תוקפנות ופיוס בשנות השלושים - סיכום כללי

תוקפנות ופיוס בשנות השלושים

מטרות מדיניות החוץ הנאצית:

1) ביטולו של חוזה ורסאי ע"י הפרתו והפכתו ללא רלוונטי- לצורך כך נקט בפעולות הבאות: א) השתלטות על שטחים – המטרות: 1) להחזיר לגרמניה את השטחים שנלקחו ממנה בהסכם ורסאי. 2) מימוש האידיאולוגיה הנאצית בדבר יצירת "מרחב מחיה", שיאפשר את קיומו ושמירת עליונותו של הגזע "הארי". מרחב המחיה אמור היה לסייע לעם הגרמני להשיג מעמד של מעצמה עולמית (מתוך "מיין קאמפף"). האזורים שהיו חשובים לגרמניה: חבל הרוהר, חבל הריין, אוסטריה, צ'כוסלובקיה, פולין ושטחים ברוסיה. בין השנים 1933-1938 היטלר השתלט על חבל הרוהר, אוסטריה, צ'כוסלובקיה, והכניס את צבאו לתוך חבל הריין (בניגוד להסכמות בחוזה ורסאי). עם פרוץ מלחמת העולם השניה (1939) הוא כבש את פולין ושטחים נרחבים בתוך רוסיה. ב) חיזוק גודלו וכוחו של הצבא הגרמני. מכוון שכוונותיה של גרמניה היו התקפיות היתה חשיבות לגודלו וחוזקו של הצבא. לשם כך פרש היטלר בשנת 1933 "מחבר הלאומים" וכך לא ראה עצמו מחויב להסכמי ורסאי. בשנת 1935 הוא הקים את "הצבא הגרמני החדש" שלא היה כפוף למגבלות הסכם ורסאי (הקים צבא בן חצי מליון חיילים והכריז על שרות חובה לכל הגברים). בשנת 1935 היטלר חתם על הסכם הסכם ימי (מנוגד לחוזה ורסאי), לפיו בריטניה מכירה בזכותה של גרמניה להחזיק צי ימי גדול שיגיע עד ל 35% מגודלו של הצי הבריטי!

2) פרוד החזית האיחוד של חבר הלאומים, בידודה של צרפת והקמת ברית מדינות התומכות בגרמניה (פולין, ציר רומא-ברלין-טוקיו). דרך הביצוע: פרישה מחבר הלאומים. הסכם עם פולין 1934 שמשמעותו שבירת הברית בין צרפת ופולין. הסכם ימי עם בריטניה 1935 – ערעור האמון בין בריטניה לצרפת. הסכם ריבנטרופ מולוטוב 1939(חילק את פולין בין רוסיה וגרמניה והסכם אי לוחמה בין המדינות). הסכם עם איטליה הפשיסטית 1936. הפיכתה של אוסטריה לנאצית 1938. 3) נקיטת פעולות התקפיות (סיפוח חבל הריין, אוסטריה ועוד), תוך שמירת הדיאלוג עם המדינות שנקטו ב"מדיניות פיוס" כדי למנוע מלחמה בשתי חזיתות (מערב ומזרח).

תגובת המעצמות המערביות למדיניות הנאצית בין השנים 1933-1939

ארה"ב - מדיניות אי התערבות. צרפת 1. חוסר יציבות פנימית (מתח בין "ימין" "ושמאל") אינו מאפשר גיבוש עמדה עקבית כנגד גרמניה. דוגמה: הפילוג פוליטי וחברתי עמוק עד כדי כך, שצרפת לא היתה מסוגלת למנוע את התעמולה הנאצית שגרמה לסיפוחו של חבל הרוהר לגרמניה. 2. פחד מגרמניה גורר למדיניות הססנית וותרנית כלפי גרמניה. בשנת 1933 פנה נשיא פולין לצרפתים בבקשה לשלוח צבא משותף לגרמניה כדי למגר את הנאצים. הצרפתים היססו ובכך גרמו לפולנים להבין שמדיניות כוחנית כנגד הנאצים אינה באה בחשבון מבחינת המעצמות. שנה אחרי בשנת 1934 נחתם חוזה אי-לחימה בין פולין לגרמניה. 3. "קו מזינו" שנבנה בשנות השלושים והביטחון בחוזקו של הצבא הצרפתי נטע הרגשת בטחון מופרז בלב הצבא, הממשלה והציבור. המדיניות הוותרנית של צרפת התחזקה בשל "מדיניות הפיוס" הבריטית. ב 1933 עם תחילת ההתחמשות הגרמנית צרפת ניסתה לעורר את בריטניה וחבר העמים לנקוט באמצעים נגד גרמניה, התנגדות בריטית למהלך נטרלה את היוזמה הצרפתית. 4. בריטניה מדיניות הפיוס של בריטניה הגיעה לשיאה בזמן כהונתו של רוה"מ בריטניה צ'מברלין (1940-1937). במסגרת מדיניות זו נחתם עם איטליה ב 1938, הסכם המכיר בעצם בפלישה האיטלקית לאתיופיה וכן הענות מוחלטת לדרישותיו של היטלר בעניין צ'כוסלובקיה (הסכם מינכן 1938) והתעלמות מההתעצמות הצבאית של היטלר.

