ירמיה פרק א'

ת"ז של הנביא

• שם: ירמיה בן חלקיה.
• מגורים: ענתות.
• מקצוע: כהן, ממשפחת כהנים דחויים (משפחות עלי).
• בזמן מי ניבא: יאשיהו, יהויקים צדקיהו.
• אופי הנבואות: תוכחה, נחמה.

מינוי ירמיהו

סצנת דפוס

• מינוי:
  1. פניה מאלוהים.
  2. סירוב.
  3. שכנוע (קסמים, אותות ומופתים).
  4. הסכמה.

• עקרות
  1. בשורה.
  2. תמיהה.
  3. שכנוע (קסמים).
  4. לידה.

• אירוסין
  1. נפגשים ליד הבאר.
  2. החתן המיועד מציל את האשה.
  3. פגישה עם האב של האשה.
  4. חתונה.

מינוי הנביא - נבואת המראות

-מקלה השקד: היטבת לראות. שוקד אני על דברי לעשות. - סיר נפוח:

• סיר עם מים רותחים.
• צמח: סירה קוצנית.

בפסוקים אלו (4 - 16) מציגים בפנינו מאורע דרתמי בחיי הנביא - הקדשתו של ירמיהו לתפקיד. התיאור נפתח בגוף ראשון "ויהיה דבר ה' אלי לאמור. לאחר מכן יש לנו הכרזה של אלוהים "בטרם אצורך בבטן ידיעתיך, ובטרם תצא מרחם הקדשיך נביא, לגויים נתתיך". ירמיהו שומע שה' ייעד אותו לתפקידו בטרם נולד ולמרות זאת מסרב לקבל על עצמו את התפקיד. דברי האל נחתמים במעשה מיסתורי "וישלח ה' את ידו וייגע על פה ויאמר אדוני אלי הנה נתתי דברי בפיך".

גם אצל יששיה פרק ו' 6-1, ויחזקאל ג' 4-1 יש לנו מעמד דומה ותיאור דומה לייעוד התפקיד. המעמד אפוף המסתורין ומעורר היראה נחתם בכתב מינוי קצר "ראה הפקדתיך היום הזה על הגויים ועל הממליות ולנתוץ ולהעביד ולהרוס, לבנות ולנטוע" (פס' 10). עפ"י תיאור כתב מינוי זה אנו יכולים להבין את אופי הנבואות של ירמיהו לעתיד, למי הוא ינבא (גויים ובני ישראל) ואיזה סוג נבואה.

נבואת המראות פסוקים 16-11

עורכי הספר בחרו להציב את נבואת המראות מיד לאחר מעמד ההקדשה. יש הסבורים כי בחריה זו מציגה את נבואת המראות כניסיון להרגיע את ירמיהו שניבהל מכתב המינוי שלו. נבואת המראות כוללת שני מראות, שתי תמונות שירמיהו רואה:

תמונה ראשונה - מקל השקד

ירמיהו מזהה את מקל השקד וזוכה לציון לשבח - "היטבת לראות". בתקופה זו של השנה כל אחד יטיב להבחין שזה מקל מעץ השקדיה. אם כך מדוע פעולה כה פשוטה לכאורה של זיהוי המקל זוכה לשבח של האל? רד"ק: "כי ראה המקל בלא העלים ובלא הפרחים... והכיר בו שהוא מעטה שקד". יש הסבורים כי "לחידון" הזה תפקיד פסיכולוגי שמטרתו להרגיע את ירמיהו ולענות על טענתו בפסוק 6 - שהוא אינו יודע דבר כי עודנו נער. רש"י מפרש: "השקד הזה הוא ממהר להוציא פרח קודם לכל האילנות, אף אני ממהר לעשות דברי".

מראה השקד נושא עימו מסר: "כי שוקד אני על דברי לעשותו" (פס' 12). שוקד - שומר בשקידה, ממהר. האל מבטיח שהוא שוקד לעשות את דברו אולם אנו לא יודעים מהו הדבר הזה. האם מדובר בנבואה המופיעה בטקסט שלפנינו< האם מדובר בנבואה שאינה נזכרת במפורש? או אולי מינויו של ירמיהו לנביא?

התמונה השניה - סיר נפוח

המראה השני ברור פחות מקודמו, אף ךצסר הנלוה אליו יש השלכות ברורות יותר. סיר נפוח - סיר רותח המעלה הבל ועשן. נפוח - האש שמתחת לסיר מנופחת ע"י הרוח או על ידי מפוח. פירוש אחר - הכוונה היא לסיר קוצנית (שיח קוצני הנערם לערמות המתייבשות בקיץ) ונפוח הכוונה לרוחות הסתיו הנופחות בערמות ומעיפות אותן. את מראה הסיר משלימה תמונה של משפט כנגד ממלכת יהודה. המלכים הבאים מצפון שותפים למשפט ויש להם תפקיד מרכזי בו. אולי הם השופטים? אולי הם העדים? ואולי הם מבצעי פסק הדין? מי הן אותן הממלכות ומהו תפקידן? יש הסבורים שפרטי נבואה זו עמומים מפני שנהבואה נאמרה בראשית דרכו של ירמיהו. בתקופה זו האוייב עדיין אנונימי. במשך הזמן זהות האוייב הלכה ולבשה צורה, ונבואותיו של ירמיהו הלכו והתבהרו לו, והוא יכול לומר דברים ברורים יותר.