כאבי רב / שלמה אבן גבירול

השיר

כּאֵבִי רַב וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה / וְכֹחִי סָר וְעַצְמוּתִי חֲלוּשָה,

וְאֵין מִבְרָח וְאֵין מָנוֹס לְנַפְשִׁי, / וְאֵין מָקוֹם תְּהִי לִי בוֹ נְפִישָׁה.

שְׁלֹשָה אֻסְּפוּ עָלַי לְכַלוֹת / שְׁאֵר גּוּפִי וְרוּחִי הָעֲנוּשָׁה:

גְּדֹל עָוֹן וְרֹב מַכְאוֹב וּפֵרוּד- / וּמִי יוּכַל עֲמֹד לִפְנֵי שְׁלֹשָה?

הֲיָם אָנִי וְאִם תַּנִין, אֱלֹהַי, / וְכִי בַרְזֵל עֲצָמַי אוֹ נְחוּשָׁה?

אֲשֶׁר כֹּל עֵת יְסֻבּוּנִי תְלָאוֹת, / כְּאִלוּ הֵם מְסוּרִים לִי יְרֻשָּׁה,

וְתִדְרשׁ לַעֲוֹנִי רַק, כְּאִלּוּ / לְךָ אֵין עַל בְּנֵי אָדָם דְּרִישָׁה!

רְאֵה נָא בַעֲמַל עַבְדָּךְ וְעָנְיוֹ / וְכִי נַפְשׁוֹ כְּמוֹ דָאָה יְקוּשָׁה –

וְאֶהְיֶה לָךְ לְעוֹלָמִים לְעֶבֶד / וְלֹא אֶשְׁאַל עֲדֵי נֶצַח חֲפִישָׁה.

נושא

שיר תלונה. המשורר סובל מייסורי הגוף והנפש, והוא לא עומד בהם. הוא מתחנן לאלוהים שיחלץ אותו מייסוריו.

תוכן

• בית 1: הכאב של המשורר רב והמחלה שלו חסרת מרפא. הכוח שלו אזל ועצמותיו נחלשו.
• בית 2: אין לנפש שלו לאן לברוח, אין מקום בו היא יכול להיות (נפישה).
• בתים 3-4: שלושה גורמים נאספו כדי להשמיד את גופו ורוחו שנענשו-
  • עוונות הגורמים לייסורים נפשיים.
  • רב מכאוב- כאבים גופניים.
  • פרוד- ניכור מהסביבה.

מי יוכל להחזיק מעמד מול שלושה גורמים?

• בית 5: האם אני הים או תנין? האם העצמות שלי עשויות ברזל או נחושת?- המשורר שואל האם הוא כל כך חזק שהוא יוכל לעמוד בכאב. המשורר משווה את עצמו לאיוב- גם הוא חולה וחושב שאלוהים מעמיד אותו במצב לא הוגן.

המילה אלוהי מחלקת את השיר לשני חלקים (כל אחד מכיל 9 צלעות): עד אליה מדבר המשורר על הכאב שלו, ואחריה הוא פונה לאלוהים בתחינה לחילוץ מהם.

• בית 6: הצרות האלה מקיפות אותי כל הזמן, כאילו הוא קיבל אותם בירושה.
• בית 7: אתה מחפש רק את החטאים שלי, כאילו אין לך דרישות מאחרים.
• בית 8: מבקש מאלוהים שישים לב לסבלו ולמצוקתו, ושנפשו ממולכדת.
• בית 9: הוא אומר שאם אלוהים יעזור לו, הוא יוותר על החופש של נפשו ויהיה לו עבד לעולמים. למרות תלונות רשב"ג, השיר מסתיים בבקשה.

קישוטים

• שיבוצים: גם הדלת וגם הסוגר בבית 5 הם פסוקים מתוך איוב (ז' 12, ו' 12)
• צימוד גזרי: נפש-נפישה, תדרוש-דרישה.
• צימוד שונה אות: אנושה-ענושה
• ארמז (קונוטציה)- ירמיהו ט"ו 17-18.
• דימוי: כמו דאה יקושה (ציפור כלואה),
• מספר טיפולוגי: שלושה אספו עליי לכלות.
• תקבולות רבות.
• שאלות רטוריות: מי יכול עמוד לפני שלשה? ברזל עצמי או נחושה?