קובץ:הגורמים לעליית המשטר הנאצי של היטלר.doc: הבדלים בין גרסאות בדף

הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 נובעים ישירות משני תהליכים מקבילים: א. בעיותיה הקשות של גרמניה מתום מלחמת העולם הראשונה (1918 ) ועד עליית היטלר לשלטון ב- 1933 – תקופה המכונה תקופת "רפובליקת ויימאר" ב. צמיחתה וגיבושה של המפלגה הנאצית בתקופת "רפובליקת ווימאר" תוך ניצול בעיותיה של הרפובליקה.

בעיותיה של גרמניה מתום מלחמת העולם הראשונה בתום מלחמת העולם הראשונה התרחש בגרמניה מהפך פוליטי במקום משטר קיסרי ריכוזי הוקמה רפובליקה דמוקרטית. לאורך 14 שנות קיומה הרפובליקה הייתה נתונה משברים כלכליים, חברתיים ופוליטיים שהובילו להתמוטטותה. הבעיות של הרפובליקה בעיות בתחום הפוליטי-

פיצול מפלגתי- התחזקות מפלגות הקיצוניות משמאל ומימין האנטי דמוקרטיות לצד חולשתן הגוברת של המפלגות שתמכו ברפובליקה. 

ההתנגדות בגרמניה לרפובליקת ויימאר נבעה מכמה סיבות: 1. העובדה שהמשטר החדש נכפה על גרמניה והיה קשור להשפלה של התבוסה במלחמה. 2. העובדה שהחברה הגרמנית הייתה ללא מסורת דמוקרטית. 3. הכישלון של המשטר החדש לפתור את המשברים הדחופים בתחום הכלכלי ובתחום החברתי שהלכו והחריפו. 4. קיומן של מפגלות מימין ומשמאל שרצו להפיל את משטר הרפובליקה ועוררו מהומות וליבו את קהל בגרמניה. היו מס' ניסיונות להפיל את הרפובליקה מצד חוגי הימין ומצד חוגי השמאל הקיצוניים קומוניסטים ששאפו להקים משטר קומוניסטי כמו ברוסיה. גם הימין הקיצוני החדש הנאצי ניסה לבצע הפיכה ניסיונות אלו החלישו את משטר הרפובליקה. אחת הבעיות המרכזיות של הרפובליקה שלא הייתה לו תמיכה רחבה בעם: המעמד הגבוה , הצבא בעלי האחוזות לא תמכו במשטר דמוקרטי. מעמד הפועלים –חוגי השמאל הקומוניסטים שאפו להקים משטר קומוניסטי. המעמד הבינוני הפסיק לתמוך ברפובליקה בגלל בעיותיה הכלכליות והמשברים הכלכליים שפקדו אותם ובגלל אכזבתו מהמשטר בכל הקשור להתמודדות עם המשברים. בעיות בתחום החוקתי - חוקת הרפובליקה הייתה דימוקרטית שהבטיחה זכויות יסוד לכל. אולם היו בה כמה פרצות – לנשיא הוענקו סמכויות חירום להוציא צווים בלא קבלת אישור הרייכסטאג (הפרלמנט) ולשלול זמנית חלק מזכויות האזרח. בפועל החוק הזה אפשר לנשיא לפעול ללא הפרלמנט ובעצם לכונן דיקטטורה חוקתית. מה שקרה בהמשך שרוב המפלגות לא רצו בהמשך קיומה של הדימוקרטיה. בעיות בתחום הכלכלי- הקושי המרכזי של הרפובליקה נבע מהעובדה שבתקופתה הם היו נתונים במשברים כלכליים חמורים ביותר. הייתה אינפלציה מסחררת שהובילה להתרוששות המדינה. בעיקבות המשבר הכלכלי המפלגה הקומוניסטית התחזקה. ההתמוטטות של הרפובליקה בין השנים 1929- 1933 בין השני 1924- 1928 השתפר מצבה הכלכלי של גרמניה והתייצב השילטון. הייתה הרגשה שלאחר השנים הקשות מסיום מלחמת העולם הראשונה הגיעה תקופת רגיעה חברתית וכלכלית. עיקר הבעיות הכלכליות נפתרו ע"י עזרה מסיבית והלוואות שקיבלה גרמניה מארה"ב. אבל מ- 1919 פרץ בארה"ב המשבר הכלכלי הגדול שהשפיע על כל הכלכלה העולמית ועל גרמניה בפרט. א. השפעות המשבר על גרמניה- בתחום הכלכלי- מיד לאחר נפילת הבורסה בארה"ב צימצמו האמריקאים את המסחר עם מדינות אירופה ובעיקר הפסיקו את המענקים וההלוואות לגרמניה תוך מספר שבועות קרסה הכלכלה הגרמנית, התמוטטו מפעלים נסגרו בנקים אלפים פשטו רגל ותוך 3 שנים היו מגרמניה יותר מ- 8 מיליון מובטלים. אווירת הייאוש תורגמה ככישלון של הרפובליקה. ב. השפעת המשבר בתחום החברתי- המשבר הכלכלי פגע בעיקר באנשי המעמד הבינוני והנמוך. החלה בגרמניה אווירת ייאוש וחוסר אמון במשטר הדימוקרטי שיציל את המצב . יותר ויותר גרמנים התחילו להאמין שצריך מנהיג חזק שיציל את גרמניה מהמצב הכלכלי הקשה. לתוך הנישה הזו נכנס היטלר ומפלגתו הנאצית כיוון שאחד ההבטחות שלו היה לשפר את הכלכלה בגרמניה. ג. השפעת המשבר בתחום הפוליטי- בתקופה זו הממשלה לא תפקדה בשל סכסוכים קשים בין המפלגות שהרכיבו אותה ובשל תככים בחוגי הממשל. הממשלות שהתחלפו בפרקי זמן קצרים לא מצאו פיתרון למשברים הכלכלי והפוליטי שפקדו את המדינה. בראש הרפובליקה עמד הנשיא שהיה קשיש (הינדנבורג) שלא היה מאוהדי הדמוקרטיה. חולשת הרפובליקה הכשירה את הרקע להתחזקות החוגים הקיצוניים – בראש ובראשונה התחזקות המפלגה הנאצית עד לעלייתה לשלטון ב- 1933. חולשת הרפובליקה הכשירה את הרקע להתחזקות החוגים הקיצוניים –בראש ובראשונה התחזקות המפלגה הנאצית צמיחתה וגיבושה של המפלגה הנאצית בתקופת רפובליקת ווימאר בשנים 1921- 1929 ב-1921 הצטרף אדלוף היטלר למפלגה לאומנית אנטישמית ששינתה את שמה "למפגלת הפועלים הנאציונל –סוציאליסטית הגרמנית"= המפלגה הנאצית. ב- 1923 ניסה היטלר לעשות הפיכה ולתפוס את השלטון בכוח- אך נכשל. בעיקבות כך החליט לפעול בדרכים אחרות: הוא אמץ אסטרטגיה חדשה שהתבססה על 3 דברים: 1. ללכד את שכבות הביניים והנמוכות כדי להשיג תמיכה ציבורית 2. לא לנסות לתפוס את השלטון בדרך חוקית ולהימנע מהתמודדות עם הצבא . לנצל בדרך מתוחכמת את הכלים של הדמוקרטיה. 3. להשיג תמיכה מהימין המסורתי בייחוד מראשי התעשייה והבנקאות בגרמניה בשנת 1933 מימש אסטרטגיה זו. בשנים 1923 – 1929 עשה היטלר מס' צעדים ארגוניים חשובים לעתיד ובשנת 1929 כשפרץ המשבר הכלכלי המפלגה שלו הייתה מוכנה ומאוחדת. הארגונים שעשה: • יצר מנגנון מפלגתי מאורגן של מחלקות שעוסקות בתחומים שונים • הקים ארגון נוער וסטודנטים במפלגה • הקים מנגנון תעמולה הראשות יוזף גבלס • ארגן אסיפות המונים • יצר קשר עם חוגי הימין שהזרימו כסף למפלגה כתוצאה מהצעדים הללו עלה מס' חברי המפלגה מ- 27,000 ב- 1925 ל- 75,000 ב- 1928 . עדיין היא הייתה קטנה בשוליים הקיצוניים הימיניים של המפה הפוליטית. בבחירות 1928 הצליחה להכניס לרייכסטאג רק 12 צירים מתוך 429. השנים 19129- 1932 • חוסר האונים שלה שלטון מולה בעיות הקשות שפקדו את הרפובליקה בשנים 1929-1932 תרם תרומה מכרעת לסלילת דרכו של היטלר לראשות הממשלה(קנצלר) התמוטטות הכלכלית והפוליטית הביאו להתחזקותה של המפלגה בבחירות 1930 קבל 107 נציגים ובבחירות 1932 זכתה המפלגה הנאצית ב- 230 והפכה למפלגה הגדולה ברייכסטאג. • הנהירה לתנועה הנאצית הלך וגבר ככל שהחמיר המצב בגרמניה . במפלגה תמכו כל מאוכזבי הרפובליקה: בעיקר המעמד הבינוני שעיקר המעמסה הייתה על כתפיו הם מצאו בהבטחות של היטלר תקווה חדשה. היטלר הבטיח לפועלים תעסוקה , למעמדות הביניים והנמוכים הבטיח את החזרת כבודם לקפיטליסטים הבטיח רווחים עצומים לראשי הצבא הבטיח צבא גדול. • הנאצים והקומוניסטים הפגינו רבות ברחובות והתסיסו את החברה. ברחבי גרמניה פרצו מהומות בין בריוני ה- אס.אס. לבין הלוחמים האדומים הקומוניסטים. • התעמולה נאצית הציגה את היטלר כחלופה היחידה למצב האנרכיה הקיים. • בינואר 1933 הוזמן היטלר ע"י הנשיא הינדנבורג להיות קאנצלר גרמניה ללא בחירות ותודות לסעיף 48 המפורסם בחוקה שאיפשר לנשיא להקים ממשלה נשיאותית לרייכסטאג מבלי להיזדקק לדעת הקהל וכך קבל היטלר את משרת הקאנצלר ועלה לשלטון בגרמניה.

