על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
גזרת חפ"ן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
גזרת חסרי פה"פ נ' (חפ"נ). | גזרת חסרי פה"פ נ' (חפ"נ). | ||
גזרת חפ"נ עוסקת בשורשים הפותחים ב-נ' וכאשר ה-נ' בשווא נח היא מידמה(נעלמת) | גזרת חפ"נ עוסקת בשורשים הפותחים ב-נ' וכאשר ה-נ' בשווא נח היא מידמה לאות שאחריה, ולאחר מכן היא מתלכדת איתה.(כלומר, היא נעלמת/נופלת) בעה"פ יופיע דגש משלים. | ||
==בניין קל== | ==בניין קל== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
|'''זמן''' || '''שורש''' || '''צורת הכתיבה של הפועל''' | |'''זמן''' || '''שורש''' || '''צורת הכתיבה של הפועל''' | ||
|- | |- | ||
|'''עבר''' || נ- | |'''עבר''' || נ-ש-ל || נִשַּל (* נִנְשַל =>* נִשְשַל => נִשַּל) | ||
|- | |- | ||
|'''הווה''' || נ- | |'''הווה''' || נ-ש-ל || נִשָּל (* נִנְשָל =>* נִשְשָל => נִשָּל) | ||
|- | |- | ||
|'''עתיד''' || נ- | |'''עתיד''' || נ-ש-ל || יִנָּשֵל (* יִנְנָשֵל => יִנָּשֵל) | ||
|- | |- | ||
|'''ציווי''' || נ- | |'''ציווי''' || נ-ש-ל || הִנָּשֵל | ||
|- | |- | ||
|'''שם פועל''' || נ- | |'''שם פועל''' || נ-ש-ל || לְהִנָּשֵל | ||
|} | |} | ||
* בעבר ובהווה, מן השורש נ- | * בעבר ובהווה, מן השורש נ-ש-ל נקבל נִשַּל במקום נִנְשַל בעבר ו- נִשָּל במקום נִנְשָל בהווה. | ||
* בעתיד, היינו צריכים לקבל את | * בעתיד, היינו צריכים לקבל את יִנְנָשֵל שבה האות נ' מופיעה פעמיים: הראשונה (נ' הבניין של בניין נפעל) בשווא נח (ועל כן היא תיפול), והשנייה בקמץ (פה"פ). תחול התלכדות ונקבל נ' אחת עם דגש משלים. התוצאה- יִנָּשֵל. | ||
'''שאלה לדוגמא:'''<BR> | '''שאלה לדוגמא:'''<BR> | ||
באיזה פועל חל תהליך לשוני יוצא דופן ? | באיזה פועל מן הפעלים הבאים חל תהליך לשוני יוצא דופן ? | ||
יִסָּגֵר יִטַּגֵּן יִנָּצֵל יִדַּרְדֵּר | יִסָּגֵר יִטַּגֵּן יִנָּצֵל יִדַּרְדֵּר | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
'''תשובה:'''<BR> | '''תשובה:'''<BR> | ||
בכולם חלה הידמות מלאה ורק ב- יִנָּצֵל חלה התלכדות בלבד. | בכולם חלה הידמות מלאה ורק ב- יִנָּצֵל חלה התלכדות בלבד. | ||
אטימולוגיה: | |||
יִנְסָגֵר>יִסְסָגֵר>יִסָּגֵר | |||
יִתְטַגֵּן>יִטְטַגֵּן>יִטַּגֵּן | |||
יִנְנָצֵל>יִנָּצֵל | |||
יִתְדֵּרְדֵּר>יִדְדֵּרְדֵּר>יִדַּרְדֵּר | |||
==הבניינים - הִפְעִיל ו הֻפְעַל== | |||
==הבניינים- הִפְעִיל ו הֻפְעַל== | |||
{| | {| | ||
| שורה 49: | שורה 53: | ||
|'''עבר''' || הִפִּיל (* הִנְפִּיל =>* הִפְפִּיל => הִפִּיל) || הֻפַּל (* הֻנְפַּל =>* הֻפְפַּל => הֻפַּל) | |'''עבר''' || הִפִּיל (* הִנְפִּיל =>* הִפְפִּיל => הִפִּיל) || הֻפַּל (* הֻנְפַּל =>* הֻפְפַּל => הֻפַּל) | ||
|- | |- | ||
|'''הווה''' || מַפִּיל, מַפִּילָה || מֻפָּל | |'''הווה''' || מַפִּיל, מַפִּילָה || מֻפָּל, מֻפֶּלֶת | ||
|- | |- | ||
|'''עתיד''' || יַפִּיל || יֻפַּל | |'''עתיד''' || יַפִּיל, תַּפֵּלנָה || יֻפַּל, יֻפְּלוּ | ||
|- | |- | ||
|'''ציווי''' || הַפֵּל, הַפִּילִי, הַפֵּלְנַה, הַפִּילוּ || אין ציווי | |'''ציווי''' || הַפֵּל, הַפִּילִי, הַפֵּלְנַה, הַפִּילוּ || אין ציווי | ||
| שורה 74: | שורה 78: | ||
===בניין הִפְעִיל=== | ===בניין הִפְעִיל=== | ||
* מוספיות הבניין- ה' ו-י'. | * מוספיות הבניין- ה' ו-י'. | ||
