סיכום החומר "המלחמה הקרה"

המלחמה הקרה

מלחמה קרה זהו היא בעצם התחרות הכלכלית ביטחונית חינוכית שיטחית ועוד... שהיה בין שני המעצמות הגדולות בעולם שהם ארה"ב וברית המועצות אחרי מלחמת העולם השניה. במלחמה זו לא היו קרבות או שפיכות דמים ולכן היא ניקראת המלחמה הקרה.

סיבות לפריצת "המלחמה הקרה"

• "הקומינטרן " ארגון שתפקידו היה הפצה של הקומוניסטים האידאולגיה והמפלגה בעולם מה שגרר יחס וביקרות כלפי ברית המועצות
• ועדת מינכן 1938 הוועדה על נושא הכיבוש של צכוסלובקיה לוועדה זו לא הוזמן סטלין דבר שגרם לו לחוש ש מדינות המערב בגדו בו מה שהוביל להסתכם ריבנטופ מלונטב ב 1939.
• אחרי מלחמת העולם ה 2 צרציל ראש ממשלת בריטניה קורא למדינות המערב להשתלט על המדינות הכבושות באירופה לפני ש סטלין ישטלת עליהן סטלין היה בטוח שצרציל חתם הסכם סודי עם היטלר כנגד ברית המועצות .
• חילוקי דעות בוועדות כמו ואלטה וכדומה הביאו לחלוקי דעות על חלוקת אירופה לאחר המלחמה
• התחרות הצבאית של ברית המועצות והמירוץ לחימוש סטלין היה מפוחד מן פצצת האטום של ארה"ב פתחה והרגש תחושת חסרון ואולי אפילו אי ביטחון כנגד ארה"ב ארה"ב הרגישה התחזקות של הצבא האדום כנד זה שארה"ב אחרי המלחמה מצמצמת את צבא .
• שתי מעצמות גדולות אחת מעצמה צבאית כלכלית ארה"ב

והשניה מעצמה צבאית רוסיה סטלין אחרי מלחמת העולם ה 2 חימש את הצבא והגדיל אותו למרות המצב הכלכלי הקשה שעמדה בו ברית המועצות הצבא האדום הגיע עד ל 3 מליון חילים אולי כפיצוי ל חסרון בנשק הגרעיני רק שרוסיה פתחה את פצצת האטופ השתווה מאזן הכוחות שתי המעצמות יצרו מצב של תחרות להראות מי יותר טובה .

"מסך הברזל"

אחרי המלחמה צרציל נעם נעום באחד מביקוריו בארה"ב ובדבריו דיבר על מסך ברזל שחוצה את אירופה מ קצה אחד לקצהו השני וזהו מסך דימיוני שאף הפך בשנים מאוחרות יותר למסך ממש מעשי צרציל דבר על זה שיש חילוק לשני גושים גוש מזרחי וגוש מערבי הגוש המזרחי שהו ברית המועצות וכל המדינות הכפופות לה ובגוש המערבי יש את ארה"ב וכל המדינות הדמוקרטיות שלצדה האמריקאים לא כל כך אהבו את דברי צרציל אך למעשה הם היו נכונים סטלין מאוד לא אהב את דברי צרציל וטען שהוא מחרחר ריב בין ברית המועצות לבין ארצות הברית ושהוא דומה בתכונותיו להיטלר.

"דמוקרטיות העממיות "

הדמוקרטיות העממיות הם בעצם אותם מדינות שסטלין סיפח ובינהן גרמניה מזרחית פולין הונגריה צכוסלובקיה ועוד... אחרי מלחמת העולם ה 2 היטלר סיפח את המדינות האלה ולא מהר לתת להם ריבונות הוא הכניס את הקומוניזם ובכך רצה לגרום לאיחוד כל שהוא של מדינות אירופה משטר קומוניסתי כולל הדבר התאפשר לו מכמה סיבות

• סטלין הוציא את הארצות הכבושות האלה מהשלטון הנאצי ועל כך צריך להודות לו.
• סטלין ניצל את החוסר בשלטון/משטר שהיה בארצות אלה ומהר להכנס את הקומוניזם
• התפתחות הצבא האדום במלחמה וניצחון הנאצים ברוב מדינות אלה הביא להערכה של הצבא האדום ושל רוסיה כולה עד 1948 כל הארוצות הגבושות שסטלין סיפח הפכו לקומוניסטיות ולא פעם סטלין פעל בדרכי טרור כדי ל דכא את הנסיונות להתנתק מהקומוניזם ומהקשר עם רוסיה סטלין יצר נתק בין המדינות הכבושות בידי רוסיה לבין שאר מדינות אירופה וארה"ב מדינות שכלל בהם דמוקרטית העממיות היו צריכים למלא אחר המאפינים האלה:

כל המדינות צריכות להיות נעמנות לקרמלין "השלטון הסוביטי " כל המדינות צריכות למלא אחר "הסכם וורשה" בכל המדינות החינוך יהיה לפי התפיסה הקומוניסטית כל מדיניות החוץ של כול המדינות יקבעו לפי רצון והאינטרסים של רוסיה בכל המדינות התשתית הכלכלית תיהיה סוציאליסתית וכל מדינה צריכה לתת על פי חוק יצוא לרוסיה. 2 דוגמאות לדיכאוי הנסיון לנתק קשר עם רוסיה של מדינות המסופחות

הונגריה וצכוסולבקיה הם דוגמאות לדיכואי באמצעות טרור של ניתוק קשר למשל

הונגריה ב 1953 עלה לשלטון אדם בשם אמירה נודי אמירה הכריז על כלכלה קולאקטיבית זאת אומרת כלכלה כללית פרטית דבר זה לא מצא חן בעיני המשטר הרוסי ואמירה היה צריך להתפרטר כמה שנים לאחר מכן הוקומו מהוהמות להחזרתו אמירה עלה לשלטון ב 1956 והחריז על קוו הלא קשור לברית המועצות הצבא האדום פלש להונגריה כבש את בירתה ואמירה נרצח והשלטון הסוביתי קומוניסתי עלה שוב לשלטון .

צכוסלובקיה ב 1967 עולה לשלטון אלכסנדר דובדק ומכריז על קוו ניפרד שבו הכלכלה היא חופשית ויש קשר עם המערב ב1968 פולש הצבא האדום מוריד את אלכסנדר מן השלטון וצכוסולבקיה חוזרת להיות עם משטר קומוניסתי .

סיבות למשבר במלחמה הקרה

משבר ברליון- רוסיה משטלתת על ברלין ועושה מצור על העיר ככה שארה"ב לא יכלה להכנס לעיר בתגובה ארה"ב עושה רכבת אווירית לתוך העיר ושולחת לשם מוצרים ואוכל המצור ניפסק במשך הזמן .

התקופה ש אחרי המלחמה החלו מדינות שונות לצוד את הקומוניסתים גם בקוראטיה ואחרי זה גם בארצות הברית כל מי שקומוניסת או בעל נתיות קמונסטיות נרצח .