על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
התמורות העיקריות בחיי היהודים
- רמה:כיתה י'.
יהודי ארצות האסלאם
התמורות העיקריות בחיי היהודים:
דמוגרפיה:
בין שתי מלחמות העולם, הלך וגדל מס' היהודים בארצות האסלאם, היהודים התרכזו בעיקר בערים מרכזיות ובערי הבירה.
הגורמים לגידול האוכלוסייה:
א. ירידה בשיעור התמותה בזכות שיפור התנאים התברואתיים וההתפתחות הרפואה.
ב. שיפור במצב הכלכלי.
ג. שיפור הביטחון האישי של היהודים בעקבות שינוי לטובה ביחס האוכלוסייה המקומית ליהודים.
היהודים עוברים תהליכי עיור בזכות המודרניזציה, תהליכים אלו הביאו לגידול באפשרויות התעסוקה ולכן היהודים נמשכו לערים הגדולות.
דוגמא למדינה:
מס' היהודים בתוניסיה עלה מ-40 אלף איש ל-70 אלף איש ב-1939. השינוי נבע בגלל הגירה מארצות אחרות וגם בזכות עלייה בריבוי הטבעי. באשר לתהליך העיור, בתוניס, בירת תוניסיה, התגוררו כ-60% מהיהודים.
כלכלה:
כתוצאה משינוי במעמדם יכלו כעת היהודים להשתלב במקצועות חדשים שלא היו נהוגים קודם לכן בקרבם. מקצועות אלה כללו עבודה בתחום הרפואה, עריכת דין, רוקחות, אדריכלות, בנקאות, עיתונות ועוד.
דוגמא למדינה:
תוניסיה הפכה לשוק של ממכר סחורות של סוחרי אירופה, והיהודים השתלבו בעיסוק זה. כך נוצרה שכבה של בורגנות יהודית שהשתלבו במסחר הבינלאומי ובמנגנון הציבורי של המדינה.
דוגמא לדמות:
אלבר ממי שהתפרסם על היותו סופר. הוא כתב ספרים רבים, בלשון הצרפתית, על החיים של היהודים בארצות האסלאם, ספרים אלו ריגשו אנשים רבים ובכך הוא התפרסם מאוד.
חוק ומשפט:
מצבם של היהודים הלך והשתפר בארצות האסלאם. הודות לנוכחות הקולוניאלית וההשפעות שלה על מערכת החיים במדינה כמו כינון חוקות מערביות. בחלק מארצות האסלאם כוננו חוקות ששמרו על זכויות האדם והאזרח והוענקו שוויון חוקים ליהודים. כך, נפסקה ההשפלה והאפליה של היהודים. בארצות שהיו תחת שליטה צרפתית הוענקה לחלק מהאוכלוסייה היהודית אזרחות צרפתית.
דוגמא למדינה:
חלק מיהודי תוניסיה הפכו להיות אזרחים צרפתיים. אזרחות צרפתית כללה זכויות אך גם חובות, כמו שירות בצבא וכפיפות לחוק הצרפתי. מתן אזרחות זו יצר פער בין הצרפתים החדשים לבין שאר השכבות באוכלוסייה היהודית.
חינוך:
הצרפתים רצו להשריש את התרבות הצרפתית ואת השפה הצרפתית בארצותיהם ולכן הקימו בהן בתי-ספר צרפתיים שלימדו צרפתית והנחילו את התרבות הצרפתית לילדי הארץ הנשלטת. בנוסף, הפעיל ארגון כי"ח רשת של בתי ספר יהודים-צרפתיים. בתי הספר של אליאנס כי"ח ( כל ישראל חברים ) אפשרו ליהודים ללמוד את המקצועות המודרניים כולל צרפתית היה בו לימוד שפות, חשבון וכו... היהודים למדו שם כי הם רצו להשתלב במציאות הפוליטית-כלכלית במדינה. בתי הספר הצרפתיים והיהודים-צרפתיים משכו אליהם תלמידים רבים על חשבון מוסדות החינוך הדתיים-רבניים.
דוגמא למדינה:
בג'רבה, עיר בתוניסיה, התקיימו רוב היסודות של החינוך המסורתי אך שם נאלצו מערכות החינוך להתמודד עם ההשפעות החדשות. הכותאבים המסורתיים ("החדר") המשיכו לפעול, אבל רק בשלב ראשוני של החינוך לפעוטות. רשת בתיה"ס של כי"ח הייתה אבן הפינה לתהליך ההתמערבות בקהילות. כי"ח גרמה להתרחקות בין הקהילה היהודית לקהילה המוסלמית, שכן בוגרי כי"ח השתלבו בשוק העבודה לפני המוסלמים. היהודים שרצו התמערבות גדולה יותר, פנו ללמוד בהם.
דוגמא לדמות:
הרב גוויטע רצה לבצע שינויים בתוכנית הלימודים בבתיה"ס ולהתאים אותה למציאות החדשה, בגלל הפערים שהיו בין האוכלוסייה היהודית העשירה לבין האוכלוסייה היהודית-מסורתית. הוא ביקש מכי"ח לפתוח בי"ס משלהם במהדיה. הבעיה היא שגוויטע רצה להעניק רוח יהודית חדשה לקהילה היהודית ולא ללמד אותם את התרבות הצרפתית. היה עימות למר באסה שבסופו נסגר ביה"ס.
מעמד הקהילה:
בחלק מארצות האסלאם הוקמו מועצות לקהילה היהודית. מועצה זו הייתה גוף דמוקרטי שנבחר בבחירות דמוקרטיות וגוף זה ייצג את הקהילה היהודית, שם החלו להתארגן מוסדות שונים שסייעו לחברי הקהילה. המעמד החוקי המשפטי החדש שקיבלו היהודים לא צמצם את האוטונומיה הדתית, אבל כוח של הקהילה לכפות על חבריה את רצונותיה ירד.
דוגמא למדינה:
הצרפתים, בתוניסיה, צמצמו את סמכויות הקהילה בענייני פולחן וסעד והמוסדות היהודיים שקמו פעלו בדרך יותר מערבית ודמוקרטית. גם מבנה ביה"ס של כי"ח היה מערבי כמו אלה שבצרפת, כוחה של הקהילה נחלש. בחברה הקולוניאלית של תוניסיה לא הייתה דרישה לניתוק מהמסורת היהודית וויתור על הסימנים המייחדים את היהודים.