* בעבר- במקום הִנְפִּיל נקבל הִפִּיל עם דגש משלים | * בעבר- במקום הִנְפִּיל נקבל הִפִּיל עם דגש משלים. יש לזכור- ה' של הִפְעִיל בחיריק (צליל I ולא E), בשונה מגזרת ע"ו (הֵבִין, הֵרִים וכו'). | ||
* בהווה- מַפִּיל. מ' של הִפְעִיל בפתח. | * בהווה- מַפִּיל. מ' של הִפְעִיל בפתח, בשונה מגזרת ע"ו (מֵבִין, מֵרִים וכו'). | ||
* בעתיד- אותיות אית"ן בפתח, כגון יַפִּיל.<BR> | * בעתיד- אותיות אית"ן בפתח, כגון יַפִּיל.<BR> | ||
'''צמדים''':<BR> | '''צמדים''':<BR> | ||
יש להבחין בין הפועל תַּפֵּלְנָה לבין הפועל טַפֵּלְנָה.<BR> | יש להבחין בין הפועל תַּפֵּלְנָה לבין הפועל טַפֵּלְנָה.<BR> | ||
הפועל הראשון הוא בגזרת חפ"נ ולכן הבניין הוא הִפְעִיל.<BR> | הפועל הראשון הוא בגזרת חפ"נ (נפ"ל) ולכן הבניין הוא הִפְעִיל.<BR> | ||
הפועל השני הוא בגזרת השלמים ולכן הבניין הוא פִּעֵל.<BR> | הפועל השני הוא בגזרת השלמים (טפ"ל) ולכן הבניין הוא פִּעֵל.<BR> | ||
===בניין הֻפְעַל=== | ===בניין הֻפְעַל=== | ||
| שורה 101: | שורה 103: | ||
לדוגמא: תִּתֵּנָה. | לדוגמא: תִּתֵּנָה. | ||
:- ה-נ הראשונה הידמתה והשנייה התלכדה. | :- ה-נ הראשונה הידמתה והשנייה התלכדה. | ||
:- סדר הדגשים במילה הוא: קל, משלים הידמות | :- סדר הדגשים במילה הוא: קל, משלים (לאחר הידמות והתלכדות), משלים (לאחר התלכדות). | ||
* בשורשים נ-ב-ט, נ-ג-ד ונ-פ-ק נמצא בבניין הִפְעִיל 2 צורות: | * בשורשים נ-ב-ט, נ-ג-ד ונ-פ-ק נמצא בבניין הִפְעִיל 2 צורות: | ||
:- אחת על דרך חפ"נ עם דגש משלים הידמות מלאה, כגון: הִבִּיט, הִגִּיד, הִפִּיק. | :- אחת על דרך חפ"נ עם דגש משלים הידמות מלאה, כגון: הִבִּיט, הִגִּיד, הִפִּיק. | ||
| שורה 111: | שורה 113: | ||
:- שם פועל- בבניין קל. (לָגֶשֶת). | :- שם פועל- בבניין קל. (לָגֶשֶת). | ||
:- דוגמאות נוספות לציווי של בניין קל: סַע, טַע, שַל. | :- דוגמאות נוספות לציווי של בניין קל: סַע, טַע, שַל. | ||
* | * השורש לק"ח מתנהג כמו גזרת חפ"ן בבניין קל. לדוגמה, יִלְקַח>יִקַּח. | ||
==הבניינים הדגושים(הכבדים)== | ==הבניינים הדגושים(הכבדים)== | ||
| שורה 121: | שורה 123: | ||
|} | |} | ||
* נכתבים כמו בגזרת השלמים | * נכתבים כמו בגזרת השלמים - בכל הטיות הבניינים לא יופיע שווא נח בעה"פ. לכן דגש בעה"פ תמיד יהיה תבניתי. | ||
'''צמדים:''' | '''צמדים:''' | ||
| שורה 129: | שורה 131: | ||
* הפועל השני הוא בבניין נִפְעַל. הדגש באות ש הוא משלים הידמות מלאה. | * הפועל השני הוא בבניין נִפְעַל. הדגש באות ש הוא משלים הידמות מלאה. | ||
* צליל E- פִּעֵל, צליל ש- נִפְעַל. | * צליל E- פִּעֵל, צליל ש- נִפְעַל. | ||
'''הערה:''' | |||
:יש להבחין בין צורות נִפְעַל לבין צורות פִּעֵל בעבר (בגוף שאינו ראשון-יחיד), כגון הפועל נִצַּלְתּי. הדרך לבדיקה היא ההקשר הטקסטואלי.<BR> | |||
:אם ההקשר הוא למשל "נִצַּלְתּי מסכנה", צורת העבר הנסתר היא נּצַּל, ולכן לפנינו בניין נִפְעַל (שורש נצ"ל).<BR> | |||
:אם ההקשר הוא למשל "נִצַּלְתּי את הזמן כראוי", צורת העבר הנסתר היא נִצֵּל, ולכן לפנינו בניין פִּעֵל (שורש נצ"ל).<BR> | |||
'''הערה:''' | '''הערה:''' | ||
* לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע). | * לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע). | ||
* לא כל הפעלים שפה"פ שלהם היא נ' מתנהגים כגזרת חפ"ן. לדוגמה, השורש נש"ם מתנהג כגזרת השלמים. | |||
[[Category:לשון והבעה עברית]] | [[Category:לשון והבעה עברית]] | ||
גרסה מ־00:47, 8 במאי 2008
גזרת חסרי פה"פ נ' (חפ"נ).
