על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
המשבר הכלכלי הגדול - תופעות ותוצאות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 39: | שורה 39: | ||
כתוצאה מירידה בביקוש ועודף ייצור, מפעלים נסגרו, עסקים פשטו את הרגל והאבטלה גאתה. חסכונות שערכם מעל 2.5 מיליארד דולר יורדים לטמיון. כתוצאה מן המשבר, מדינות רבות באירופה שהיו זקוקות לכספי תמיכה מארה"ב כדי להתאושש מנזקי [[מלה"ע ה-I]] קרסו כלכלית וגם בהן, האבטלה הלכה וגברה, עסקים פשטו את הרגל ורבים נזרקו לרחובות. | כתוצאה מירידה בביקוש ועודף ייצור, מפעלים נסגרו, עסקים פשטו את הרגל והאבטלה גאתה. חסכונות שערכם מעל 2.5 מיליארד דולר יורדים לטמיון. כתוצאה מן המשבר, מדינות רבות באירופה שהיו זקוקות לכספי תמיכה מארה"ב כדי להתאושש מנזקי [[מלה"ע ה-I]] קרסו כלכלית וגם בהן, האבטלה הלכה וגברה, עסקים פשטו את הרגל ורבים נזרקו לרחובות. | ||
== '''תופעה: הנשיא לא מתערב בכלכלה''' == | == '''תופעה: הנשיא הובר לא מתערב בכלכלה''' == | ||
הנשיא המכהן, [[הרברט הובר]] (Herbert Hoover), האמין בכלכלה חופשית. הוא סבר כי הממשלה לא צריכה להתערב בפעולות הבנקים והפעילות העסקית והאמין כי היוזמה החופשית היא זאת שהפכה את ארה"ב לעשירה ממדינות העולם. לכן, תחת שלטונו הממשלה לא ניסתה לעשות דבר כדי לפתור את המשבר, מה שגרם לירידה באהדה לנשיא. | הנשיא המכהן, [[הרברט הובר]] (Herbert Hoover), האמין בכלכלה חופשית. הוא סבר כי הממשלה לא צריכה להתערב בפעולות הבנקים והפעילות העסקית והאמין כי היוזמה החופשית היא זאת שהפכה את ארה"ב לעשירה ממדינות העולם. לכן, תחת שלטונו הממשלה לא ניסתה לעשות דבר כדי לפתור את המשבר, מה שגרם לירידה באהדה לנשיא. | ||
גרסה מ־22:07, 4 באפריל 2005
רקע
המשבר הכלכלי בארה"ב בשנת 1929 היה העמוק והקשה ביותר מן הידוע לנו בעת החדשה. ישנן חילוקי דעות רבים בקשר לסיבה שבגללה החל המשבר. חלק מן ההיסטוריונים סבורים כי חוסר האיזון שאפיין את הכלכלה האמריקנית הוא זה שגרם למשבר. אחרים סבורים שהגורם למשבר היה הגידול בחוב הפנימי, שנוצר כאשר אנשים לוו כספים כדי להשקיעם בבורסה, ולהרוויח כסף קל.
השתלשלות העניינים:
תופעה: השקעה בבורסה
אנשים משקיעים בבורסה במטרה להרוויח כסף קל, מחזור העסקים נפגע והספסרות בבורסה גוברת.
תוצאה: מחירי מניות עולים
מחירי המניות עולים בצורה בלתי מרוסנת, ולא משקפים את ערכם הריאלי של חברות ועסקים.
תופעה: צמיחה מואצת
כתוצאה מן השגשוג של שנות ה-20, הצמיחה הואצה וקצב הייצור התעשייתי והחקלאי עולה מעבר ליכולת הקליטה של המשק. בנוסף לכך, האירופאים הטילו מכסים על סחורות אמריקאיות, דבר שייקר אותן מאוד וגרם לאירופאים לא לקנות סחורה אמריקנית.
תוצאה: עודפי ייצור
הצטברו בארה"ב עודפי ייצור וייצוא גדולים מיכולת הקניה של השוק.
תופעה: התאגדות החברות
חברות התאגדו בקרטלים גדולים וריכזו בידן את רוב ההון.
תוצאה: כוח הקניה נפגע
כוח הקניה של הצרכנים נפגע מאוד.
כתוצאה מכל התופעות והתגובות הנ"ל - התמוטטות הבורסה
ביום חמישי, ה-24 באוקטובר 1929, התמוטטה בוול סטריט שבניו-יורק הבורסה הגדולה בעולם לניירות ערך. בתוך פחות מחודש איבדו המניות כ- 40% מערכן וכתוצאה מכך הצטמצם מאוד ההון שגייסה הבורסה לשוק האמריקני.
תוצאה: משבר
כתוצאה מירידה בביקוש ועודף ייצור, מפעלים נסגרו, עסקים פשטו את הרגל והאבטלה גאתה. חסכונות שערכם מעל 2.5 מיליארד דולר יורדים לטמיון. כתוצאה מן המשבר, מדינות רבות באירופה שהיו זקוקות לכספי תמיכה מארה"ב כדי להתאושש מנזקי מלה"ע ה-I קרסו כלכלית וגם בהן, האבטלה הלכה וגברה, עסקים פשטו את הרגל ורבים נזרקו לרחובות.
תופעה: הנשיא הובר לא מתערב בכלכלה
הנשיא המכהן, הרברט הובר (Herbert Hoover), האמין בכלכלה חופשית. הוא סבר כי הממשלה לא צריכה להתערב בפעולות הבנקים והפעילות העסקית והאמין כי היוזמה החופשית היא זאת שהפכה את ארה"ב לעשירה ממדינות העולם. לכן, תחת שלטונו הממשלה לא ניסתה לעשות דבר כדי לפתור את המשבר, מה שגרם לירידה באהדה לנשיא.
תוצאה: פרנקלין נבחר, הניו דיל.
בבחירות של 1932, נחל הובר הפסד צורב ליריבו פרנקלין רוזוולט (Franklin D. Roosevelt) שהבטיח במסע הבחירות שלו את ה"מערך החדש", New Deal program. עיקר הרעיון שעמד מאחורי ה"ניו דיל" היה, שהממשלה צריכה להתערב בפעולות המשק ולדאוג לחלשים. בין היתר, מתן דמי אבטלה, דמי סעד, שכר מינימום וכיו"ב. רוזוולט בגישתו נתן תקווה להמונים, והצטייר בעיניהם כאדם שנלחם בגורל. רוזוולט היה לנשיא הראשון שתקשר עם ההמונים בעזרת הרדיו, דבר שגרם לאנשים להרגיש כאילו הנשיא יושב לידם ומדבר איתם.
סברה: המשבר גרם לפרוץ מלחה"ע II
- יש הסוברים, כי המשבר הכלכלי הוא גורם מרכזי לפרוץ מלה"ע ה-II.