מדיניות הנאצים כלפי היהודים

מדיניות הנאצים כלפי היהודים

האידיאולוגיה הנאצית כלפי היהודים

מרכיב מרכזי באידיאולוגיה הנאצית היא הגזענות, כאשר המרכיב העיקרי בה היא הגזענות והשנאה כלפי היהודים.
זיהוי היהודים לא כלאום, אלא כגזע.
היהודי נתפס כטפיל, כמחלה, כרעל, כסכנה.
חלוקת הגזעים להררכיה: יוצרי תרבות, מסיעי התרבות ומהרסי התרבות - היהודים שייכים למהרסי התרבות והסכנה מהם לאנושות גדולה.
היהודים החדירו את הרעיונות של ליברליזם ושוויון, כדי לערער על סמכותו של הכוח.
היהודים משתלטים על העולם ע"י השתלטות כלכלית ושיעבוד פוליטי.
ההונאה של היהודים היא בממדים בינלאומיים.
היהודי הניגוד המוחלט לארי.

מטרות מדיניות הנאצים כלפי היהודים

הגדרת היהודים, איתורם, השפלתם ובידודם מהחברה הגרמנית.
זירוז ועידוד היהודים להגר מחוץ לגרמניה.
שילהוב העם הגרמני באמצעות התעמולה האנטישמית וגיבוש העם הגרמני סביב היחס כלפי היהודים.

דרכי פעולה של הנאצים כנגד היהודים בגרמניה

אפריל 1933 חרם כלכלי ליום אחד.
אפריל 1933 הוצא "חוק להשבת הפקידות על כנה" - הרחקת היהודים מכל עמדות המפתח הציבוריות.
במאי 1933 הועלו באש ספרים יהודיים ברחבי גרמניה.
15 בספטמבר 1935 חוקי נירנברג - הפרדה בין היהודים לגזע הארי: "חוק אזרחות הרייך" - האזרחות מוענקת רק לבעלי דם גרמני*ארי.
"החוק להגנה הדם הגרמני והכבוד הגרמני" - איסור נשואי תערובת.
הגדרה חוקית ל"מיהו יהודי" = מי ששלושה מהורי הוריו יהודים.

1938

• אריזציה - נישול היהודים מרכושם והעברתו לידים אריות.
  

לאחר סיפוח אוסטריה