הנשיא בגרמניה (הנדנבורג) היה רשאי לפרסם צווי חירום ועוד מס' החלטות גורליות בגרמניה וזאת למרות שמי שעמד בראש המדינה היה הקנצלר (ראש הממשלה) ולכן מידי פעם היה אפשר לעקוף את הפרלמנט (הרייכסטאג) מבלי לזכות ברוב קולות שם. כיוון שהמשבר הכלכלי הביא לכך שהרבה מפלגות קיצוניות התחילו לעלות כלפי מעלה המצב של הדמוקרטיה היה קשה יותר כי כל מפלגה שעלתה לשילטון התקשתה לתפקד מול המפלגות האחרות. בלית ברירה הנשיא העביר את השילטון לאחת ממפלגות המרכז אבל גם היא לא הצליחה לייצב את השילטון. במקביל המפלגה הנאצית הגבירה את כוחה וככל שהמשבר היה ארוך יותר כך להיטלר היה קל יותר לשכנע את ההמונים: הוא הלהיב אותם באמצעות מצעד ראווה . הוא נאם והכריז על כיבושים הוא הבטיח לשפר את הכלכלה ולבטל את חוזי וורסאי והאשים את היהודים בכל הבעיות מ- 1930 קיבלו הנאצים 107 צירים מתוך 500 זאת לעומת 12 צירים שהיה להם ב- 1928. ב- 1932 שוב נערכו בחירות בגרמניה והנאצים קיבלו 230 צירים והפכו להיות המפלגה הגדולה בגרמניה אבל עדיין לא היו רוב מוחלט. הנשיא לא נתן להיטלר את השילטון והיטלר הבין שהוא צריך ללכת לאופוזציה ומשמה בדרכי טרור לכפות על הנשיא לתת לו את השילטון. כאשר הנשיא הבין שהמפלגות ייצרו גוש חוסם הוא נאלץ מחוסר ברירה ב- 30 לינואר 1933 לתת להיטלר את השילטון והיטלר עולה לשילטון בדרך חוקית. 

בניית המשטר הנאצי הטוטאליטרי 1933- 1939- מדיניות פנים תהליך ההשתלטות של הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטאליטרית נמשך שנתיים וכונה "נאציפיקציה" (תהליך האחדה) הכוונה האחדת גרמניה תחת שלטון נאצי ריכוזי ע"י שיעבוד כל ארגוני החברה והמוסדות לטובת המפלגה ו"הפירהרר" –המשמעות של צעדים אלה הייתה: ניטרול כלל המוסדות והגופים הדימוקרטיים – הרייכסטאג, המנגנון הציבורי, מערכת המשפט, הצבא, המפלגות , הכנסייה ואפילו משרת הנשיא . כולם עכשיו תחת "הפירהרר". תהליך מעבר מהדמוקרטיה לדיקטטורה נעשה בשלושה שלבים: 1. כיבוש השילטון והגברת כוחה של הממשלה החדשה. 2. חיסול מדינת החוק והקמת מדינה חד-מפלגתית 3. מיסוד משרת הפירההר כשליט עליון של גרמניה וציות מוחלט למנהיג.

