על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מלכים ב'- פרק ב': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
===מלכים ב', ב' 1 – 22=== | ===מלכים ב', ב' 1 – 22=== | ||
[[Category:תנ"ך]] | |||
בפרק זה מסתיים סיפורו של אליהו הנביא. | בפרק זה מסתיים סיפורו של אליהו הנביא. | ||
תם ולא נשלם מכיוון שעל-פי המתואר בפרק אליהו לא מת, אלא עלה בסערה השמיימה [האדם השני בתנ"ך שלא מת הוא חנוך, שעליו מספר ספר בראשית "כי לקח אותו אלוהים" (ה' 24) זו גם הסיבה שהמסורת היהודית משתמשת באליהו פעמים רבות, כמו למשל לפתרון בעיות בתלמוד, לשתות יין בליל הסדר, להשכין שלום בית וכו']. | תם ולא נשלם מכיוון שעל-פי המתואר בפרק אליהו לא מת, אלא עלה בסערה השמיימה [האדם השני בתנ"ך שלא מת הוא חנוך, שעליו מספר ספר בראשית "כי לקח אותו אלוהים" (ה' 24) זו גם הסיבה שהמסורת היהודית משתמשת באליהו פעמים רבות, כמו למשל לפתרון בעיות בתלמוד, לשתות יין בליל הסדר, להשכין שלום בית וכו']. |
גרסה מ־13:56, 4 ביולי 2006
מלכים ב', ב' 1 – 22
בפרק זה מסתיים סיפורו של אליהו הנביא. תם ולא נשלם מכיוון שעל-פי המתואר בפרק אליהו לא מת, אלא עלה בסערה השמיימה [האדם השני בתנ"ך שלא מת הוא חנוך, שעליו מספר ספר בראשית "כי לקח אותו אלוהים" (ה' 24) זו גם הסיבה שהמסורת היהודית משתמשת באליהו פעמים רבות, כמו למשל לפתרון בעיות בתלמוד, לשתות יין בליל הסדר, להשכין שלום בית וכו']. לפני הסתלקותו מעביר אליהו את תפקידו לאלישע, כפי שצווה בהר חורב (מלכים י"ט). אלישע מתחיל מיד בפעולות המוכיחות כי רוחו של אליהו אכן עברה אליו, הוא מבקע את מימי הירדן ומרפא את המים של העיר יריחו. הפרק מסתיים בסיפור נורא, ועל כך בהמשך.
פס' 1 – 11 – המצג בפסוק הראשון מפיג מראש את המתח, ומכין אותנו לבאות: אליהו עומד לעלות בסערה השמיימה. סיפור עלייתו של אליהו לשמיים בנוי בתבנית מקראית אופיינית של "שלושה וארבעה": שלוש פעמים חוזר הסיפור על עצמו, והמפנה חל בפעם הרביעית. שלוש פעמים מבקש אליהו מאלישע שלא יבוא איתו למקום שאליו הוא הולך. שלוש פעמים מפגין אלישע את נאמנותו המוחלטת למורו ורבו, מסרב לעזוב את אליהו ונצמד אליו. בכל מקום קבוצה של בני נביאים מבשרת לאלישע כי "היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך" ואלישע דורש מהם להשתתק. בסופו של דבר אליהו ואלישע מגיעים אל הירדן, וחמישים בני נביאים, שתפקידם להעיד על אשר ארע, עומדים מרחוק. אליהו לוקח את אדרתו, מקפל אותה ומכה במים, והנהר נחצה לשניים, כדי לאפשר לאליהו ואלישע לעבור.
גם בסיפור זה, כמו גם בסיפורים אחרים (ראה במיוחד מלכים א' י"ט), יש דמיון רב בין מעשי אליהו ומשה. בהמשך הפרק, גופתו של אליהו לא נמצאת, גם זאת בדומה למשה, שאיש לא יודע את מקום קבורתו!
אליהו מציע לאלישע לבקש ממנו בקשה אחרונה בטרם ייעלם. בקשתו של אלישע: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" גרמה כאבי ראש רבים לפרשנים. קשה לחשוב שאלישע היה מעז לבקש מאליהו שייתן לו רוח נבואית הגדולה פי שנים משלו. אחד הפירושים המקובלים הוא שאלישע מבקש, כבכיר שבין תלמידי אליהו, לקבל רוח נבואית הגדולה פי שנים מהרוח שיירש כל תלמיד אחר, כדין ירושת הבכור. פירוש אחר מסתמך על פסוק בספר זכריה, שם הביטוי "פי שנים" פירושו דווקא שני שליש. בכל מקרה, אליהו אומר לאלישע כי בקשתו קשה, כי הרי היא תלויה ברצון אלוהים. הוא נותן לו סימן: אם אלישע יראה את היעלמותו של אליהו, אות הוא כי בקשתו התמלאה.
עוד הם מהלכים בדרך ורכב אש וסוסי אש לקחו את אליהו לשמים.
פס' 12 – 18 – אלישע תופס את מקומו של אליהו. הוא מתאבל וזועק "אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו". גם לביטוי הזה פירושים רבים מספור. יתכן ואלישע מושפע מרכב האש שראה קודם לכן, ומשתמש בו כדי לדמות את אליהו כמגן לעם ישראל כפי שמרכבות ופרשים מגינים על העם. (גם על אלישע נאמר ביטוי זה לאחר מותו). אלישע קורע את מעילו לאות אבל, למרות שאליהו לא מת, אך מיד מתעשת. הוא מוצא את אדרתו של אליהו ומשתמש בה כדי לחצות את מימי הירדן, כשם שעשה אליהו קודם לכן. בני הנביאים שצפו במחזה מרחוק מבינים מיד כי "נחה רוח אליהו על אלישע" ורואים בו מעתה את מנהיגם. הם מבקשים מאלישע רשות ללכת לחפש את אליהו, שמא נעלם כפי שהוא רגיל להיעלם. אלישע מסרב בתחילה, אך לבסוף נעתר. [מעניין לציין שבפסוק 5 ידעו בני הנביאים כי אליהו עתיד להסתלק היום, ואם כך מדוע הציעו לחפשו?]
פס' 19 – 22 – לאחר נס הבקעת הירדן מתחיל אלישע בסדרה ארוכה של ניסים, המתוארת בפרקים הבאים. בפסוקים הללו מסופר כי המים של העיר יריחו גרמו למקרי מוות רבים. אלישע עורך טקס מאגי, ובאמצעות צלוחית חדשה של מלח ותפילה ל-ה' הוא מרפא את מימי העיר.