הלכתי - ישעיהו פרק י"ב

ישעיהו פרק י"ב - השירה לעתיד לבוא

חלוקת הפרק לנושאים:

• א' - ב' - השיר הראשון
• ג' - ו' - השיר השני

פסוקים א' - ב' - השיר הראשון

פסוק א' - "ואמרת ביום ההוא: אודך ה' כי אנפת בי, ישוב אפך ותנחמני."

ואמרת (=ויאמר כל אחד מישראל) ביום ההוא (=ביום שבו יקרה מה שמתואר בפסוק האחרון שבפרק הקודם): אודך ה' (=אודה לך ה') כי אנפת בי (=כי כעסת עלי ולכן הגלית אותי מארצי, וכעת ריציתי את עונשי והגלות כיפרה עלי), ישוב אפך ותנחמני (=ועכשיו ירגע כעסך ותנחם אותי בהבאת טובה אלי).

הערה: בתהילים מזמור כ"ג אנחנו רואים גם רעיון דומה "שבטך ומשענתך המה ינחמוני" - המשורר שם אומר שהשבט (=המקל, והכוונה: העונש) שאיתו ה' מכה אותו הוא נחמה בשבילו, כמו השירה כאן בה מובע הרעיון שהגלות היא נחמה. ולמה עונשים הם נחמה? ההסבר פשוט - העונש הוא כפרה על החטאים ועל המעשים הרעים. לאחר שאדם מקבל עונש אז ה' סולח לו על חטאיו - ועל הסליחה הזאת האדם שמח!

פסוק ב' - "הנה א-ל ישועתי אבטח ולא אפחד, כי עוזי וזמרת י-ה ידוד ויהי לי לישועה."

הנה א-ל ישועתי (=מכיוון שא-ל ישועתי [=ה'] נמצא איתי) אבטח (=אהיה בטוח) ולא אפחד (יותר), כי עוזי וזמרת י-ה ידוד (=העוז והשבח של ה') ויהי לי לישועה (=היה לי לישועה) [והכוונה היא לומר שהישועה שבאה לי מה' הייתה כדי שאספר בעוזו (=בכוחו) של ה' ובשבחו].

פירוש אחר: הנה א-ל ישועתי (=הנה ה' הוא הא-ל שלי שמושיע אותי ולכן) אבטח (בו) ולא אפחד (יותר), כי (=אכן) עוזי וזמרת י-ה ידוד (=עוזי הוא הזמרה והשבח של ה') ויהי לי לישועה (=וה' היה לי לישועה).

פסוקים ג' - ו' - השיר השני

פסוק ג' - "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה."

כמו אדם ששואב מים ממעין [מעין זה מקור מים תמידי, כלומר אף פעם לא נפסקים מימיו] והוא שואב אותם בששון (=בשמחה) כי הוא יודע שאין לו מה לדאוג שיגמרו המים, כי הם אף פעם לא יגמרו (המעין הרי אף פעם לא נגמר) - כך גם אתם תמיד תשאבו מה' ברכות וישועות שאף פעם לא יגמרו.

פירוש אחר - ע"פ תרגום יונתן שמוסבר ע"י הרד"ק: ושאבתם (=ותקבלו) מים (=סודות תורה חדשים) בששון (=בשמחה) ממעיני הישועה (=מהמלמדים הצדיקים).

פסוק ג' משמש פתיחה של ישעיהו לשיר השני, וכעת השיר מתחיל:

פסוק ד' - "ואמרתם ביום ההוא: הודו לה', קראו בשמו, הודיעו בעמים עלילותיו, הזכירו כי נשגב שמו!"

ואמרתם (אחד לשני) ביום ההוא (שבו תשאבו את המים): הודו לה', קראו בשמו (=פרסמו בכל העמים את שמו), הודיעו בעמים עלילותיו (=פרסמו בכל העמים את מעשיו), הזכירו כי נשגב שמו! (=הזכירו את שבחי ה' כי נעלה שמו!)

פסוק ה' - "זמרו ה' כי גאות עשה, מידעת (קרי: מודעת) זאת בכל הארץ!"

זמרו ה' (=לה') כי גאות עשה (=כי הוא עשה דבר שראוי להתגאות בו), מידעת / מודעת זאת בכל הארץ! (=הגאוה הזאת ממה שהוא עשה תהיה נודעת ומפורסמת בכל העולם!)

פסוק ו' - "צהלי ורני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל!"

צהלי ורני (=הרימי קולך כדי לרנן ולשיר לה') יושבת ציון (=עדת ישראל היושבת בציון [=בירושלים], והכוונה או באמת לאנשי ירושלים או לכל בני ישראל), כי גדול בקרבך קדוש ישראל (=חילוף מילים, ויש לקרוא כך: כי גדול קדוש ישראל בקרבך, כלומר כי גדול שמו של ה' בתוך עם ישראל).