בשלב הראשון- שלב כיבוש השילטון 1. שריפת הריכסטאג ופירסום צווי חירום "להגנת העם והמדינה – ב- 30 לינואר 1933 מתמנה היטלר כקנצלר גרמניה באופן חוקי ע"י הנשיא היינדנבוורג. הוא מודיע על פיזור הרכיסטאג והליכה לבחירות חדשות. שבוע לפני הבחירות הוצת בניין הרכיסטאג . היטלר ואנשיו מאשימים את המפלגה הקומוניסטית (שהייתה יריבה בולטת שלו) בהצתה. שריפת הרייכסטאג הייתה תרוץ להתחלה של גל מעצרים בקרב היריבים הפוליטיים של היטלר. היטלר מוציא צווים ומחוקק חוקים אנטי דימוקרטיים שפוגעים בזכויות הפרט. לדוגמא: הוא מוציא צו חירום "להגנת העם והמדינה" - צו זה מטיל מגבלות על החופש האישי , על הזכויות להבעת דיעה חופשית ועל חופש העיתונות. בעיקבות הצו הופעל צנזורה , נסגרו עיתונים, החלו לצטט לאנשים בטלפונים , פוטרו עובדים, נערכו חיפושים, הוחרם רכוש, ונעצרו אנשים לזמן בלתי מוגבל. כל הצווים האלה לווו בטירור ובאלימות וכוונו נגד כל היריבים הפוליטיים של המפלגה הנאצית. באותה שנה הוקם הגסטפו והמשטרה הפוליטית החשאית של המדינה. שלעומד בראשה הייתה סמכות לגרש למחנות ריכוז כאלה שנחשבו לאוייבי המדינה וביניהם כמובן היהודים. במחנות הריכוז הושפלו, עונו ונשללו זכויותיהם של כל האסירים , כשרבים מהם מתו מהתנאים הקשים ומעבודות הכפייה. 2. חוק ההסמכה – במרץ 1933 נפתח הריככסטאג מחדש ויומיים לאחר מכן נחקק חוק ההסמכה – החוק הזה העניק לממשלה את הזכות לחוקק חוקים ולתקן חוקים ישנים ללא אישור של הרייכסטאג , למשך 4 שנים גם אם הם סותרים את החוקה. החוק התקבל ברוב גדול כיוון שלמפלגות שהתנגדו למפלגה הנאצית לא ניתן להצביע ברייכסטאג ועצם החוק הזה מבטל את כל הסמכויות שהיו לרייכסטג . וכל הסמכויות הופכות להיות בידיים של היטלר. הרייכסטג המשיך לפעול עד 1939 אבל ללא שום משמעות פוליטית. 3. פגיעה בשילטון- תהליך האחדה ונאציפיקציה- היטלר מתחיל לאחד את כל מרכזי הכוח בגרמניה תחתיו וכך בעצם גרמניה הופכת לטוטליטארית . הפיכת גרמניה תחת מנהיג אחד. האחדת הרצון הפוליטי של היטלר תחת המפלגה שלו והחוקים שלו ויצירת אחדות בכל תחומי החיים. היטלר ממנה נציגים/נציבים נאצים תחתיו במספר מקומות ברחבי המדינה. הוא נותן להם סמכות בלעדיות ודואג שדרכם כולם יפעלו לפי דרכו ומי שמתנגד ישלח למאסר. בתהליך האחדה שועבדו כל המוסדות לשלטונם של הנאצים: הכנסייה, מערכת המשפט, המשטרה והצבא ועוד. תוך שנה שלט היטלר ולא נותר כל ארגון עצמאי שהיה יכול לעמוד נגדו.

בשלב השני – חיסול מדינת החוק ע"י שלטון חד-מפלגתי 1. טיהור המנגנון הממשלתי- באפריל 1933 יוצא "החוק לשיקום שירות המדינה"/חוק להשבת הפקידות המקצועית על קנה – בעצם היטלר רוצה להעיף המוני בעלי תפקידים ולמנות במקומם בעלי תפקידים חדשים ששייכם לגזע הארי. הדבר נקרא אריזציה" היטלר מטפח מנגנון פקידותי שבו כל הפקידים הם מהגזע הארי וברובם שייכים למפלגה הנאצית. החוק הזה מאפשר לו לסלק יהודים מהתפקידים שלהם ואז בעצם כל התפקידים שמתפנים הוא נותן אותם לגרמנים עצמם ואז הוא מראה להם הגאווה איך הוא מצא להן מקומות עבודה חדשים. 2. ביטול האיגודים המקצועיים והקמת חזית עבודה גרמנית- במאי 1933 הוחרמו האיגודים המקצועיים בהם היו חברים 7 מיליון גרמנים. המנהיגים של האיגודים המקצועיים הוכנסו למחנות ריכוז והשביתות נאסרו עפ"י חוק. (איגוד מקצועי תפקידו היה לקדם את זכויות העובד האיגוד מגן על עצמו מפגיעה בזכויותיו ע"י שביתות) 3. חוק האוסר על קיומן של מפלגות/ חיסול המפלגות והקמת מדינה חד-מפלגתית – עד 1934 הצליח היטלר ע"י איומים והתנהגות אלימה להשאיר את המפלגה הנאצית כמפלגה היחידה ברכייסטג. היטלר הוציא חוק נגד הקמת מפלגות נוספות. כך הפכה גרמניה למדינה חד-מפלגתית ובבחירות רק מפלגה אחת היתה מועמדת ו- 95% הצביעו בעדה. 4. בתחום המשפטי- היטלר הקים בתי משפט חדשים שהיו מורכבים משופטים נאציים. הרוח בבתי המשפט הייתה בהתאם לתורת הגזע. ההוראה שניתנה לשופטים הייתה שתפקידם לא לעשות משפט צדק אלא להשמיד את האוייב של הנאצים (כל מתנגדי המשטר). 5. ניטרול הכנסיות- (תוספת ממחבר נועם) – הקתולים התנגדו למה שקורה בגרמניה. היטלר רואה עצמו תחליף לה' רואה עצמו מעל כולם ולכן מגיע להסכם עם האפיפיור – ההסכם אומר שהמרים הקתוליים יכולים להמשיך לכהן בכנסייה אבל הם מתחייבים לא להתערב בענייני המדינה.

בשלב השלישי- מיסוד דיקטטורת הפירהרר 1. "ליל הסכינים הארוכות" – ב- 30 ליוני 1934 היטלר נותן פקודה לחסל את המנהיג הראשי-ארנסט ראהם ואת שאר המנהיגים של פלוגות ה- s.a (צבא המפלגה הנאצית) כיוון שהוא חושש שהם מנסים לחתור תחתיו . ראהם רצה לעשות מהפכה חברתית והיטלר התנגד לכך –היטלר לא רצה שהם יתחזקו פחד שהם יקחו לו את השילטון ויעוררו מהפכה. החיסול הזה נודע בשם "ליל הסכינים הארוכות" שבו היטלר עושה פעולה של להיפטר מגרומים שיכולים להפריע למפלגה הנאצית. לאחר שהוא מחסל אותם הוא בונה יחידה חדשה שנקראת s.s. שרוב חייליו הם מהמעמד הנמוך וכאלה שלא יכולים לחתור תחתיו. 2. איחוד משרת הקנצלר והנשיא בידי היטלר- כשהינדנבורג הנשיא נפטר באוגוסט 1934 החליט היטלר לבטל את הבחירות לנשיאות ולהכריז על עצמו כקנצלר +הנשיא+ המפקד העליון של הצבא. מפקדי הצבא והחיילים נשבעו לו אמונים באופן אישי וכך היטלר הופך להיות המנהיג הכל יכול בגרמניה.

