קארל מרקס

• רמה:כל הכיתות.

קארל מארקס

קארל מארקס (1818-1883) היה כלכלן גרמני שנולד למשפחה יהודית אשר התנצרה עקב העובדה שאביו של מארקס רצה לשמור על עבודתו כעורך-דין במדינה זו. בשנותיו כסטודנט באוניברסיטת ברלין הושפע מארקס הצעיר מעבודותיו של הייגל, פילוסוף חשוב אשר דגל גם הוא בסוציאליזם. ב- 1841 קיבל מארקס דוקטורט בפילוסופיה.

ב – 1842 הפך מארקס לעורך של העיתון הליברלי והקונטרוברסלי שבו הוא כתב. מאמריו של מארקס, אשר נהיו בהדרגתיות יותר ויותר קיצוניים וליברליים הן בעניינים כלכליים והן בעניינים סוציאליים, גרמו לכך שהעיתון הוחרם על ידי הממשלה. ועקב כך נאלץ מארקס, יחד עם אישתו לעבור לפריס.

עקב היותו משויך לקובצה הנקראת ה-הגייליינים הצעירים (The young Hegelians), אשר האמינו כמו מארקס שהדת מהווה איום על הסוציאליזם ומהותו האמיתית שאין הבדל בין שום אדם לחברו, בין אם הוא חוטא ובין אם הוא צדיק. לכן כאשר נכתב ספר ע"י לודוויג פיורבאן אשר עסק בדת ובקשריה לסוציאליזם העמיק בו מארקס. עיקרו של הספר הייתה תזה אשר הצהירה שהאדם הוא זה שיצר וברא את האלוהים כדמות המגשימה את כל האידיאלים של האדם, ובעשותו כך בעצם יצר האדם מרחק מסוים אשר לעולם אינו יגושר בינו ובין אלוהיו.

פיורבאן האמין שבמקרה ונשמיד את הדת נוכל גם להשמיד את המרחק הזה, ועל כן נוכל ליישם בעצמנו את האידיאלים אשר עד עתה שויכו לאלוהים בלבד. מארקס ניסה ליישם תזה זו גם בנושאים פיננסיים כגון רכוש פרטי ותאוות בצע הגורמת לאדם, לפחות על פי דעתו של מארקס להיות מוקדש ומרוכז רק בעבודת אדם יחיד במקום בקהילתו ובחברתו הכוללת. זוהי התחלתה של החברה המארקסיסטית-קומוניסטית.

ב – 1845 מארקס עבר לבריסל ואחר כך ללונדון שם חי את שארית חייו. בלונדון הוא נפגש עם אנגלס חברו משכבר הימים ולאחר שכתבו כמה ספרים ומאמרים הכוללים בתוכם את המניפסט הקומוניסטי ואת "דאס קאפיטאל", החלו השניים לגבש תיאוריה חדשה ומוצקת אשר בה השתמשו על מנת לסקור כל אירוע משמעותי בהיסטוריה. הם תענו והוכיחו שהחשיבה של אנשים נשלטה ע"י כוחות סוציו-אקונומיים, ושכוחות אלו השתנו אך ורק כתוצאה ממפגש והתנגשות בין כוחות היסטוריים. לפי תענה זו שסיפקה את דעותיהם של מארקס ואנגלס לא הייתה שום אפשרות, ולו הקטנה ביותר שהסוציאליזם יתגשם משום שהסוציאליזם היה אמור להתגשם ללא כל מהפכה, חוץ מן המהפכה הרעיונית, ולפי התיאוריה החדשה, מהפכה זו הייתה יכולה להתגשם רק בעזרת מהפכה פיזית.

ב – 1847 חבר עובדים ביקש ממארקס ואנגלס לכתוב את המניפסט הקומוניסטי ובעת כתיבתו הסיקו השניים את התיאוריה שהוזכרה כבר, ושייכו אותה לקפיטאליזם כאשר השוו את המאבק בין שכבת הפועלים לשכבת העסקים למאבק בין כוחות היסטוריים גדולים יותר. מסמך זה הפך במהרה לאחד מהמסמכים החשובים ביותר בהיסטוריה המודרנית ולבסיס לכל העקרונות הקומוניסטים בכל הזרמים. לאחר שעבר ללונדון למד סוציולוגיה, פילוסופיה וכלכלה. דעותיו של מארקס חדרו לתוך חבורת עובדים מלונדון שבמרוצת השנים נקראו The First Inter. חבורה זו היא ארגון הפועלים הסוציאליסטי הראשון. כאשר פרסם ב – 1867 את הכרך הראשון של "דאס קאפיטל" עורר הספר רעש עצום בעולם כולו ובעיקר בארצות אירופה מכיוון שבאותה עת כמה וכמה מהפכות התרחשו באירופה. שנותיו האחרונות של מארקס עברו בחולי ובסבל קשה, מארקס אומנם לא הצליח לראות את המארקסיזם מתרחש אך הוא העניק השראה לרבים אחריו אשר ימשיכו את דרכו ויבצעו את תכנונו הגאוני.

אנגלס אמר על מארקס בהלוויה שלו שהוא היה אדם שאהבו ביותר לשנוא, אך מעריציו לא היו מסכימים עם כך לעולם, כי להם ולמיליארדי אנשים אחרים הוא פתח דלתות חדשות ותקוות גבוהות למען העתיד.