מלכים ב'- פרק ב'

• מבוסס על סיכומים של אסנת ארליכמן, מורה לתנ"ך בתיכון עירוני ד' בת"א.

===מלכים ב' פרק ב' - אליהו עולה בסערה השמיימה=== פרק ב' פותח בסדרת סיפורים הנקראים מחזור סיפורי אלישע ומתמקד בהקדשת אלישע לנביא. החלק הראשון של הפרק הוא סיום מחזור הסיפורים על אליהו. הפרק מתחלק ל-3 יחידות: היחידה הראשונה, פסוקים 11-1, עוסקת בעליית אליהו השמיימה והקדשת אלישע לנביא. החלק השני, פסוקים 18-12, מתמקד באלישע היורש את תפקידו הנבואי של אליהו. היחידה השלישית, פסוקים 22-19, מתארת נס שעשה אלישע כשריפא את מי יריחו. פסוק 1 פותח בתיאור זמן הדברים "ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים". המטרה היא לציין את המאורע החשוב כמסמן את זמן התרחשות האירוע החשבו בפרק והוא הקדשת אלישע לנביא. בפסוק 2 מבקש אליהו בפעם הראשונה מאלישע שלא להתלוות אליו בלכתו לבית אל, אלישע מסרב בכל תוקף משום שהוא חושש מהעלמות אליהו, אליהו כפי הנראה בודק את נאמנותו של אלישע. בני הנביאים המוזכרים בפסוק 3 מודעים לכך שאליהו עומד להעלם ואלישע משתיקם, בסוקים 5-4 חוזרת שוב הנוסחה של בקשת אליהו מאלישע --> סירוב אלישע --> דברי בני הנביאים --> השתקתם על ידי אלישע. בפסוק 6 חוזרת הנוסחה בחלקה. אליהו מבקש מאלישע לעוזבו, אלישע מסרב ושוב מופיעה חבורת בני הנביאים. הפעם בני הנביאים צופים באליהו ואלישע והפעם אליהו עושה נס. הוא מקפל את מעלו, מכה את מי הירדן ונוצר מעבר יבש. הנס שעשה אליהו מתקשר אסוציאטיבית לנס שעשה משה בזמן יציאת מצרים ומעלה כמובן את חשיבותו של אלישהו. אליהו מציא לאלישע לבקש בקשה לפני פרידתם הסופית ובפסוק 9 מבקש אלישע "ויהי נא פי שניים ברוחך אלי". את הביטוי "פי שניים" ניתן לפרש במספר דרכים:

1. כפליים.
2. כפול מאשר כל נביא אחר.
3. שני שליש.

קשה להניח שאלישע שהעריץ את אליהו ביקש לקבל כפול ברוח הנבואה מרבו. בפסר דברים כ"א 17 בחוק ירושת הכור נאמר כי הבן הבכור יורש כפליים מכל בן אחר במשפחה. בספר זכריה פירוש המלה כפליים היא שני שלישים. אליהו עונה לאלישע שיש לו קושי במילוי בקשתו, שאת משום שאדוני הוא האחראי על הענקת הרוח הנבואית, אולם הוא מבטיח לו שאם יהיה לו כוח נבואי לראות את אליהו נלקח ממנו - בקשתו תתמלא. בפסוק 11 עולה אליהו בסערה השמיימה ברכב אש עם פרשי אש. היחידה השניה של הפרק מתמקדת באלישע שיורש את תפקיד אליהו כמנהיג נבואי. תגובתו של אלישע להעלמות אליהו מתבטאת במילים ובמעשה: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו", הפנייה אל אליהו כאב מורה ורב. אלישע קורע את בגדיו לאות אבל ולאחר מכן מרים את אדרתו של אליהו שנפלה. האדרת מסמלת את מעמדו של הנביא ותפקידו, את משיחתו של אלישע לנביא במקום אליהו. אלישע מכה על מי הירדן כדי לחצותם כפי שעשה אליהו ונעשה לו נס כמו לאליהו. מטרת הנס היא לוודא שהוא יורשו של אליהו ובני הביאים הצופים במעשיו מאשרים את מנהיגותו הבואית במילים ובמעשה: "נחה רוח אליהו על אלישע", "וישתחוו לו ארצה". בני הנביאים מבחינים שאליהו איננו, הם חושבים שאליהו נפטר. הם מבקשים לשלוח 50 אנשים שיחפשו את גופתו, שאולי רוח אדוני השליכה אותה. לאחר הפצרות רבות אלישע נותן את הסכמתו. הם מחפשים את גופת אליהו אך לא מוצאים אותה. פסוקים 18-16 מהווים קושי מסויים, בפסוק 5 נאמר שבני הנביאים יודעים שאדוני עמוד לקחת את אליהו מדוע לפיכך הם מחפשים את גופתו? יש חוקרים החושבים שפסוקים 18-16 אינם שייכים לסיפור והם הוכנסו על ידי עורך הפרק. אולם נראה שבני הנביאים יודעים שאדוני ייקח את אליהו, אולם לא יודעים על הצורה בה נלקח השמיימה ולכן הם חושבים שרוח סערה נשאה אותו ממקום למקום כפי שהיה ידוע על העלמויות אליהו בעבר. כאשר מתברר להם שאלישע הוא יורשו של אליהו הם סבורים שאליהו נפטר. היחידה השלישית בפרק, פסוקים 22-19, מתמקדת בהוכחת יכולתו של אלישע לעשות ניסים. בני העיר מעלים בפני אלישע בעה. ירחיו, בה יושב אלישע, נמצאת במקום בו האדמה טובה אבל המים אינם ראויים לשתיה ולכן רבים מתושבי העיר מתים. אלישע מבקש צלוחית חדשה ומלח ויוצא אל מקור המעיין. הוא השליך מלח מהצלוחית, אמר דברים בשם אדוני והמים נרפאו. ריפי המים היה בעצם מאין אמצעי כישוף