גרמניה הנאצית האידיאולוגיה הנאצית

1. תורת הגזע- *המרכיב המרכזי באידיאולוגיה הנאצית הוא תורת הגזע. תורה זו הושפעה מתורתו של החוקר האנגלי צ'רלס דרווין, שטען שבטבע יש מלחמת קיום בין בעלי החיים ובמלחמה זו החזק שורד.

• האידיאולוגיה הנאצית ניסתה להתאים את התורה הזו לחברה האנושית ולמערכת היחסים בין המדינות. לדעתם גם בין בני האדם מתקיימת מלחמת קיום.
• בני האדם מחולקים לגזעים שונים שביניהם מתנהל מאבק של הישרדות. כל בני האדם שייכים לקבוצת גזע מסוימת ואין התייחסות לאדם כאינוודיוואל. קבוצות הגזע חולקו לשלוש קטגוריות: יוצרי תרבות (הגזע הארי- הגרמנים והעמים הצפוניים –סקנדינבים אנגלו סכסיים ועוד) נושאי תרבות (הגזע הסלבי- פולנים רוסים ועוד שהם משרתי הגזע העליון) והורסי תרבות (היהודים) בין הקבוצות קיימת היררכיה בעלת משמעות ערכית מוסרית ברורה.
• בראש סולם הגזעים עומד הגזע הארי, שבו יש את כל התכונות המעולות: יצירתיות, יופי, גבורה, שלמות פיזית ורוחנית ולעומתם הגזעים הנחותים מהווים שפל, הרס וכיעור. על הגזע הארי לבנות סדר עולמי חדש על בסיס תורת הגזע המגדירה את עליונות הלאום הגרמני ועליונות הרייך.

2. אנשטימיות- עיקרון האנטישמיות היה חשוב ביותר בתורת הגזע הנאצית. היהודי נתפס כאויב של הגזע הארי, באנטישמיות הנאצים כיוונו נגד היהודים ספציפית. חלפי תפיסתם היהודים הם ערמומים, בוגדנים, נצלנים ומשועבדים לכסף. עפ"י עיקרון האנטישמיות היהודים הם כמו חיידקים שמפוררים את העם הגרמני, הם גרמו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה , לתבוסה, לחתימה על הסכמי וורסאי המשפילים, לכן יש להילחם היהדות מלחמה קשה, כדי להעלימה ולסלק אותה מהזירה.

3. הלאום כערך עליון (תרבות ה- folk)- החובה של כל הגרמנים לשוב לחיות במסגרת הרייך הגרמני. היטלר שאף להרחיב את גבולות גרמניה ולספח לגרמניה את כל הגרמנים החיים במרכז אירופה במדינות אחרות. היעד- איחוד "הפולק "(האומה) הגרמני ליחידה מדינית אחת ברייך אחד הנאצים מאמינים ומנסים לשכנע שהגרמנים הם צאצאים של גרמנים קדומים שמהווים את הבסיס לחוזק ולעוצמה של העם הגרמני

4. עיקרון המנהיגות ופולחן האישיות של המנהיג הפיהרר- האידיאולוגיה הנאצית הדגישה את חשיבותו של המנהיג "הפיהרר" – שמבטא את רצון העם ואת רצון ה' הגזע העליון הצמיח את המנהיג העליון שהוא מנהיג מתוקף נתוניו הגזעיים. . אין לערער על רצונותיו ופקודותיו של הפיהרר כיוון שהוא עומד בראש המדינה. הפיהרר- איש ההשגחה שנשלח כדי להושיע את גרמניה והגזע הארי. הפיהרר אינו כפוף לשום חוק הוא יודע מה טוב ומה רע, אסור ומותר-הוא יוצר את החוק. .היטלר שלל את עיקרון השוויון בין בני האדם- לדעתו המנהיג הוא אדם המורם מהעם וממנו מוענקת לחבורת עילית הקרובה לו ומתחלקת איתו בכריזמה כדי לשלוט בהמונים. תפקידו של המנהיג הוא ללכד את העם והוא המחליט היודע המכוון והמוליך את העם לחיזוק כוחו ועוצמתו. עפ"י עיקרון זה על הגרמנים להישמע להוראותיו של המנהיג ללא תנאים ולציית ציות מוחלט כיוון שהכל לטובת המדינה.

5. מרחב המחייה- לדעת הנאצים על גרמניה לספח שטחי מחיה נוספים כדי להגדיל את גבולות המדינה . הזכות לקרקע שייכת לגזע הארי כיוון שהוא הגזע העליון ולכן הוא צריך להשתלט על הקרקעות האלה כדי להגדיל את העוצמות שלו. אותם תושבים ששייכים לאזורים הכבושים ישועבדו לעם הגרמני וישרתו את העם הגרמני.

6. שלילת הדימוקרטיה והליזרליזם- הנאצים שללו את חופש המחשבה , חופש המצפון, חופש ההתארגנות וחופש הדיבור. היטלר שלל את הדימוקרטיה ואת הליברליזם (חופש) ובעצם מבחינתו אין יותר זכויות הפרט . הכרעת הרוב היא עיקרון מוטעה לדעתו משום שהפרטים לא יכולים להבין מה שמבינים המנהיג וחבריו בהיררכיה. המדינה לא נוצרה בשביל האדם אלא האדם קיים בשביל המדינה לכן אין משמעות לזכויות האדם . הנאצים מאמינים במפלגה אחת ובמנהיג אחד וכל זה לטובת המדינה הגרמנית.

שלילת הקומוניזם והסוציאליזם – בניגוד לקומוניזם (הרוסי) הנאצים מאמינים ומדגישים את ההבדלים בין המעמדות, מין חוסר שוויון בין גזעים ובין בני אדם ונותנים לגיטימציה (הצדקה) להכחיש ולהשמיד גזעים נחותים. מבחינת הנאצים הקומוניזם הוא אחד מהגורמים שצריך להעלים כיוון שהוא מאמין בשיוויון מעמדות ושהוא מיושם ברוסיה שגם דוגלת בכיבוש שטחים כדי לממש את האידיאולוגיה הזו. הנאצים מאמינים בשליטתו של החזק על החלש  , במלחמות ובכיבושים . סיבה נוספת לשנאה של הנאצים את הקומוניזם הוא בכך שמיש המציא את הרעיון הקומוניסטי היה יהודי בשם קרל מרקס – זה כבר סיבה לשנוא את השיטה. 