הסיבות למדיניות הפיוס הבריטית:

1. החשש ממלחמה עולמית שניה, ממשלת צ'מברלין היתה מושפעת מחוגים פציפיסטיים שטענו שיש לעשות הכל כדי למנוע מלחמה עולמית נוספת. 2. הצבא הבריטי עדין לא היה מוכן למלחמה וזאת בשל "תוכנית 10 השנים" (1919), בה נקבע שאין צפי למלחמה בעשר השנים הקרובות ולכן קוצץ תקציב הביטחון באופן משמעותי. 3. האמונה שמדיניות פייסנית כלפי היטלר תגרום להפסקת התוקפנות הנאצית. בריטניה האמינה, שהיטלר מסוכן ויש להרגיעו, כדי למנוע מלחמה גם במחיר וויתורים. 4. ההבנה לרגשות הקיפוח של גרמניה. בריטניה הסכימה, שתנאי חוזה ורסאי פגעו בגרמניה, לכן יש להתייחס בסלחנות לדרישות גרמניה. 5. הכוח הבעייתי באירופה הוא הקומוניזם של רוסיה ולא גרמניה. בריטניה חשבה, שלרוסיה יש כוונות השתלטות על אזורים במזרח אירופה. המשטר הסובייטי עריץ ומסוכן לדמוקרטיות של המערב ולכן הוא מסוכן יותר מגרמניה. בריטניה בעצם דחקה את ברה"מ לזרועותיה של גרמניה הנאצית. היטלר ניצל זאת היטב, וחתם עם ברה"מ הסכם הגנה (ריבנטרוב מולוטוב). 6. אינטרס של בריטניה באירופה היה מאזן כוחות בין גרמניה וברה"מ, התחזקות גרמניה ע"ח ברה"מ יכולה להועיל ליצירת מאזן כוחות. בנוסף, בריטניה היתה חשדנית כלפי צרפת, ולכן התחזקות של גרמניה מחלישה את צרפת, נראתה אז כאינטרס של בריטניה. המפלגה השמרנית בבריטניה חזקה את דעתו של צ'מברליין ואילו ויסטון צ'רציל (שהיה באופוזיציה בשנות השלושים) היה היחיד שהתריע על הסכנה שבכניעה לדרישותיו של היטלר. בספטמבר 1939, עם תחילת מלחמת העולם השנייה, מונה צ'רצ'יל לשר הימייה. במאי 1940, כאשר גרמניה פלשה להולנד ובלגיה, צ'מברלין התפטר, וצ'רצ'יל הקים ממשלה חדשה. ב 13 במאי 1940 נשא את נאומו המפורסם בפרלמנט, בו הבטיח ניצחון במלחמה במחיר של "דם יזע ודמעות". מרגע זה הסתיימה מדיניות הפיוס הבריטית, ובריטניה בראשותו של צ'רצ'יל הובילה את המלחמה בנאצים עד לניצחון במאי 1945. עוד על צ'רצ'יל אפשר לקרוא: ג'ון לוקץ', צ'רצ'יל איש חזון. מדינאי. היסטוריון, הוצאת שוקן, ירושלים ותל-אביב 2003.

===הסכם ריבנטרופ – מולוטוב 23.8.1939: תוכנו והסיבות לחתימתו.===תוכן ההסכם: חלק גלוי - הסכם אי לחימה בין המדינות ל 10 שנים שבמהלכן התחייבו שני הצדדים לא לתקוף האחד את השני וכן לא לסייע לצד שלישי שיפתח במתקפה על אחד מהשניים. חילוקי דעות בין שתי המדינות, על-פי ההסכם, ייפתרו בדרכים ידידותיות. חלק סודי - תיחום אזורי ההשפעה במזרח אירופה: גרמניה- תכבוש חלקים מפולין. ברה"מ-אחרי המתקפה של גרמניה על פולין תשתלט בכוח על הארצות הבלטיות (אסטוניה, לטביה וליטא), פינלנד, חלקים מפולין, וחבל בסרביה שברומניה. העולם הוכה בתדהמה בעקבות חתימתו של החוזה. מדינות המערב הופתעו, שכן סטאלין ניהל עימן משא ומתן מקביל לזה שקיים עם גרמניה. דעת הקהל בעולם ובייחוד הסוציאליסטים, אשר האמינו בניגוד האידיאולוגי המוחלט בין ברית-המועצות הקומוניסטית לבין המשטר הנאצי, נדהמו מן ההסכם שנחתם בין גרמניה הנאצית רוסיה הקומוניסטית, שהגדירו עצמן כאויבות בנפש. הסיבות של ברה"מ לחתימתו: 1. ההסכם נתן לברה"מ רווחים טריטוריאליים משמעותיים ללא מלחמה. 2. ברה"מ הרגישה פגועה מהסכמי מינכן, שמשמעותו מבחינתה, שהמערב אינו רואה בה בת ברית. סטלין איבד את אמונו במערב. 3. ההסכם יחליש את המדינות האנטי-קומוניסטיות, הם יגררו בעקבותיו למלחמה עם גרמניה. 4. סטלין היה זקוק לזמן כדי לשקם את צבאו. סטלין הכיר את האידיאולוגיה הנאצית, לכן הבין שגרמניה תתקוף אותו בשלב מסוים. ההסכם סיפק לו זמן לשיקום צבאו, שסבל מגל הטיהורים שערך סטלין.

הסיבות של גרמניה לחתימתו: 1. הרצון לאבטח את הגבול המזרחי של גרמניה (עם ברה"מ) במקרה של עימות עם אנגליה וצרפת בעקבות כיבוש פולין. 2. לגרמניה ולרוסיה יש אינטרסים בפולין - אפשר לחלק את השטחים עם רוסיה ללא עימות צבאי. 3. מניעת התארגנות קולקטיבית (צרפת-בריטניה-ברה"מ) נגד גרמניה.

קריקטורה על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב