על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
השפעת השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים דמוגרפיה, כלכלה, מעמד משפטי וחוקי, מעמד קהילה, חינוך ותרבות.: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 23: | שורה 23: | ||
3) עזיבת השכונות היהודיות המסורתיות ומעבר לשכונות של האוכלוסייה הסובבת. | 3) עזיבת השכונות היהודיות המסורתיות ומעבר לשכונות של האוכלוסייה הסובבת. | ||
4) '''תהליך של הגירה'''- מארץ לארץ ומיבשת ליבשת. ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה, בגלל מצב כלכלי קשה אנטישמית ופוגרומים. | 4) '''תהליך של הגירה'''- מארץ לארץ ומיבשת ליבשת. ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה, בגלל מצב כלכלי קשה, אנטישמית ופוגרומים. | ||
===='''ג. תחום הכלכלה'''==== | ===='''ג. תחום הכלכלה'''==== |
גרסה מ־10:43, 21 בדצמבר 2006
השפעות השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים שונים :
א. בתחום המעמד משפטי
קבלת אמנציפציה - שוויון זכויות מלא בכל התחומים. האמנציפציה ניתנה לראשונה ליהודים בצרפת ב-1791 , הודות לעקרונות המהפכה הצרפתית.
עד סוף המאה ה- 19 האמנציפציה התפשטה כמעט לכל מדינות מרכז אירופה ומערבה.
היה זה תהליך ארוך שהיו בו עליות ומורדות, והאופי שלו היה שונה ממקום למקום.
יש לציין כי היהודים קיבלו את האמנציפציה בתנאי שיאמצו את אורח החיים, המנהגים והשפה של אזרחי המדינות בהם ישבו.
האמנציפציה יצרה שני תהליכים מרכזים בחיי היהודים : מצד אחד אפשרה את השתלבות היהודים בחברה הסובבת ומצד שני יצרה דחייה כלפי היהודים , שהביאה לעוינות והגבלת היהודים.
ב. בתחום הדמוגרפיה.
1) גידול במספר היהודים –מספר היהודים גדל פי שתיים. בסוף המאה ה-19 היו בעולם 7.5 מליון יהודים וב-1914 היו בעולם כ- 13 מליון יהודים.
2) תהליך של עיור – היהודים נטשו את הכפרים והעיירות הקטנות ופנו אל הערים הגדולות.
3) עזיבת השכונות היהודיות המסורתיות ומעבר לשכונות של האוכלוסייה הסובבת.
4) תהליך של הגירה- מארץ לארץ ומיבשת ליבשת. ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה, בגלל מצב כלכלי קשה, אנטישמית ופוגרומים.
ג. תחום הכלכלה
1) השתלבות בכל תחומי הכלכלה החדשים - האמנציפציה והמעבר לערים, איפשרו ליהודים להשתלב בתחומים חדשים. חלק מהיהודים הפכו מסוחרים זעירים לבורגנים העוסקים במסחר מודרני.
חלקם השתלבו בתעשייה המודרנית ונכנסו לחברות מסחריות גדולות, כמו חברות ספנות והפכו לבעלי הון. היו יהודים שנכנסו לתחום הבנקאות ועסקו בבניין מסילות ברזל.
2) יהודים רבים פנו למקצועות החופשיים – הם שימשו כעורכי דין, רופאים, פרופסורים באוניברסיטאות.
3) נוצר פרולטריון יהודי –בעיקר במזרח אירופה ובמידה פחותה יותר במערב אירופה ומרכזה. הפועלים היהודים היו מעורים בהגברת התודעה הסוציאליסטית והקמת מפלגות סוציאליסטיות.
ד. בתחום החינוך והתרבות
1) תהליך של חילון וטמיעה – הקשר עם הסביבה הנוכרית הגביר את ההתנתקות מן הדת והמסורת. יהודים התקשו לשמור כשרות, שבת וחגים, בגלל עיסוקיהם או לימודיהם.
החליפו את שמותיהם לשמות לא יהודיים ואימצו הופעה חיצונית דומה לזו של בני סביבתם. היו יהודים שהמירו את דתם כדי לקנות "כרטיס כניסה" לחברה הסובבת.
2) עזיבת לימודי החדר והישיבה ומעבר למוסדות ההשכלה של המדינה.
3) יהודים התערו בתחומי התרבות והאומנות השונים כמו: הספרות, התאטרון,הפיסול הציור והשירה הכללית ותפסו מקום של כבוד.
ה. מעמד הקהילה
נפגעה אחדותה של הקהילה היהודית וסמכות מוסדותיה בגלל :
1) נפגע הקשר בין הפרט לקהילה בגלל המעבר לערים, ההתערות בחברה הסובבת ותהליך החילון
2) פחתה תלותם של היהודים במוסדות הקהילה, שכן העירייה המקומית בערים סיפקה ליהודים שירותים כלליים כמו: חינוך, בריאות וביטחון.
3) יהודים רבים החלו להיות מעורים בחיים הפוליטיים, הצטרפו למפלגות החדשות שצצו וזנחו את הפעילות הקהילתית.