7. שלילת השלום והפשרה לעומתו ראיית המלחמה כערך- נאציזם ראה את העולם במאבק תמידי בין גזעים. כל המשאבים האנושיים חייבים להיות מכוונים למאבק זה. . המלחמה היא הביטוי הנשגב ביותר של המאבק והיא מאפשרת את ניצחון החזקים והכחדת החלשים. השלום מנוון את הפרט והאומה.

4. מדיניות הנאצים כלפי היהודים ברייך עד לתחילת מלחמת העולם השנייה (1933-1939) עם עליית הנאצים לשלטון החלה רדיפה אנטישמית של יהודי גרמניה. הנאצים התכוונו להשיג בכך מספר יעדים: א. להגדיר את היהודים – שני דורות אחורה , למצוא אותם לבודד אותם – הפרדה מהגזע הארי ב. לזרז ולהגביר את הגירת יהודי גרמניה – "לנקות" את גרמניה מהיהודים- עידוד היציאה מגרמניה ג. לגבש את העם הגרמני סביב המדיניות הגזענית ולהרחיב את התעמולה האנטישמית. ד. לנשל את היהודים מהרכוש שלהם. למען המטרות האלה נקטו הגרמנים במס' צעדים כנגד היהודים. האמצעים: 1. תעמולה 2. חקיקה המדיניות הנאצית כלפי היהודים התפתחה בשני מסלולים: א. מעשי אלימות וצווים שהעניקו לרדיפות ולגזרות נגד היהודים בסיס משפטי-חקיקה ב. פרסום חוקים אלו התלוותה תעמולה אנטישמית בראשותו של גבלס- תעמולה. שלב ראשון 1. חרם כלכלי ליום אחד- מאפריל 1938 התקיים" יום החרם" שבו פשטו פלוגות הסער (ה- s.a) על בתי עסק יהודים וחיבלו בציוד ובסחורה. הם עשו ]וגרומים . סימנו חנויות של יהודים במגן דוד ומנעו כניסת לקוחות גרמניים. כמו כן, הופץ חומר תעמולה אנטישמי שקורא לציבור הגרמני להחרים את בתי העסק היהודיים בטענה שהעסקים האלה פוגעים בכלכלת גרמניה. החרם עורר תגובה נזעמת בעולם והיטלר שחשש בשלב זה מתגובות העולם (חשש שגם ארה"ב תפעיל עליו סנקציה כלכלית) החליט להפסיק את החרם אחרי יום אחד בלבד, אבל עדיין לאותו יום היה אפקט גדול מאחר ומרגע זה היהודים קיבלו בידוד בחברה ורבים מהם הבינו שהם צריכים לעזוב מיידית את גרמניה. 2. חקיקה אנטי יהודית 1933- 1934 – במטרה לדחוק את היהודים מהחברה ולאלץ אותם לעזוב את גרמניה, הוטלו על היהודים מספר גזרות: א. החוק לשיקום הפקידות- מקובל גם בשם חוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה, חוק שנחקק בגרמניה הנאצית ב- 7 לאפריל 1933 לאחר עלייתו של היטלר לשילטון. החוק קבע את שירות המדינה כ"לאומי" והתיר פיטורים של עובדי מדינה קבועים , עובדי מדינה שאינם בני גזע הארי ומתנגדים לשלטון הנאצי –נדרשו להתפטר מתפקידיהם במשרות הממשלתיות (דואר, משטרה וכו) יהודים הוצאו מהשירות הציבורי והוגבלו בעיסוק במקצועות חופשיים. החוק איפשר להיטלר להוציא ממקומות עבודה ציבוריים את כל ההיודים ובמקום להעסיק עובדים גרמניים. ב. הגדרת "מי הוא ארי"? – ההגדרה הזאת הייתה ביולוגית ולפיה אם אחד משני הסבים היה יהודי הרי אותו אדם הוא יהודי. הגדרה זו איפשרה לאתר ולבודד את היהודים ובכך ליישם את תורת הגזע. חלק מהשקפת עולמו של היטלר הייתה לטהר את העם הגרמני מחולי נפש ונכים והחליט לבצע "מבצע המתת חסד" , מאחר וכל אלה פגעו בעליוניות הגזע הארי. היטלר רצה שהעם הגרמני יהיה מורכב מאנשים עם בעלי חזות ארית ואל אנשים שונים עם מוגבלויות ואנשים מסוג זה עמדו בדרכו ולכן החליט לחסלם. בנוסף הנאצים בנו בתים מיוחדים שבהם נפגשו חברי ס"ס בעלי חזות ארית אידיאלית עם בנות בעלות מראה ארי וקיימו יחסי מין כדי להרבות את הגזע הארי הטהור ולשמור על ייחודו ולמנוע התערבבות עם אחרים. בהמשך הוא עבר למבצע אחר – רצח היהודים בגז. ג. שריפת הספרים- היטלר סלד מהאמנות המודרנית ודאג לסלקה ממוזיאונים ואולמות קונצרטים. המשטר הפעיל פיקוח על תחומי האומנות בשביל ליצור "אומנות גרמנית" שתשרת את מטרותיו להאדיר את העם הגרמני והדגשת השורשים, כחלק מטיהור התרבותי נערכו טקסי שריפת ספרים (10 במאי 1933) שבהם נשרפו אלפי ספרים של הוגי דיעות , סופרים יהודים ואחרים שהמשטר רצה להכחידם ובכך בעצם מבטלים הנאצים את התרבות וההיסטוריה היהודית וכך סלל המשטר הנאצי את הדרך הלשתלטות על חיי החינוך והתרבות של התושבים בגרמניה.

שלב שני -1935- 1938 שני אירועים מרכזיים: א. חוקי נירנברג ב. האריזציה של גרמניה בשנים 1927-1938

חוקי נירנברג 1935 בספטמבר 1935 פורסמו בעיר נרנברג שבגרמניה חוקים גזעניים שמהם ניתן להבין שחלה החמרה גדולה במצבם של יהודי גרמניה. חוקי נירנברג הגדילו את השונות של היהודים והפכו אותם לאזרחים נחותים. שני חוקים עיקריים הקשורים במעמד היהודים היו: ג. חוק אזרחות הרייך – קובע שאזרחות גרמנית תוענק רק לבעלי הדם הגרמני הארי. זאת אומרת שהזכויות הפוליטיות והמשפטיות של היהודים נשללו והם הפכו לאזרחים נחותים ללא זכות הצבעה וללא אפשרות לכהן במשרות ממשלתיות. ד. החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני- מתוקף חוק זה נאסר על היהודים להינשא לאירים. זוגות מעורבים יופרדו, נאסר על יהודים לקיים יחסי מין עם הגזע הארי, נאסר על היהודים להעסיק עוזרות בית אריות ונאסר על היהודים להניף את דגלי המדינה. החוק קבע כי היהודים הם זרים לא רצויים טמאים ומסוכנים לכבודו ולביטחונו של העם הגרמני. חוקי נירנברג יצרו נקודת מפנה במעמד האזרחי של היהודים בגמרניה כיוון שמאותו רגע הכוונות האנטישמיות של הנאצים הפכו לגלויות וקיבלו תוקף חוקי.

משמעות של חוקי נירנברג- 1.עם חוקי נירנברג נוצר הבסיס החוקי למדיניות האנטי יהודיות בהמשך. 2. החוקים האלה פגעו בכלל היהודים ואל בקבוצות מסויימות מהם 3. משמעות נוספת – באופן סופי בוטלה האמנציפציה (שוויון הזכויות שניתנו ליהודים באירופה הרבה לפני עליית היטלר לשלטון) 4. לראשונה חקיקה גזענית - החוקים יצרו הפרדה בין גזעים. סימנו את היהודים כגזע נפרד בעל דם שונה שאינו יכול להיות עוד כחלק מהחברה. 5. כיוון שהיהודים הם אינם אזרחי גרמניה יותר אז אין להם זכויות משפטיות ולכן הם לא יכולים לפנות לבית המשפט לקבל הגנה משפטית. 6. החוקים האלה אומנם לא פוגעים פיזית ביהודים, אבל מבודדים אותם מהחברה הגרמנית וזה צעד לפני הבידוד הגדול שנעשה בהמשך. תקנה הראשונה לחוק אזרחות הרייך התקנה קבעה: 1. יהודי אינו יכול להיות אזרח הרייך , אינו יכול להצביע ואינו יכול להיבחר למשרה ציבורית 2. הוגדרה מחדש "מיהו יהודי" א. מי שלפחות שלושה מסביו יהודים גמורים לפי גזעם ב. גם בין תערובת ששניים מסביו יהודים והוא מקיים את אחד משני התנאים הבאים: הוא נשוי ליהודי/יהודיה או משתייך לקהילה היהודית.

בידוד חברתי והוקעה חברתית התרחש תהליך של הוקעה תרבותית בידוד חברתי: נאסר על היהודים לשבת על ספסלים בגנים ציבוריים, להשתתף בארגוני ספורט שונים, להחזיק חיות בית, לא יכלו ללמוד באוניברסיטאות, וניטלו שלטים "יהודים אינם רצויים".

1937-1938 – "האריזציה" של גרמניה אריזציה= העברת רכוש מידי יהודים לידי "ארים" (נישול כלכלי של היהודים) בתהליך זה השתלטו גרמנים ארים ואנשי המפלגה הנאצית על מפעלים ועל רכוש יהודי. שני שלבים באריזציה 1. עד 1938- אין עדיין כפיה . לא בוצעה מכוח חוק או תקנה אלא בנסיבות בלבד. 2. מ- 1938- בעיקבות חקיקה התעצם מהלך האריזציה . באפריל חויבו היהודים למכור רכוש שערכו עלה על 5,000 מארק. תוך שנה נגזלו 80% מהם בדרכי כפייה.

שלב שלישי 1938 –שנת מפנה והקצנה הרקע להקצנה: ההחמרה נבעה במידה רבה מהתחזקות בטחונה העצמי של גרמניה הנאצית: בשנת 1938 עברה מדיניות החוץ הגרמנית לפסים תוקפניים יותר ויותר שהתבטאו בכיבוש וסיפוח של שטחים ללא התנגדות. סיפחה את אוסטריה , חבל ארץ הסודטים מצ'כוסלובקיה עבר גם לגרמניה. ביולי 1938 התקיימה ועידה בינלאומית- ועידה אויאן- ועידה לענייני פליטים שהייתה יוזמה האמריקאית באיוואן שבצרפת. הועידה הוכיחה אוזלת יד מוחלטת הפיתרון הפליטים היהודיים ואף מדינה לא גילתה נכונות לעשות למען הפליטים היהודיים באירופה. שנה זו נחשבה לשנת מפנה גורלי משום בשנה זו: 1. כמו כן הייתה מדיניות אנטי יהודית גם על יהודי אוסטריה- לאחר הסיפוח החלו הנאצים לרדוף את 185,000 יהודי אוסטריה . החקיקה הגזענית שהייתה קיימת בגרמניה הועתקה לאוסטריה 2. חל מפנה במצבם של יהודי גרמניה א. חל שיטפון של גזרות נגד יהודי גרמניה בכל תחומי החיים שהביאו לבידודם הפיסי ולנישולם הכלכלי המוחלט. הדרכונים שלהם הוחתמה האות j , חויבו להוסיף לשמם את השם ישראל/שרה . לאחר ליל הבדולח הופסק לחלוטין לימודם של הילדים היהודים בבתי הספר הכלליים חל עליהם איסור להכינס למקומות ציבוריים . והחלה האריזציה הכפויה- להעביר כל רכושם לאריים. הס.ס. הכריח את היהודים להגר מגרמניה ואוסטריה. ב. גירוש "זבונשין" – באוקטובר 1938 גורשו באלימות ברוטלית 17,000 יהודים בעלי אזרחות פולנית שחיו זמן רב בגרמניה. היהודים נתקעו חסרי כל בעיירת גבול פולנית – זבונשין- כאשר הגרמנים חוסמים את גבול ארצם והפולנים מונעים מהם כניסה לתוך פולין. ליל הבדולח נובמבר 1938- בלילה שבין 9-10 פשטו יחידות נאציות של בתי עסק יהודים והתפזרו בכל רחובותיה של גרמניה. מדובר בפרעות מאורגנות שהיה להן גם רקע עממי נרחב. תקפו יהודים בכל רחבי המדינה והסיתו את ההמון המשולהב ליטול חלק בפרעות. הוצתו ונהרסו 1,000 בתי כנסת , נשרפו ונשדדו 800 חנויות ומאות מקומות נהרסו וניזוקו. מאות יהודים הוכו כ- 30,000 מהם נשלחו למחנות ריכוז בדכאו ובבוכנוואלד כ- 92 יהודים נרצחו ליל הבדולח היו כמה מטרות: 1. ללבות את היצרים בגרמניה 2. לזרז את קצת עזיבתם של היהודים מגרמניה עד שתהיה "נקייה מיהודים" 3. לנשל סופית את היהודים מכל מעמד משפטי חבתרי וכלכלי אירועי ליל הבדולח ביטאו נקודת מפנה חריפה במדיניות הנאצים כלפי היהודים: 1. לראשונה היו גילוי אלימות פיזית ממוסדת ומאורגנת ע"י הממשל הגרמני 2. לראשונה נאסרו יהודים למחנה ריכוז 3. ממדי הפגיעה בנפש וברכוש : רצח יהודים, הצתת בתי כנסת בתי עסק 4. לאחר לילה בדולח הונחת על היהודים מבול של פקודות וצווים ותקנות חדשות שמטרם נישולם הגמור והשפלתם- כל הצעדים רוכזו ע"י הs.s. השפעת ליל הבדולח על יהודי גרמניה 1. למחרת הפוגרום נתפסו בידי הגסטפו המשרדים של המוסדות היהודיים בגרמניה 2. הוטל קנס חסר תקדים על היהודים לכיסוי נזקי ליל הבדולח- כרבע מהרכוש היהודי(מיליארד מרק) 3. שארית התיקווה שהייתה ליהודים כי יוכלו להסתדר בגרמניה הנאצית נופצה והביאה לגל הגירה גדול: 100,000 יהודים עזבו את גרמיה לאחר הפוגרום.

