מאה מושגי יסוד - מורשת יהודית

סיכום זה נמצא תחת עריכה. נא לא לערוך דף זה עד שתוסר ההודעה.

מאה מושגי יסוד

מורשת יהודית

אבות ואמהות האומה

אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל ולאה – הם שלושה דורות של אבותינו הביולוגיים והרוחניים, לפיכך נהוג לכנותם "אבינו" ו"אמנו" (לדוגמה: אברהם אבינו). קורותיהם מסופרים בתורה בספר "בראשית".

הם חיו לפני יותר משלושת אלפים שנה. אבותינו ואמותינו הניחו את היסוד למסורת הדתית והלאומית של עם ישראל, שעיקריה הם: האמונה באל אחד והקשר לארץ ישראל. לפי המסורת האבות והאמהות קבורים במערת המכפלה בחברון, פרט לרחל שנקברה בבית לחם.

אבלות

הָאָבֶל הוא האדם שמתו עליו אחד משבעת הקרובים: אב, אם, אח, אחות, בן או בת זוג, בן, בת. ההלכה היהודית קבעה מנהגי אַבֲלוּת הנוהגים בכל עדות ישראל.

לאדם הנפטר עורכים לוויה, בה קוברים את המת, ואומרים גם תפילת "קדיש" לזכרו. תפילת הקדיש כתובה בארמית ותוכנה הוא "צידוק הדין", כלומר, קבלת המוות כחלק מהנהגת האל את העולם. לאחר הלוויה יושבים הקרובים "שבעה" – שבעה ימים בהם האבלים יושבים בבית, נמנעים מהנאות החיים, וחבריהם וקרוביהם באים לנחם אותם. מדי שנה, ביום השנה לפטירת המת, נהוג לעלות לקבר ולומר פרקי תהילים וקדיש לזכרו.

ארץ ישראל וירושלים

ארץ ישראל הובטחה לאברהם אבינו ב"ברית בין הבתרים" (בראשית, פרק ט"ו), ומטרת יציאת מצריים הייתה להשיב את העם לארץ ישראל.

מעמדה המיוחד של הארץ מתבטא במצוות מיוחדות הנוהגות בה, "מצוות התלויות בארץ", כגון: "מצוות יישוב הארץ", מתן מעשר מפירותיה לכהן ולעני, שמיטה – אחת לשבע שנים אסור לעבד את האדמה. במשך כל הדורות הארץ לא ננטשה מתושביה היהודים, אם כי בדורות מסוימים ישבו בה רק קומץ אנשים. ירושלים זכתה למעמד מיוחד עקב בחירת העיר כמקום המקדש; בחירה, שעל פי האמונה היהודית נקבעה בידי שמים. דוד המלך כבש את העיר ושלמה בנו בנה בה את בית המקדש.

בכל רחבי העולם מתפללים היהודים לכיוון הר הבית בירושלים. במשך כל שנות הגלות משאת נפשו של כל יהודי הייתה לזכות ולעלות לירושלים. את ירושלים מזכירים בתפילות רבות, ואף בטקס החתונה שוברים כוס כזכר לחורבן העיר ואומרים "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני…" (ימיני = יד ימין שלי).