיסה הם חלקי האודינריום: קיריה (האדון רחם עלינו), גלוריה (יהיה כבוד אלוהים), קרדו ( אני מאמין), סנקטוס (קדוש), בנדיקטוס (ברוך); אגנוס דאי (שה אלוהים) ודונה נוביס ( שים לנו שלום). את המיסה הרב קולית השלמה הראשונה הלחיןגיום דה משו במאה ה-14 ואחריו אקוחם, דיפי, פלסטרינה ועוד. במאה ה17 איבדה המיסה מחשיבותה המרכזית בחיי המוסיקה ונטתה להשתלב באנסמבלים גדולים ולחלק את הפרקים הארוכים (גלוריה וקרדו) לחלקי משנה עצמאיים וכן סיגלה לה סימני היכר מקובלים במוסיקה החילונית, כמו אריות וסממנים קונצרטיים אחרים. בין מלחיני המיסות המפורסמים מאז המאה ה18 – היידן, מוצרט, בטהובן, שוברט, ליסט, ברוקנר, סטראווינסקי ובאך.