תגובת יהודי גרמניה והעולם לנוכח המדיניות האנטישמית הנאצית תגובות היהודים תגובות שונות של קבוצות וארגונים יהודיים בגרמניה : 1. התארגנותם הפנימית של יהודי גרמניה עם ההחמרה במדיניות האנטי-יהודית 2. הגירה של יהודים מגרמניה 1. כמה תגובות של ארגונים יהודיים: • הברית הארצית של חיילי החזית היהודיים- ייצגה את היהודים ששרתו בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה – כאשר החלה החקיקה האנטי- יהודית הם פעלו כדי להשיג פטורים ליהודים ותיקי מלחמת העולם הראשונה • האגודה המרכזית של האזרחים הגרמנים בני דת משה- בשנים הראשונות האמינו שהשלטון הנאצי לא יאריך ימים. האגודה פעלה לעכב את נישול היהודים ממעמדם החברתי כלכלי ומקצועי • התאחדות ציוני גרמניה- פעלה להגירת יהודי גרמניה לא"י. העם הקימו ארגונים ותנועות נוער ציוניים והכשרות חקלאיות כדי להכינם לעלייה ארצה. הקימו מוסדות חינוך והשכלה למבוגרים להעמקת זיקתך היהודית-לאומית. התארגנותם הפנימית של יהודי גרמניה : הקמת נציגות הארצית של היהודים בגרמניה- בעיקבות עליית הנאצים לשלטון רבים חשו כי יש צורך להיערך מחדש ולפעול באופן מלוכד ואחיד. הקימו ארגון גג משותף שאיגד כמה ארגונים יהודיים . בראש הארגון עמד הרב ליאו בק. רב שתמך בעשייה ציונית , היה בקיא בפוליטיקה בעל אישיות משכנעת ומלכדת. הם הבינו שהאמנספציה תמה וצריך להגיע להסדר עם המשטר הנאצי על אפשרות החיים של יהודי גרמניה גם במצב של אי שיוויון. רק מאוחר יותר התברר שהמאבק הוא על עצם ההישרדות של הקהילה היהודית חייהם של היהודים. הנציגות ריכזה מיגוון פעילות בכל תחומי החיים: סיוע כלכלי, חינוך, סעד ורווחה, הכשרה מקצועית, פעילות תרבותית ואומנותית, הקמת חוות הכשרה חקלאיות וסיוע בהגירה. הקמת חלופות קיומיות ותרבותיות ליהודים: א. הקמת מוסדות חינוך יהודיים: הקימו מוסדות חינוך יהודיים רבים ככל האפשר. חלק מבתי הספר הוקמו במבנים ארעיים ומוזנחים בשל המצב הכלכלי הקשה של הקהילות. בבתי הספר למדו עברית,היסטוריה יהודית, היסטוריה של ארץ ישר4אל. בשטח החינוך פעל ארגון להשכלת מבוגרים מפעלו של מרטין בובר – פילוסוף ופרופסור ליהדות שפוטר מאוניברסיטת פרנקפורט. בובר דאג להנחיל את היהדות למבוגרים באמצעות קריאה בתנ"ך . בית מדרש גבוה ליהדות הכשיר רבנים פעל כאוניברסיטה יהודית לאחר הוצאתם של הסטודנטים היהודים מהאוניברסיטאות. ב. הקמת איגוד התרבות היהודית- נועד לשמש במה לאומנים וליוצרים יהודיים שמצאו עצמם מחוץ לתחומיה עשייה התרבותית ומחוסרי עבודה. ג. עיתונות יהודית- הפכה לכלי חשוב במאבק היהודים על מעמדם וקיומם. ד. הסבה מקצועית- ליהודים רבים שאבדו את מקומות עבודתם ולא יכלו להמשיך במקצוע שלהם. ה. סיוע לנצרכים- סיוע ליהודים שהתרוששו כתוצאה מהמדיניות הכלכלית הנאצית- סיוע ליתומים חולים ומוגבלים. הפעילויות מומנו ממקורות יהודיים מחוץ לגרמניה.

2. הגירה מואצת- בין השנים 1933 עד 1939 עזבו את גרמניה 250,000 יהודים שהם כמחצית ממספרם של יהודי גרמניה. נושא זה היה מורכב מכה סיבות: א. הערכת מצב- לא כל היהודים היו מוכנים להאמין שאין להם עתיד בגרמניה. ב. חיפוש יעדי הגירה מתאימים- ההחלטה להגר הייתה כרוכה בהשגת ידע על אפשרויות ההגירה. רבים התלבטו בשאלה אם להגר עם כל המשפחה או לשלוח נציג –ראש המשפחה או צעירי המשפחה כדי לבדוק אפשרויות ולהכין את הבסיס להגירת המשפחה כולה. ג. התמודדות עם הקשיים הכלכליים והפורמליים שנתקלו בהם- שלטונות ההגירה הגרמניים ושלטונות ההגירה במדינות אליהם רצו להגר הערימו קשיים. היו אלה שנים של משבר כלכלי עולמי ומדינות רבות סגרו את שעריהם.

