על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
חיים וייצמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
===ויצמן, חיים=== | ===ויצמן, חיים=== | ||
חיים ויצמן (1874-1952), מדינאי, מדען ונשיאה הראשון של מדינת ישראל, יליד ביילורוסיה. למד באוניברסיטאות בגרמניה ובשווייץ. ב-1897 קיבל תואר דוקטור לכימיה. | חיים ויצמן (1874-1952), מדינאי, מדען ונשיאה הראשון של מדינת ישראל, יליד ביילורוסיה. | ||
למד באוניברסיטאות בגרמניה ובשווייץ. | |||
ב-1897 קיבל תואר דוקטור לכימיה. | |||
היה מפעילי התנועה הציונית מהקונגרס ה-2 ואילך ומראשי "הפרקציה הדמוקרטית", שאנשיה סברו שעל התנועה לפעול בתחומי תרבות וחברה ולא להסתפק בפעילות מדינית, כדעת הרצל . היה ממתנגדי תוכנית אוגנדה . | היה מפעילי התנועה הציונית מהקונגרס ה-2 ואילך ומראשי "הפרקציה הדמוקרטית", שאנשיה סברו שעל התנועה לפעול בתחומי תרבות וחברה ולא להסתפק בפעילות מדינית, כדעת הרצל . | ||
היה ממתנגדי תוכנית אוגנדה . | |||
ב-1903 נתמנה מרצה לכימיה באוניברסיטת מנצ'סטר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבד ככימאי וסייע רבות למאמץ המלחמה הבריטי (פיתח תהליך חדש לסינתזה של אצטון , שנודעה לו חשיבות בייצור חומרי נפץ). זכה להערכה רבה, וניצל אותה לקשירת קשרים הדוקים עם ראשי השלטון ולקירובם לרעיון הציוני. נודעה לו השפעה רבה על מתן הצהרת בלפור ב-1917. בתחילת 1918 הגיע לא"י בראש "ועד הצירים" שהניח את היסודות למוסדות היישוב. ב-1920 נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית, תפקיד שאותו מילא כמעט ברציפות עד 1946. | ב-1903 נתמנה מרצה לכימיה באוניברסיטת מנצ'סטר. | ||
בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבד ככימאי וסייע רבות למאמץ המלחמה הבריטי (פיתח תהליך חדש לסינתזה של אצטון , שנודעה לו חשיבות בייצור חומרי נפץ). | |||
זכה להערכה רבה, וניצל אותה לקשירת קשרים הדוקים עם ראשי השלטון ולקירובם לרעיון הציוני. | |||
נודעה לו השפעה רבה על מתן הצהרת בלפור ב-1917. | |||
בתחילת 1918 הגיע לא"י בראש "ועד הצירים" שהניח את היסודות למוסדות היישוב. | |||
ב-1920 נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית, תפקיד שאותו מילא כמעט ברציפות עד 1946. | |||
בין שתי מלחמות העולם היה ויצמן מנהיגה הבולט של התנועה הציונית. דגל ב"ציונות הסינתטית", המשלבת את העבודה המעשית בא"י עם פעילות דיפלומטית נוסח הרצל. את "הבית הלאומי" בא"י ביקש להשתית על שני יסודות: התיישבות חקלאית ומדע. לכן תמך בהתיישבות העובדת הפועלית ובמפעליה של תנועת העבודה בארץ, אף שתפיסת עולמו היתה ליברלית-בורגנית. סייע בהקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים. | בין שתי מלחמות העולם היה ויצמן מנהיגה הבולט של התנועה הציונית. | ||
דגל ב"ציונות הסינתטית", המשלבת את העבודה המעשית בא"י עם פעילות דיפלומטית נוסח הרצל. | |||
את "הבית הלאומי" בא"י ביקש להשתית על שני יסודות: התיישבות חקלאית ומדע. | |||
לכן תמך בהתיישבות העובדת הפועלית ובמפעליה של תנועת העבודה בארץ, אף שתפיסת עולמו היתה ליברלית-בורגנית. | |||
סייע בהקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים. | |||
מהישגיו הגדולים בשנות ה-20: הקמת הסוכנות היהודית בשיתוף בעלי הון יהודים לא-ציונים, לשם זירוז בנייתה של א"י. לאחר מאורעות תרפ"ט וראשית הנסיגה הבריטית מהצהרת בלפור התפטר ויצמן, שנודע בעמדתו הפרו-בריטית, מתפקידו. חזר בו רק כששיגר אליו ראש ממשלת בריטניה, רמזי מקדונלד, אגרת אוהדת לרעיון הציוני. ב-1931 לא בחר בו הקונגרס הציוני לנשיא התנועה, אך אחרי 4 שנים שב ונבחר לתפקיד זה. ב-1937 תמך בתוכנית פיל להקמת מדינה יהודית בחלק קטן מא"י. במלחמת העולם השנייה פעל למען הקמתן של יחידות צבא עבריות בצבא הבריטי, ותרם שוב מיכולתו המדעית למאמץ המלחמה. כל אותן שנים המשיך באופן חלקי בעבודתו המדעית. | מהישגיו הגדולים בשנות ה-20: הקמת הסוכנות היהודית בשיתוף בעלי הון יהודים לא-ציונים, לשם זירוז בנייתה של א"י. | ||
