וועידת ואנזה-1942

וועידת תיאום – ואנזה 1942

וועידת ואנזה שהתקיימה ביוזמתו של היידריך בינואר 1942, עסקה בפתרון הסופי של יהודי אירופה.
זוהי הפעם הראשונה שיש שימוש ברור במונח פתרון סופי שמשמעותו - השמדה טוטאלית של העם היהודי.
למרות זאת, בוועידה לא מתקבלות החלטות על ההשמדה, מכיוון שהשמדת היהודים החלה קודם לכן.

מטרות הוועידה

1.תיאום ארגונים מנהלתי - מטרת הוועידה היא לתאם בין כל הגופים שייקחו חלק בפתרון הסופי, עקב הכינוס של נציגי המשרדים השונים ברייך השלישי נועד להדגיש את המקום החשוב והמרכזי שניתן לפתרון הסופי.
היידריך ביקש לשתף את כל משרדי הממשלה הגרמניים והגופים הממלכתיים באחריות לביצוע הרצח.
2.רשמיות ומיסוד להשמדה - הוועדה נועדה להקנות ממד רשמי להחלטה שכבר אושרה לפני כן והופעלה הלכה ומעשה בשטחי פולין ובריה"מ, והכוונה לרצח הטוטאלי של היהודים.
3.סמכות בלעדית של הs. s - מכיוון שפתרון הסופי מעלה בעיות יסוד, מטרת הוועידה הייתה לקבוע את סמכותו הבלעדית של ה – s.s בביצוע השמדת יהודי אירופה.
היידריך וה - s.s בראשו ניצבים מעל שאר המוסדות האזרחיים והצבאיים ברייך, ובמקרה של חילוקי דעות בין הרשויות השונות שהשתתפו בביצוע הפתרון הסופי, ה – s.s את מהלך העניינים.

הנוכחים בוועדה

פקידים בכירים במשרדי הפנים, המשפטים, החוץ, המפלגה, בלשכת הקנצלר, ראשי הגסטאפו, וה – s.s האחרים.

הנושאים שהועלו בוועדה

1.סקירת המדינות הנאציות בשאלת היהודים עד 1941 - את הישיבה פתח היידריך בנאום ארוך שהתבסס על חומר שהכין בעבורו איש ה - s. s, אדולף הייכמן.
היידריך ציין שהוא קיבל מגרינג, סגנו של היטלר, את הסמכות לתאם בלי כל הגבלה גיאוגרפית או פיקודית את הפתרון הסופי לבעיית היהודים.
היידריך סקר בפני המשתתפים את מה שנעשה עד כה בנושא שאלת היהודים, תוך התייחסותו להיקף הרצח בבריה"מ.
2.הצגת טבלה שכללה נתונים מדויקים על מספרי היהודים בארצות - התוכנית דיברה על 11 מליון יהודים באירופה וניצול היהודים ככוח עבודה.
החלק הגדול יומת מהלך העבודה, ואלו שישרדו, צריך יהיה לטפל בהם בטיפול הולם (המשמעות היא רצח עם).
3.סדרי הגרוש - בוועידה נקבעו סדרי העדיפויות מבחינת הארצות ומתן העדפה זמנית לקבוצות חיוניות למאמץ המלחמה הגרמני.
4.כיוון ודרכי ביצוע של הפתרון הסופי - נקבע שהיהודים יישלחו מכל הארצות לכיוון מזרח (כפי שנאמר קודם לכן, שם ינוצל כוח העבודה שלהם והאחרים יטופלו בטיפול הולם).
5.הצגת בעיות - הוצגו כמה בעיות מיוחדות, כמו שאלת נישואי התערובת, הקמת גטו לזקנים ועוד.

• בזמן הישיבה עדיין לא הכריעו הגרמנים באשר לשיטות הרצח הסופיות, לכן היהודים הומתו בחד תחמוצת הפחמן כמו שנוסה במחנה ההשמדה בחלמנו, ואחרים הושמדו בגז ציקלון b, כמו שנוסה באושוויץ ארקנאו.
  

משמעות הוועידה

1.השמדה טוטאלית - כינוס הוועידה הביא לידי ביטוי את מגמת ההשמדה הטוטאלית כפי שהשתקף בטבלה שכוללת 11 מיליון יהודים מכל מדינות אירופה שאמורות להיכלל במסגרת הפתרון הסופי.
בהשמדה נכללים יהודים גם ממדינות לא כבושות וגם יהודים מארצות ניטרליות, אירופאיות שאמורות להיכלל במסגרת הפתרון הסופי.
בהשמדה נכללים יהודים גם ממדינות לא כבושות וגם יהודים ממדינות ניטרליות.
להבנת הבסיס להגדרת מי הוא יהודי לצורך הפתרון הסופי משמשים חוקי הגזע, ובני תערובת מדרגות שונות נכללים בהגדרת "יהודי" לצורך זה.
2.חיסול הגטאות - בעקבות וועידת ואנזה, החלו הנאצים בחיסול הגטאות.
חיסול הגטאות נעשה ע"י פינוי יושבי הגטו באקציה.
האקציה הייתה מבצע שנעשה בדר"כ ע"י היודנראט.
היודנראט היה מקבל הודעה על אקציה קרובה, ועל מספר היהודים שהוא נדרש להעמיד לאקציה המתוכננת.
בסמוך למועד האקציה, המשטרה היהודית, בסיוע כוחות גרמניים, היו אוספים את האסירים למרכז העברה.
האקציה הייתה פתאומית והקורבנות הועלו לרכבות מסע ששימשו להובלת בהמות.
בטרם הגעתם למחנות, הם חוו צפיפות, מחנק, מחסור במזון ובשתייה, עשיית צרכים בקרון וכו'.
3.גירוש יהודי מערב אירופה - מכיוון שהוועידה כללה גם את יהודי מערב אירופה, גורשו יהודי מערב אירופה באמצעות "צווי התייצבות לעבודה".
היהודים התייצבו עפ"י רשימה שהכין היודנראט , בתיאום עם הרשויות הגרמניות.