תגובות מדינות בעולם מלכתחילה יחסה של ממשלת ארה"ב להגירה היהודית מאירופה היה מבוסס על עיקרון של מיכסות מחמירות שהיו פועל יוצא של חוקי ההגירה דבר זה נבע : 1. מאי רצון של הציבור הרחב לקלוט מהגרים חדשים בעת חוסר של מקומות עבודה שנגרם כתוצאה מהמשבר הכלכלי 2. התנגדות ארגוני הימין לכל הגירה כלשהי ולהגירת יהודים סינים בפרט. 3. גל אנטישמי שפקד את ארה"ב בשנות ה- 30 גם הוא כתוצאה מהזעזועים שהמשבר הכלכלי יצר גם הנשיא רוזולט שהיה ליברלי לא רצה שעניין ההגירה יפגע בתמיכה זו. לא התעוררו תגובות של ממש מצד ממשלות מדינות המערב לבד מהעלאת הנושא לדיון במספר פרלמנטים ובחבר הלאומים. הגרמנים טענו שמדיניותם כלפי היהודים זה עניינם הפנימי ואין לגורמים בינלאומיים להתערב. המדינות השלימו עם העמדה הגרמנית בדבר אי התערבות בגורל היהודים. על רקע מדיניות הפיוס חיפשו אנגליה וצרפת דרכים לפייס את גרמניה ולא רצו שהתערבות בעניין היהודים יגרום למתח ביניהם. הקמת משרד לענייני פליטים מגרמניה מטעם חבר הלאומים בראשות ג'ימס מקדולנד- חבר הלאומים ניסה ב- 1933 להתערב בעניין הפליטים –בשנה זו מונה ג'ימס מקדולנד לעמוד בראש "המשרד לענייני פליטים מגרמניה" – הוא ניסה לפעול לביטול ההגבלות על ההגירה בינהן ההוראה של הגרמנים כי היהודים יהגרו מארצם ללא רכוש. בעיה אחרת הייתה נעילת שערי המדינות בפני היהודים כמו למשל ארה"ב שנמנעה מלקבל מהגרים בשל המשבר הכלכלי . מקדולנד נכשל בנסיונותיו לייצור שיתוף פעולה בין מדינות העולם במטרה לקלוט את היהודים. ונכשל בגיוס סיוע כספי לפליטים היהודים שנותרו ללא רכוש. כשלונו של מקדולנד משקף את כשלונו של חבר הלאומים ואדישותם של העולם לגורלם של היהודים. ככל שרבו הידיעות בדבר מצבם של היהודים כמו למשל אחרי לי הבדולח כך התגבשה בגרמניה התגובה שהעולם לא צריך להתערב.

ועידת אויאן יולי 1938 – הסיבות לכינוסה החלטות שהתקבלו ומשמעותן

בשנת 1938 חלה החרפה במצבם של היהודים בעיקבות ליל הבדולח, גירוש זבונשין, כפיית ההגירה סיפוח אוסטריה וצעדי אייכמן לכפיית הגירוש של יהודי אוסטריה , דעת הקהל התעורר בעיקבות החרפה זו בעיקר בארה"ב שבאה לידי ביטוי בפעולות מחאה כולל לחצים של הממשל האמריקאי לסטות מחוקי הגירה הנוקשים לפיהם פעל. נשיא ארה"ב רוזוולט החליט שמבחינה פוליטית כדאי לו לבצע מחווה כלפי היהודים כדי להשקיט את החוגים הליברליים שקראו להתערב בבעיית הפליטים היהודים. ואז החליט לכנס ועידה לשם כך הזמין 32 ממשלות לועידה בעיר אויאן שבצרפת ביולי 1938 מטרת הועדה 1. למצוא פתרון דחוף לבעיית הפליטים , לחפש להם אמצעים ומקומות לקליטתם. 2. לתאם את העזרה לפליטים 3. לכונן ארגון בינ"ל למציאת פיתרון לבעיית הםליטים. חשוב להדגיש שדובר על בעיית פליטים באופן כללי ולאוו דווקא היהודים אך היה ברור לכולם שכמעט כל הפליטים היו יהודים. עצם ההתכנסות נתפס כצעד הומניטרי מצד מנהיג מעצמה גדולה המעוניין לסייע לקורבנות נרדפים. אולם בפועל- לא הכריחו שום מדינה לשנות את חוקי ההגירה שלה. הסיבה האמיתית של משרד החוץ האמריקאי בכינוס הועדה היה להוריד לחץ מבית, בריטניה התנתה את השתתפותה ב\ה שלא יכריחו אותה לפתוח את שעריה לפליטים. המשתתפים: 32 מדינות ארה"ב בריטניה צרפת ומדינות אירופאיות נוספות קנדה אמריקה הלטינית אוסטריה וניוזילנד. התיקווה הייתה שנציגי המדינות יודיעו על מספר הפליטים שמוכנים לקלוט במדינתם. נציג ארה"ב נאם על חומרת המצב וכמוהו גם אחרים אבל כשהגיעו הדברים לידי תוכנית מעשית התברר כי המעצמות הגדולות והמדינות הקטנות אינן נכונות לקבל פליטים בשיעורים משמעותיים. נציגי צרפת ואנגליה טענו כי מדינותיהם כבר קלטו המוני פליטים והן הגיעו לנקודת רוויה. מדינות אחרות הסבירו כי בגלל בעיות האבטלה לא יוכלו לקלוט פליטים. והיו מדינות שאמרו שהן לא רוצות להביא את בעיית היהודים לארצם. התוצאה המעשית היחידה של ועידת איוואן הייתה ההחלטה להקים ועדה ממשלתית לענייני פליטים שתחפש אפשרויות להתיישבות הפליטים ותעזור בהגירה אלא שהיא לא מצאה יעדים כאלה. הועדה הזו הייתה אמורה לפנות לגרמניה לשכנע את גרמניה להסדיר תנאים להגירה מסודרת –כלומר הוצאת רכוש של המהגרים. לועדה הבין ממשלתית לא היו משאבים לא ניתנו לא סמכויות הדיונים הממושכים לא הביאו לתוצאות ממשיות ולא הצליחו למצוא מדינות שמוכנות לקלוט פליטים.

המשמעות של כישלון ועדת אויאן 1. הנאצים ראו בכישלון הועדה את ניצחונם- נוכחו שהעולם מתעלם מהבעיה . הנאצים ימשיכו בדרכם מתוך התעלמות מוחלטת בדעת הקהל בעולם. הכישלון עודד את גרמניה מעין אישור לנהוג ביהודים כרצונה. הנאצים הגיעו למסקנה כי דם יהודי הוא הפקר וכי את גירושם של היהודים מגרמניה ניתן לבצע בשיטות ברוטליות ללא חשש של תגובה מצג עמי העולם. 2. כישלון הועדה הוכיח כי העולם מדבר הרבה ופועל מעט- לא נעשה כל מאמץ לפתור את בעיית הפליטים. 3. התפשטות האידיאולוגיה הנאצית – היחס השלילי של המדינות לבעיית הפליטים נבע לא מעט מהעובדה שהרעיונות האנטישמיים שהפיץ משטרו של היטלר פשטו גם למדינות האחרות וחיזקו אתהמפלגה הנאצית. 4. ניתוץ תיקוותם של מאות אלפי יהודי אירופה שנשאו עינים למדינות שהיו מיוצגות בועדה כדי שיצילו אותם ממצבם ההולם ומחמיר. 5. ועדה זו מייצגת נקודת מפנה מכרעת- ועדה זו הבהירה שהעולם לא יקצה מקום ליהודים. עד 1938 גרמניה עדיין הפעילה לחץ על היהודים להגר אבל דלתות העולם נסגרו. 6. נציגי המדינות לא מתחו ביקורת על רמיסת זכויות אזרח ואדם של היהודים