גזרת חפ"נ עוסקת בשורשים הפותחים ב-נ' וכאשר ה-נ' בשווא נח היא מידמה לאות שאחריה, ולאחר מכן היא מתלכדת איתה.(כלומר, היא נעלמת/נופלת) בעה"פ יופיע דגש משלים.
בניין קל
| זמן | שורש | צורת הכתיבה של הפועל |
| עתיד | נ-פ-ל | יִפֹּל (* יִנְפֹּל =>* יִפְפֹּל => יִפֹּל) |
- בעתיד נקבל יִפֹּל במקום יִנְפֹּל.
בניין נִפְעַל
| זמן | שורש | צורת הכתיבה של הפועל |
| עבר | נ-ש-ל | נִשַּל (* נִנְשַל =>* נִשְשַל => נִשַּל) |
| הווה | נ-ש-ל | נִשָּל (* נִנְשָל =>* נִשְשָל => נִשָּל) |
| עתיד | נ-ש-ל | יִנָּשֵל (* יִנְנָשֵל => יִנָּשֵל) |
| ציווי | נ-ש-ל | הִנָּשֵל |
| שם פועל | נ-ש-ל | לְהִנָּשֵל |
- בעבר ובהווה, מן השורש נ-ש-ל נקבל נִשַּל במקום נִנְשַל בעבר ו- נִשָּל במקום נִנְשָל בהווה.
- בעתיד, היינו צריכים לקבל את יִנְנָשֵל שבה האות נ' מופיעה פעמיים: הראשונה (נ' הבניין של בניין נפעל) בשווא נח (ועל כן היא תיפול), והשנייה בקמץ (פה"פ). תחול התלכדות ונקבל נ' אחת עם דגש משלים. התוצאה- יִנָּשֵל.
שאלה לדוגמא:
באיזה פועל מן הפעלים הבאים חל תהליך לשוני יוצא דופן ?
יִסָּגֵר יִטַּגֵּן יִנָּצֵל יִדַּרְדֵּר
תשובה:
בכולם חלה הידמות מלאה ורק ב- יִנָּצֵל חלה התלכדות בלבד.
אטימולוגיה:
יִנְסָגֵר>יִסְסָגֵר>יִסָּגֵר
יִתְטַגֵּן>יִטְטַגֵּן>יִטַּגֵּן
יִנְנָצֵל>יִנָּצֵל
יִתְדֵּרְדֵּר>יִדְדֵּרְדֵּר>יִדַּרְדֵּר
הבניינים - הִפְעִיל ו הֻפְעַל
| זמן | הִפְעִיל | הֻפְעַל |
| עבר | הִפִּיל (* הִנְפִּיל =>* הִפְפִּיל => הִפִּיל) | הֻפַּל (* הֻנְפַּל =>* הֻפְפַּל => הֻפַּל) |
| הווה | מַפִּיל, מַפִּילָה | מֻפָּל, מֻפֶּלֶת |
| עתיד | יַפִּיל, תַּפֵּלנָה | יֻפַּל, יֻפְּלוּ |
| ציווי | הַפֵּל, הַפִּילִי, הַפֵּלְנַה, הַפִּילוּ | אין ציווי |
| שם פועל | לְהַפִּיל | אין שם פועל |
שאלה לדוגמא:
נתח הפעלים הבאים לשורש ובניין:
הֻכַּר הֻדַּק
תשובה
| הֻכַּר | הֻדַּק | |
| שורש | נ-כ-ר | ה-ד-ק |
| בניין | הֻפְעַל | פֻּעַל |
בניין הִפְעִיל
- מוספיות הבניין- ה' ו-י'.