לאחר מאורעות תרפ"ט וראשית הנסיגה הבריטית מהצהרת בלפור התפטר ויצמן, שנודע בעמדתו הפרו-בריטית, מתפקידו. | |||
חזר בו רק כששיגר אליו ראש ממשלת בריטניה, רמזי מקדונלד, אגרת אוהדת לרעיון הציוני. | |||
ב-1931 לא בחר בו הקונגרס הציוני לנשיא התנועה, אך אחרי 4 שנים שב ונבחר לתפקיד זה. | |||
ב-1937 תמך בתוכנית פיל להקמת מדינה יהודית בחלק קטן מא"י. | |||
במלחמת העולם השנייה פעל למען הקמתן של יחידות צבא עבריות בצבא הבריטי, ותרם שוב מיכולתו המדעית למאמץ המלחמה. כל אותן שנים המשיך באופן חלקי בעבודתו המדעית. | |||
בשנות ה-30 בנה את ביתו ברחובות, ולידו הוקם "מכון דניאל זיו", שהיה לימים למכון ויצמן למדע ובו היתה לו מעבדה. בשנות המלחמה ולאחריה פעל ויצמן להקמת מדינה יהודית ולהעלאתם לארץ של פליטי השואה. בתקופת המאבק נגד הבריטים היה בעד קו מתון, ועל רקע זה הגיעו יחסיו עם בן-גוריון , יו"ר הנהלת הסוכנות, למשבר. בקונגרס הציוני ה-22 (1946) לא נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית, והתפקיד נשאר בלתי מאויש. אע"פ כן המשיך בפעילות מדינית, ששיאה היה בשכנוע נשיא ארה"ב, הארי טרומן , בצורך לכלול את הנגב בתחומי המדינה היהודית (נובמבר 1947). | בשנות ה-30 בנה את ביתו ברחובות, ולידו הוקם "מכון דניאל זיו", שהיה לימים למכון ויצמן למדע ובו היתה לו מעבדה. | ||
בשנות המלחמה ולאחריה פעל ויצמן להקמת מדינה יהודית ולהעלאתם לארץ של פליטי השואה. | |||
בתקופת המאבק נגד הבריטים היה בעד קו מתון, ועל רקע זה הגיעו יחסיו עם בן-גוריון , יו"ר הנהלת הסוכנות, למשבר. | |||
בקונגרס הציוני ה-22 (1946) לא נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית, והתפקיד נשאר בלתי מאויש. | |||
אע"פ כן המשיך בפעילות מדינית, ששיאה היה בשכנוע נשיא ארה"ב, הארי טרומן , בצורך לכלול את הנגב בתחומי המדינה היהודית (נובמבר 1947). | |||
לאחר קום המדינה נבחר לנשיא "מועצת המדינה הזמנית", וב-17 בפברואר 1949 בחרה בו הכנסת ה-1 לנשיא המדינה. בנובמבר 1951 נבחר לנשיא בפעם השנייה; שנה אח"כ נפטר ממחלה. | לאחר קום המדינה נבחר לנשיא "מועצת המדינה הזמנית", וב-17 בפברואר 1949 בחרה בו הכנסת ה-1 לנשיא המדינה. בנובמבר 1951 נבחר לנשיא בפעם השנייה; שנה אח"כ נפטר ממחלה. | ||
ויצמן היה ממנהיגיו הדגולים של העם היהודי במאה ה-20. הוא נודע בכושר השכנוע הנדיר שלו, והיה פופולרי מאוד בקרב כל שכבות הציבור. בסוף ימיו הביע לא אחת את צערו על ש"איחר את המועד" והגיע לתקופת המדינה כשהוא זקן וחולה. גם שאיפתו להיות נשיא בעל סמכויות שלטון לא נתמלאה. בספרו האוטוביוגרפי "מסה ומעש" (1949) תיאר את דרכו מימי העיירה עד להקמת המדינה. מכתביו (בעברית ובאנגלית) ראו אור בעשרות כרכים. היה דודו של הנשיא השביעי של ישראל, עזר ויצמן . | ויצמן היה ממנהיגיו הדגולים של העם היהודי במאה ה-20. | ||
הוא נודע בכושר השכנוע הנדיר שלו, והיה פופולרי מאוד בקרב כל שכבות הציבור. | |||
בסוף ימיו הביע לא אחת את צערו על ש"איחר את המועד" והגיע לתקופת המדינה כשהוא זקן וחולה. | |||
גם שאיפתו להיות נשיא בעל סמכויות שלטון לא נתמלאה. | |||
בספרו האוטוביוגרפי "מסה ומעש" (1949) תיאר את דרכו מימי העיירה עד להקמת המדינה. מכתביו (בעברית ובאנגלית) ראו אור בעשרות כרכים. היה דודו של הנשיא השביעי של ישראל, עזר ויצמן . | |||
גרסה מ־21:15, 17 באפריל 2005
- רמה:כל הכיתות.
