פעולותיהם של עזרא ונחמיה בקרב האוכלוסיה היהודית.

עזרא

עזרא הסופר עלה ליהודה בשנת 458 לפנה"ס. לכינויו "הסופר" ישנן 2 פרשנויות אפשריות:
1. סופר הוא אדם הבקיא בתורה, מלמדה ומעתיקה.
2. סופר הוא פקיד בממשל הפרסי. (פרשנות זו מבהירה מהיכן נבעו סמכויותיו)
ככל הנראה, עזרא עלה לארץ כדי לחזק את מעמד הדת ביהודה ואת מעמד המקדש. הוא העלה עימו כלי כסף שתרמו יהודים בגולה לבית המקדש וקבוצת כוהים ולווים שיסייעו לו לחזק את מעמד המקדש.

• פעולותיו של עזרא ביהודה

1. גירוש הנשים הנוכריות - עזרא פנה לעם, הטיף להם ושיכנע אותם לגרש את הנשים הנוכריות ולמנוע נישואי תערובת משום שעל פי התורה אסור להינשא לנשים נוכריות ושהיהודים צריכים להיבדל מהגויים כי הם זרע הקודש. בקשתו לא התקבלה במלואה וההוכחה לכך היא שגם נחמיה נאלץ לפעול בעניין זה.
2. העלת שופטים ומינויים - עזרא העלה עימו שופטים ודיינים ומינה אותם ביהודה על מנת שיוכלו לבסס את חוקי התורה בעם.
3. קריאת התורה בציבור - עזרא כינס את העם והקריא את התורה בפינהם, הוא גם פירש והסביר אותה על מנת לחזק את מעמד התורה אצלהם, לגרום להם להרגיש מחוברים אליו ולהגביר את תחושת המחויבות של העם לנהוג לפי חוקי התורה.

• סמכויותיו ואופי פעילותו

לעזרא לא היו סמכויות מיוחדות, הוא פעל ללא סמכות פוליטית כלשהיא והוא לא מונה לפחה. מעמדו נבע ככל הנראה מהיותו איש דת. הוא פעל על ידי הסרה, שיכנוע והפעלת לחץ מוסרי ועקב כך הצלחותיו היו חלקיות וגם לא התעוררה כלפיו התנגדות רבה.

• הישיגיו של עזרא

הישיגיו של עזרא היו חלקיים. אופי פעילותו וסמכויתיו גררו הצלחה חלקית מצד אחד, אך מצד שני גם ההתנגדות שהתעוררה עקב פעילותו לא הייתה גדולה כל כך.

נחמיה

נחמיה עלה לארץ 12 שנה אחרי עזרא. הוא יה שר המשקים של מלך פרס ועם בואו ליהודה מונה באופן רשמה לפחה (מנהיג מקומי מטעם האימפריה הפרסית).

• פעולותיו של נחמיה ביהודה

נחמיה פעל ביהודה בתחומים שונים.
תחום דתי:
1. מניעת מסחר בשבת - נחמיה מנע מסוחרים נוכרים להיכנס לירושלים ולסחור בה בשבת. הוא הציב שומרים מסביב לחומות כדי למנוע מאנשים לצאת אל הסוחרים שמחוץ לחומות וכדי למנוע מסוחרים להיכנס לירושלים.
2. חתימת האמנה - נחמיה החתים את העם על מעין התחייבות בינהם לבין אלוהים. במהלך כריתת האמנה נשבע העם לקיים שורה של ציווי. מטרתה של האמנה הייתה חיזוק המחויבות של העם לחוקי התורה. באמנה הבטיח העם להיבדל מעמי הארצות האחרות ולא לשאת נשים נוכריות, לא לסחור בשבת עם גויים ולקיים בדי שנה שמיטת חובות. לתת תרומות ולתרום לתפעולו של בית המקדש.
תחום ביטחוני:
1. בניית החומה מסביב לירושלים - עם בואו ליהודה החל נחמיה בבניית חומה מסביב לירושלים. אף שהדבר עורר התנגדות בקרב הגויים, הוא בנה אותה ב50 יום והיא סייעה להגנת העיר וגם למניעת כניסה של סוחרים גויים לעיר בשבת.
תחום חברתי:
1. שמיטת חובות - נחמיה פעל להקלת המצב הכלכלי של האיכרים ביהודה. הוא אילץ את העשירים לוותר על חובות קודמים ולהחזיר לאיכרים אדמות ובני משפחה שנלקחו כעונש עקב אי החזרת החוב.

• סמכויותיו ואופי פעילותו

בשונה מעזרא, נחמיה פעל מתוך סמכות מדינית ברורה - הוא מונה לפחה. מינוי זה איפשר לו לנהוג ביתר תקיפות ובכוח על מנת להוציא לפעול את מדיניותו. כמו כן הועמד לרשותו גם צבא שליווה אותו.

*הישגיו של נחמיה
לנחמיה הייתה סמכות מדינית ברורה. הוא מונה לפחה והיה לו כוח צבאי שסייע לו להוציא את מדיניותו לפועל באופן מלא. פעילותו התקיפה של נחמיה עוררה התנגדות רבה הרבה יותר מפעולותיו של עזרא משום שהוא "כפה" עליהם את השינויים. בין המתנגדים היו היהודים המתבוללים שלא רצו לפרק את משפחותיהן ולהיפרד מהנשים שלהם, העשירים שלא רצו לוותר על כספם, הגויים שישבו בארץ והשומרונים. למרות ההתנגדות החריפה מהם הצלחתו של נחמיה הייתה גדולה כי הכוח הצבאי שעמד לרשותו סייע לו להשליט את מדיניותו על העם.