- בעבר- במקום הִנְפִּיל נקבל הִפִּיל עם דגש משלים. יש לזכור- ה' של הִפְעִיל בחיריק (צליל I ולא E), בשונה מגזרת ע"ו (הֵבִין, הֵרִים וכו').
- בהווה- מַפִּיל. מ' של הִפְעִיל בפתח, בשונה מגזרת ע"ו (מֵבִין, מֵרִים וכו').
- בעתיד- אותיות אית"ן בפתח, כגון יַפִּיל.
צמדים:
יש להבחין בין הפועל תַּפֵּלְנָה לבין הפועל טַפֵּלְנָה.
הפועל הראשון הוא בגזרת חפ"נ (נפ"ל) ולכן הבניין הוא הִפְעִיל.
הפועל השני הוא בגזרת השלמים (טפ"ל) ולכן הבניין הוא פִּעֵל.
בניין הֻפְעַל
- מוספית הבניין- הֻ לפני השורש.
- בעבר- הֻפַּל במקום הֻנְפַּל.
- בהווה- מֻפָּל במקום מֻנְפַּל.
- בעתיד- יֻפַּל במקום יֻנְפַּל. כל אותיות אית"ן בקובוץ.
הערה:
- יש להבחין בין צורות הֻפְעַל לבין צורות פֻּעַל בעבר, כגון הֻכַּר והֻדַּק. הדרך לבדיקה היא העברה להווה.
- אם בהווה נקבל מֻ, לפנינו בניין הֻפְעַל והשורש מגזרת חפ"נ (נ-כ-ר).
- אם בהווה נקבל מְ, לפנינו בניין פֻּעַל והשורש מגזרת השלמים (ה-ד-ק).
הערות מיוחדות
- שורש נ-ת-נ נקרא שורש חסר קצוות משום שהוא עלול לאבד את 2 קצותיו, כלומר 2 נ'.
לדוגמא: תִּתֵּנָה.
- - ה-נ הראשונה הידמתה והשנייה התלכדה.
- - סדר הדגשים במילה הוא: קל, משלים (לאחר הידמות והתלכדות), משלים (לאחר התלכדות).
- בשורשים נ-ב-ט, נ-ג-ד ונ-פ-ק נמצא בבניין הִפְעִיל 2 צורות:
- - אחת על דרך חפ"נ עם דגש משלים הידמות מלאה, כגון: הִבִּיט, הִגִּיד, הִפִּיק.
- - אחת על דרך השלמים, כגון: הִנְבִּיט, הִנְגִּיד, הִנְפִּיק.
- השורש נ-ג-ש-
- - בעבר ובהווה- בבניין נִפְעַל. (נִגַּש, נִגָּש).
- - בעתיד- בבניין קל. (יִגַּש, אֶגַּש...).
- - בציווי- בבניין קל. (גַּש).
- - שם פועל- בבניין קל. (לָגֶשֶת).
- - דוגמאות נוספות לציווי של בניין קל: סַע, טַע, שַל.
- השורש לק"ח מתנהג כמו גזרת חפ"ן בבניין קל. לדוגמה, יִלְקַח>יִקַּח.
הבניינים הדגושים(הכבדים)
| שורש | פִּעֵל | פֻּעַל | הִתְפַּעֵל |
| נ-צ-ל | נִצֵּל | נֻצַּל | הִתְנַצֵּל |
- נכתבים כמו בגזרת השלמים - בכל הטיות הבניינים לא יופיע שווא נח בעה"פ. לכן דגש בעה"פ תמיד יהיה תבניתי.
צמדים:
נִשֵּל נִשַּל.
- הפועל הראשון הוא בבניין פִּעֵל. הדגש באות ש' הוא תבניתי.
- הפועל השני הוא בבניין נִפְעַל. הדגש באות ש הוא משלים הידמות מלאה.
- צליל E- פִּעֵל, צליל ש- נִפְעַל.
הערה:
- יש להבחין בין צורות נִפְעַל לבין צורות פִּעֵל בעבר (בגוף שאינו ראשון-יחיד), כגון הפועל נִצַּלְתּי. הדרך לבדיקה היא ההקשר הטקסטואלי.
- אם ההקשר הוא למשל "נִצַּלְתּי מסכנה", צורת העבר הנסתר היא נּצַּל, ולכן לפנינו בניין נִפְעַל (שורש נצ"ל).
- אם ההקשר הוא למשל "נִצַּלְתּי את הזמן כראוי", צורת העבר הנסתר היא נִצֵּל, ולכן לפנינו בניין פִּעֵל (שורש נצ"ל).
הערה:
- לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע).
- לא כל הפעלים שפה"פ שלהם היא נ' מתנהגים כגזרת חפ"ן. לדוגמה, השורש נש"ם מתנהג כגזרת השלמים.