ויצמן, חיים
חיים ויצמן (1874-1952), מדינאי, מדען ונשיאה הראשון של מדינת ישראל, יליד ביילורוסיה. למד באוניברסיטאות בגרמניה ובשווייץ. ב-1897 קיבל תואר דוקטור לכימיה.
היה מפעילי התנועה הציונית מהקונגרס ה-2 ואילך ומראשי "הפרקציה הדמוקרטית", שאנשיה סברו שעל התנועה לפעול בתחומי תרבות וחברה ולא להסתפק בפעילות מדינית, כדעת הרצל . היה ממתנגדי תוכנית אוגנדה .
ב-1903 נתמנה מרצה לכימיה באוניברסיטת מנצ'סטר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבד ככימאי וסייע רבות למאמץ המלחמה הבריטי (פיתח תהליך חדש לסינתזה של אצטון , שנודעה לו חשיבות בייצור חומרי נפץ). זכה להערכה רבה, וניצל אותה לקשירת קשרים הדוקים עם ראשי השלטון ולקירובם לרעיון הציוני. נודעה לו השפעה רבה על מתן הצהרת בלפור ב-1917. בתחילת 1918 הגיע לא"י בראש "ועד הצירים" שהניח את היסודות למוסדות היישוב. ב-1920 נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית, תפקיד שאותו מילא כמעט ברציפות עד 1946.
בין שתי מלחמות העולם היה ויצמן מנהיגה הבולט של התנועה הציונית. דגל ב"ציונות הסינתטית", המשלבת את העבודה המעשית בא"י עם פעילות דיפלומטית נוסח הרצל. את "הבית הלאומי" בא"י ביקש להשתית על שני יסודות: התיישבות חקלאית ומדע. לכן תמך בהתיישבות העובדת הפועלית ובמפעליה של תנועת העבודה בארץ, אף שתפיסת עולמו היתה ליברלית-בורגנית. סייע בהקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
מהישגיו הגדולים בשנות ה-20: הקמת הסוכנות היהודית בשיתוף בעלי הון יהודים לא-ציונים, לשם זירוז בנייתה של א"י. לאחר מאורעות תרפ"ט וראשית הנסיגה הבריטית מהצהרת בלפור התפטר ויצמן, שנודע בעמדתו הפרו-בריטית, מתפקידו. חזר בו רק כששיגר אליו ראש ממשלת בריטניה, רמזי מקדונלד, אגרת אוהדת לרעיון הציוני. ב-1931 לא בחר בו הקונגרס הציוני לנשיא התנועה, אך אחרי 4 שנים שב ונבחר לתפקיד זה. ב-1937 תמך בתוכנית פיל להקמת מדינה יהודית בחלק קטן מא"י. במלחמת העולם השנייה פעל למען הקמתן של יחידות צבא עבריות בצבא הבריטי, ותרם שוב מיכולתו המדעית למאמץ המלחמה. כל אותן שנים המשיך באופן חלקי בעבודתו המדעית.
בשנות ה-30 בנה את ביתו ברחובות, ולידו הוקם "מכון דניאל זיו", שהיה לימים למכון ויצמן למדע ובו היתה לו מעבדה. בשנות המלחמה ולאחריה פעל ויצמן להקמת מדינה יהודית ולהעלאתם לארץ של פליטי השואה. בתקופת המאבק נגד הבריטים היה בעד קו מתון, ועל רקע זה הגיעו יחסיו עם בן-גוריון , יו"ר הנהלת הסוכנות, למשבר. בקונגרס הציוני ה-22 (1946) לא נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית, והתפקיד נשאר בלתי מאויש. אע"פ כן המשיך בפעילות מדינית, ששיאה היה בשכנוע נשיא ארה"ב, הארי טרומן , בצורך לכלול את הנגב בתחומי המדינה היהודית (נובמבר 1947).
לאחר קום המדינה נבחר לנשיא "מועצת המדינה הזמנית", וב-17 בפברואר 1949 בחרה בו הכנסת ה-1 לנשיא המדינה. בנובמבר 1951 נבחר לנשיא בפעם השנייה; שנה אח"כ נפטר ממחלה.
ויצמן היה ממנהיגיו הדגולים של העם היהודי במאה ה-20. הוא נודע בכושר השכנוע הנדיר שלו, והיה פופולרי מאוד בקרב כל שכבות הציבור. בסוף ימיו הביע לא אחת את צערו על ש"איחר את המועד" והגיע לתקופת המדינה כשהוא זקן וחולה. גם שאיפתו להיות נשיא בעל סמכויות שלטון לא נתמלאה. בספרו האוטוביוגרפי "מסה ומעש" (1949) תיאר את דרכו מימי העיירה עד להקמת המדינה. מכתביו (בעברית ובאנגלית) ראו אור בעשרות כרכים. היה דודו של הנשיא השביעי של ישראל, עזר ויצמן .